אבחון מלנומה של העור

 אבחון מלנומה של העור

תסמינים (סימפטומים) למלנומה:

קיימים ארבעה סוגים עיקריים של מלנומה ממאירה של העור (Cutaneous Malignant Melanoma, CMM):

מלנומה בהתפשטות שטחית (superficial spreading) המהווים כ70% מהגידולים, ורובם הם גידולים חדשים שמופיעים על פני העור ורק מיעוטם הם השתנות של נגעים (שומות, ״נקודות חן״) שכבר היו קודם על גבי העור. מרבית גידולים אלו הם בעלי עובי של פחות ממילימטר אחד וניתנים לכריתה שלמה. גידולים אלו שכיחים יותר בגב וברגליים. הם מופיעים כנגעים בצבעים שונים כאשר בתוך הנגע עצמו יכולים להיות מספר צבעים, עם שוליים לא אחידים ובגודל של בין כמה מילימטרים לסנטימטר או יותר. הגידול מתחיל בשכבת העור החיצונית ונשאר למספר שנים בשכבת הדרמיס ולאחר מכן מתחיל לחדור לשכבות העמוקות יותר של העור ואז יש לו יכולת לשלוח גרורות

מלנומה בהתפשטות שטחית (superficial spreading) מהווה כ70% מהגידולים, ורובם הם גידולים חדשים שמופיעים על פני העור …. גידולים אלו שכיחים יותר בגב וברגליים ומופיעים כנגעים בצבעים שונים עם שוליים לא אחידים ובגודל של בין כמה מילימטרים לסנטימטר או יותר.

מלנומה נודולארית (nodular melanoma) המהווה למעלה מחמישית מסך המלנומות נראית כמו גוש קטן מעל לעור עם אותם מאפיינים של צבע ושוליים כפי שתוארו קודם. נגעים אלו נוטים לחדור לתוך שכבת העור ובחלק גדול מהחולים המאובחנים עם מלנומה נודולארית קיימת כבר חדירה של הגידול מעבר לשכבת העור החיצונית.

לנטיגו (lentigo maligna) הוא גידול שאופייני לאותם מקומות בגוף שנחשפו בעבר לשמש או לכוויות שמש ומתחיל כנגע חום בהיר שמשנה את צבעו לכהה יותר ובחלקים ממנו יכול להיות מורם מהעור ובדרך כלל הגידול הוא בעל שטח פנים חלק. מאפייני הצבעים השונים והשוליים הלא סימטריות אופיינים גם לנגע זה המהווה כעשרה אחוזים מסך המלנומות בעור והוא שכיח יותר אצל אנשים מבוגרים (מעל גיל 65). 

לנטיגינוס אקרלית (acral lentigious) אשר מופיע יותר אצל אנשים בעלי עור כהה ובשכיחות גבוהה יותר באזורי כפות הידיים והרגליים ואף הוא מתאפיין באזורים שחלקם מורמים מעל פני העור וחלקם יוצרים כיבים קטנים, בשוליים לא סדירים ובשונות בצבע בתוך הגידול עצמו.

 

אבחון מלנומה בעור:

קיימים מאפיינים משותפים למלנומות של העור מבחינת מראה הנגע שאמורים להקל על האבחון (וגם להעלות חשש אצל המטופל ולעזור לו בהחלטה לפנות לרופא עור מומחה). צורה לא סימטרית של נגע קיים או של נגע חדש שהופיע, שוליים לא אחידות של הנגע, קיום אי אחידות מבחינת הצבע בתוך הנגע, גודל של יותר משישה מילימטר והשתנות הנגע לאורך הזמן מהווים את הכללים הבסיסיים בהעלאת החשד למלנומה. קיימים מאפיינים נוספים היכולים לסייע בהחלטה האם מדובר בנגע החשוד כמלנומה (ואז יש לעשות ביופסיה מהנגע על מנת לקבוע את האבחנה) והם קיום דלקת באזור הנגע, אם הנגע מפריש או מדמם ובאם יש שינוי בתחושה בנגע עצמו או סביבו. מטבע הדברים, אין חובה שכל הסימנים שהוזכרו כאן יהיו על מנת להעלות את החשד. סימן מחשיד אחר (מוכר כ״ברווזון המכוער״) מתבסס על כך שנגעים עוריים (שומות) אצל אדם מסוים נוטות להיות דומות זו לזו מבחינת מבנה וצורה ואם קיים נגע, שבסביבתו נגעים אחרים, והוא יוצא דופן מבחינות אלו משאר הנגעים אזי יש לבדוק אותו בצורה יותר יסודית

… סימן מחשיד אחר (מוכר כ״ברווזון המכוער״) מתבסס על כך שנגעים עוריים (שומות) אצל אדם מסוים נוטות להיות דומות זו לזו מבחינת מבנה וצורה ואם קיים נגע, שבסביבתו נגעים אחרים, והוא יוצא דופן מבחינות אלו משאר הנגעים אזי יש לבדוק אותו בצורה יותר יסודית.

דרמוסקופיה (Dermoscopy)מדובר במכשיר שמאיר את הנגע ולו מעין זכוכית מגדלת ואשר מקל על הרופא הבודק את בחינת הנגע ולאחר רכישת מיומנות מסוימת רגישות הבדיקה עם הדרמוסקופ עולה על זו שבבדיקה ללא מכשור עזר. חלק מהמכשירים מצריך שימוש בשמן, אלכוהול או מים על גבי הנגע על מנת למנוע חזרה של האור ובמכשירים חדישם יותר, בשל סוג גלי האור שעושים בו שימוש, אין צורך בכך. מידע נוסף אודות דרמוסקופיה (באנגלית) כאן

נטילת דגימה מהנגע (ביופסיה)השלב הבא בתהליך אבחון נגע חשוד הוא נטילת דגימה ממנו וקיימות מספר טכניקות בהן ניתן לעשות את הביופסיה וזאת בהתאם למאפייני הנגע ומידת החשד לקיום מלנומה.

דימות (הדמייה)על מנת להעריך את מידת התפשטות המחלה בעת האבחון או לאחר תחילת הטיפול משתמשים באמצעי הדמייה שונים החל מצילום חזה, שיכולתו לזהות גרורות קטנות לריאה מוגבלת אך יכול לשמש גם כנקודת מוצא לבדיקות עתידיות להשוואה. בדיקת CT לחזה, בטן ואגן (ולעתים גם למוח) וגם PET-CT משמשות להערכה ראשונית של אפשרות לקיום גרורות, ולרוב משתמשים גם בחומרי ניגוד בעת ביצוע בדיקות אלו (מחייב בדיקת קראטינין עדכנית משלושת החודשים האחרונים) על מנת לשפר את הניגודיות בין מבנים אנטומיים תקינים לממצאים חשודים כגרורות. לבדיקת אפשרות של גרורות במוח מומלץ להשתמש בבדיקת MRI שכן רגישות הבדיקה והיכולת שלה לזהות גרורות של מלנומה במוח היא עדיפה על זו של בדיקת ה CT. ככלל, ההתמקדות היא באזור בו אובחנה המלנומה שכן מירב הסיכויים לגרורות הם בבלוטות הלימפה האזוריות ולשם כך מקובל לבצע בדיקת הדמייה של בלוטות הלימפה (לימפושינטיגרפיה Lymphoscintigraphy הכוללת הזרקת חומר רדיואקטיבי ובחינת פיזורו על ידי מכשור הדמייה).

נטילת דגימה מבלוטת הזקיף - בלוטת הזקיף (Sentinel Node) היא בלוטת הלימפה הראשונה בשרשרת הבלוטות אשר אליה מגיעה זרימת הלימפה מהאזור בו קיים הגידול וההנחה היא שאם תאים ממאירים עברו מהגידול לעבר בלוטות הלימפה בלוטה זו חייבת להיות נגועה בתאים ממאירים. בשל הרצון לחסוך כריתה של כל הבלוטות מקובל לבדוק רק את בלוטת הזקיף המהווה כאמור סמן להתפשטות מקומית של הגידול. הבדיקה נעשית עם הזרקה של חומר רדיואקטיבי וחומר צבע (כחול בדרך כלל) בקרבת הגידול, 1-1.5 ס״מ מהנגע ויכולה לגרום לתחושת שריפה מקומית אשר חולפת, ולאחר כרבע שעה ניתן לזהות את ריכוז החומר בבלוטת הלימפה שהיא בלוטת הזקיף, ולוודא זאת על ידי בדיקה במכשיר הקולט את ריכוזי החומר הרדיואקטיבי שהוזרק. לאחר זיהוי הבלוטה נלקחת ממנה דגימה לבדיקה היסטולוגית

פרסומת