אבחון סרטן בלוטת התריס

 אבחון סרטן בלוטת התריס (תירואיד)

תסמינים (סימפטומים) לסרטן בלוטת התריס:

אבחון סרטן בלוטת התריס (בלוטת המגן, תירואיד) מתבסס ברוב המקרים על קיום גוש בבלוטה – ממצא של גוש בבלוטת המגן (נקראת גם בלוטת התריס או בלוטת התירואיד, Thyroid gland) יכול להתגלות על ידי המטופל עצמו או להוות ממצא אקראי בבדיקות הדמייה שנעשות באיזור הראש והצוואר למטרה אחרת. ממצא של גושים (nodules) בבלוטת התריס הם ככל הנראה אירוע שכיח למדי, ובחלק לא מבוטל של המקרים אין להם משמעות אמיתית שכן בחלקם הם נוטים שלא להתפתח כדי מחלה ממארת משמעותית אל נסוגים מעצמם. 

ממצא של גוש בבלוטת המגן הוא ממצא שכיח ביותר. ברוב המקרים אין מדובר בסרטן בבלוטה.
 במחקר שנערך אצל מתנדבים ללא תלונות או סיפור משפחתי של מחלות בבלוטת התריס אשר עברו בדיקת סונר (אולטרסאונד) נמצאו גושים אצל מחצית מהנבדקים ו 18% מהם עברו ביופסיה אבחנתית לבירור הממצאים. באותם מתנדבים נמצאו 3 מקרים של סרטן בלוטת המגן, מחלה שהם לא היו ערים לה ושלא נתנה תסמינים וסביר להניח שאלמלא היו עושים את הבדיקות לא הייתה נותנת אותות. לציין כי 18 מתוך 100 אנשים עברו ביופסיה, בשל ממצא של גוש בבלוטה ומדובר בשיעור ניכר של אנשים   אשר עברו בדיקות פולשניות שיש בהן סיכון מסויים, וזאת אף שנחשבו לבריאים וללא תסמיני מחלה או גורמי סיכון אליה. העלייה המשמעותית בהארעות המחלה במדינות המערביות מוסבר בחלקו הגדול בעלייה בזמינות הבדיקות ובשל כך אבחון יתר של המחלה, ויש החולקים על התועלת שבכך. גושים בבלוטת התריס יכולים להיות בשל ציסטות, דלקות של הבלוטה או בשל מחלה ממארת. שיעור החולים בסרטן בקרב אלו שנמצא אצלם גוש חשוד עומד על כ 5%.

 

אבחון סרטן בלוטת התריס:

בדיקות דם – במידה ונמצא גוש חשוד יש לבצע בדיקות דם לתפקודי הבלוטה. בדיקות אלו משמשות גם למעקב אצל אנשים המטופלים בתחליפי ההורמונים שהבלוטה מיייצרת. מדובר בשלוש בדיקות בסיסיות ושכיחות אשר ניתן לעשותן דרך רופא המשפחה. בדיקת TSH שהוא הורמון המופרש מבלוטת יותרת המוח ותפקידו לווסת את פעילות הבלוטה, כך שבמידה וקיימת תת פעילות (כלומר הבלוטה מפרישה פחות מדי הורמונים) אזי ערך הבדיקה יהיה גבוה ולהיפך במידה ויש כמות גדולה מדי של תוצרי הבלוטה בדם.  הבלוטה מייצרת שני הורמונים המוכרים כ T4 ו-T3, מזה האחרון הבלוטה מייצרת כמות קטנה ורובו הוא תוצר של פירוק הT4 (טירוקסין). נמצא כי רמות TSH הן מנבא טוב של הסיכון לסרטן הבלוטה כך שככל שרמות ההורמון גבוהות יותר כך גם הסיכוי שממצא של גוש בבלוטה הוא אכן ממצא ממאיר עולה.

בדיקת סונר (אולטרסאונד)בדיקת הסונר מהווה סטנדרט בסיסי בבדיקת גוש חשוד והיא באה לענות על איפיון הממצא מבחינת גודל, מיקום, מספר הממצאים הקיימים (באם מדובר בגוש בודד או במספר גושים). בדיקת הסונר כוללת בדרך כלל בדיקת זרימת דם בבלוטה ולפיכך הבדיקה מצביעה על מאפיינים של הגוש החשוד עצמו, זרימת הדם שבו ו/או האם מדובר בממצא שנראה כמו ציסטה. כאשר הממצא עשיר בכלי דם, יש בו הסתיידויות או שוליו אינם חלקים אזי הסיכוי שמדובר בממצא ממאיר עולה. יחד עם זאת יש לזכור כי בדיקת סונר אינה מאפשרת לאבחן קיום סרטן בצורה ודאית ולשם כך נדרשת בדיקה היסטולוגית (בדיקת תאים) מהגוש החשוד

בדיקת הסונר (אולטרסאונד) מהווה סטנדרט בסיסי בבדיקת גוש חשוד והיא באה לענות על איפיון הממצא מבחינת גודל, מיקום, מספר הממצאים הקיימים (באם מדובר בגוש בודד או במספר גושים).

נטילת דגימה מהגוש (ביופסיה)שיטת נטילת הדגימה מהגוש החשוד הנה בעזרת מחט דקה ומוכרת כ FNA – Fine Needle Aspiration. הבדיקה נעשית בדרך כלל תחת בדיקת סונר אשר מכוון את הרופא למיקום הגוש שממנו יש ליטול את הדגימה. לא בכל מקרה בו נמצא גוש בבדיקת הסונר מקובל לעשות ביופסיה וישנם קריטריונים מקובלים לביצוע הביופסיה. בדרך כלל מקובל להישען על תוצאות הסונר ובמידה והממצאים מצביעים על גוש חשוד יש לבצע ביופסיה גם בגידולים קטנים בגודל של סנטימטר אחד עד סנטימטר וחצי. בגידולים שגודלם פחות מסנטימטר אחד ובמידה והממצאים בסונר אינם מחשידים, נהוג לקיים מעקב תקופתי (חצי שנתי בדרך כלל) אחר שינויים בגודל או בצורת הגוש ולא לעשות ביופסיה.

סמנים מולקולריים – לעתים תשובת הבדיקה הפתולוגית של הביופסיה אינה חד משמעית ולשם כך מקובל להשתמש באחת משתי בדיקות מולקולריות זמינות. האחת נקראת BRAF והשנייה RAS. הבדיקות מודדות פעילות גנטית בדגימה שנלקחה ומסייעת בהחלטה באם מדובר בסרטן

פרסומת