אבחון סרטן הוושט

 אבחון סרטן הוושט

תסמינים לסרטן וושט:

אבחון סרטן הוושט מתבסס  בעיקרו על התסמין המרכזי שהוא קושי בבליעה ופליטת מזון – התסמין השכיח ביותר הקשור לסרטן הושט הוא קושי בבליעה שיכול להיות מלווה בכאב או בהרגשת צריבה. הרגשת הקושי בבליעה עלולה להיות גם במחלות אחרות של הושט ותסמין זה יותר שכיח אצל מי ששותה אלכוהול בצורה מופרזת כאשר הקושי בבליעה במקרה זה עלול לנבוע מהיצרות של הושט עקב דלקות חוזרות.  בכל מקרה, ארועים של קושי בבליעה מחייבים בדיקה מעמיקה. חלק מהתסמין של קושי בבליעה עלול להיות גם מעין הקאה של האוכל או הרגשה שהאוכל ״תקוע״ בגרון. לעתים גם פליטה חזרה של האוכל לחלל הפה היא חלק מהתסמינים הכולללים. 

כאב באזור החזה העליון, הצוואר הקדמי או הגב – כאב באזורים של הושט, אם בחלק הקדמי לכיוון עצם החזה או לכיוון הגב או כאב בין השכמות עלול להיות תסמין נוסף של המחלה. תסמין זה אינו ייחודי לסרטן הושט ויכול להופיע גם במקרים של מחלת רפלוקס של הושט והקיבה (בה יש חדירה של מיצי הקיבה לושט וגירויו ומכאן הכאב) כמו גם במחלות לב. תסמינים אלו המלווים בקושי בבליעה מחשידים יותר לסרטן הושט. 

קושי בבליעה, פליטה של אוכל מהושט לחלל הפה, שיעול ממושך ו/או כאב באזור החזה או הגב העליון הם סימנים מחשידים לסרטן הושט ומחייבים בדיקה אנדוסקופית.

שיעול ממושך – שיעול ממושך יכול לנבוע משני מקורות עיקריים האחד הוא ממקור של מערכת הנשימה (טפטוף של נזלת ממערות האף, הגרון ו/או הסימפונות והריאה) או כתוצאה מחזרה של נוזלי קיבה לושט ומשם נוצר גירוי של קנה הנשימה הגורם לשיעול. אנשים שלהם כיב בקיבה, בקע סרעפתי או מחלת רפלוקס של הושט והקיבה (GERD) עלולים לסבול משיעול ממושך אשר מוקל בדרך כלל על ידי נטילת סותרי חומצה שונים. בכל מקרה, וגם בהיבט של חשד לסרטן הגרון (לרינקס) או של הסימפונות, גם אצל מי שיש לו מחלת רפלוקס וקיים שיעול ממושך עליו לעבור בדיקה לבירור מקור השיעול. ככלל שיעול נחשב כשיעול ממושך אם הוא נמשך יותר משלושה חודשים.  השיעול יכול להתלוות גם לצרידות ויכול להיות מוחמר בשכיבה. 

ירידה במשקל ועייפות – ירידה בלתי מתוכננת במשקל, שמשמעותה איבוד של 5-10% ממשקל הגוף במשך מספר חודשים, ואשר יכולה להיות מלווה בחוסר תיאבון ובעייפות הנה תסמין כללי ביותר שיכול להצביע על קיום תהליך ממאיר בכלל וסרטן הושט בפרט. 

 

מקור הנתונים: הרישום הלאומי לסרטן, משרד הבריאות

 

אבחון סרטן הושט:

קיימים שני סוגים היסטולוגיים (סוגי תאים) עיקריים של סרטן הושט כשגורמי הסיכון להם שונים. סרטן תאי הקשקש (SCC) מופיע בעיקר במרכז הושט והגורמים העיקריים לו הם שתיית אלכוהול ועישון ולעומתו סרטן מסוג אדנוקרצינומה השכיח יותר בחלק התחתון של הושט ונגרם כתוצאה מפגיעה ברקמת הושט על ידי חומצות הקיבה.

אנדוסקופיה – אבחון סרטן הושט נעשה על ידי אנדוסקופיה שמשמעותה הכנסת אנדוסקופ שהוא צינור גמיש שבקצהו תאורה, מצלמה ומלקחיים לנטילת ביופסיה לתוך הושט ונטילת דגימה לביופסיה. הבדיקה (המוכרת גם כ״גסטרוסקופיה״) נעשית עם הרדמה קלה (טשטוש) ואינה דורשת הכנה מיוחדת (פרט לצום של 4 שעות לפני הבדיקה). הבדיקה אינה כואבת ואינה כרוכה בדרך כלל בסיבוכים ויכולה להיעשות מחוץ לבתי החולים בחדרי טיפול ייעודיים בהם קיים הציוד לבדיקה. בבדיקה (שאורכה המעשי הוא דקות ספורות) הרופא מחדיר את האנדוסקופ דרך הפה לושט ובוחן את רקמת הושט כולה, את המעבר בין הושט והקיבה ובדרך כלל גם את הקיבה עצמה. במידה וקיימים נגעים נלקחת דגימה מהרקמה (ביופסיה). הנגעים הסרטניים יכולים להיות רקמה שמכסה את הושט והיא יכולה להיות מכוייבת ואף מדממת בחלקיה השונים

בדיקה אנדוסקופית (״גסטרוסקופיה״) היא הכלי האבחנתי המרכזי לאבחון סרטן הוושט. מדובר בבדיקה פולשנית שהסיכון שבה הוא מינימאלי.

נטילת דגימה (ביופסיה)על מנת לוודא קיום מחלה ממארת בושט, ולמרות שהתמונה שנראית באנדוסקופ היא ברורה דיה לאבחנת סרטן, נלקחות דגימות מהושט במהלך הבדיקה האנדוסקופית. מומלץ בדרך כלל לקחת מספר דגימות (5-7 דגימות) אשר מעלות את ההסתברות לאבחנה מדוייקת יותר.

צביעה של הושט – על מנת להעריך את גודל הגידול נעשית צביעה מקומית של האיזור החשוד, תהליך הנקרא כרומו-אנדוסקופיה (Chromoendoscopy) בו מורחים על הרקמה החשודה חומר מסויים אשר מגיב לרקמה בריאה ולא לזו הגידולית ובכך ניתן להעריך את גודל והתפשטות הגידול לאורך הושט. בדיקה זו אינה הליך שגרתי באבחון סרטן הושט אלא מיועדת לשימוש במקרים מסויימים.

בדיקת סונר אנדוסקופית (EUS, Endoscopic Ultrasound) היא בדיקה בה מחדירים את גשש מכשיר הסונר (״ראש״ המכשיר) לתוך הושט ונערכת סריקה של הושט עצמו והרקמות השכנות לו. בדיקה זו נותנת מידע על חדירת הגידול לתוך דפנות הושט, לאיברים סמוכים ולבלוטות לימפה איזוריות. בצורה זו ניתן להעריך גם את שלב המחלה בעת האבחון, נתון החשוב לתכנון הגישה הטיפולית (ניתוח, כימותרפיה, קרינה או שילוב שלהן).

בדיקת PET-CT הבדיקה מיועדת להערכת קיום גרורות מרוחקות ומשתמשת בסוכר מסומן (FDG) לשם כך. החומר המסומן ניתן בזריקה והוא נקלט על ידי גידולים ממאירים שלצורך גדילתם הם עשירים בכלי דם וצריכת הסוכרים שלהם גבוהה. ממצא של ריכוז החומר במקומות בהם הוא אינו אמור להיות מרוכז, מרמז על קיום גרורות

פרסומת