אבחון סרטן הכבד

אבחון סרטן הכבד

 

תסמינים (סימםטומים) לסרטן הכבד:

אבחון סרטן הכבד מציב אתגר מורכב שכן הוא אינו נותן תסמינים (סימפטומים) ברורים או מכוונים למחלה עד שהוא מתפתח לכדי גידול משמעותי או גרורתי. היות וחלק גדול מהחולים הם בעלי רקע של שחמת הכבד, התסמינים דומים לאלו של המחלה הזו כשבחלק קטן יחסית מהמקרים תתלווה אליה ירידה במשקל, כאב לא מאוד חריף בבטן ימנית עליונה, צהבת כתוצאה מחסימה של דרכי מרה או שלשול מימי

סרטן הכבד אינו נותן תסמינים (סימפטומים) ברורים או מכוונים למחלה עד שהוא מתפתח לכדי גידול משמעותי או גרורתי.

יותר שכיחים הם תסמינים של מחלה מפושטת יותר כמו חום, כאבי עצמות (בשל גרורות בעצמות), מיימת (Ascites, הצטברות נוזלים בחלל הצפק – קרומי הבטן). בבדיקה רופא ניתן גם להתרשם מהגדלת הכבד ותסמין נוסף, פחות שכיח, הוא הרגשה של מסה בכבד. היות וסרטן הכבד נוטה לשלוח גרורות לבלוטות לימפה בחלל הבטן, לריאות ולעצמות, תסמינים הקשורים לפיזור גרורתי זה יכולים אף הם להופיע (כמו קושי נשימתי, שיעול, כאבי בטן לאו דווקא באזור הכבד או כאבי עצמות כולל כאבי גב או שברים פתולוגיים כתוצאה מגרורות בעצם).

בבדיקות הדם יימצאו הפרעה בתפקודי הכבד כולל בתפקודי הקרישה (שסביר שהייתה גם קודם אצל חולים בשחמת אך בדרך כלל יש החמרה) וירידה בערכי הסוכר בדם. הגדלה במספר הכדוריות האדומות גם היא יכולה להיות אופיינית למחלה

מקור הנתונים: הרישום הלאומי לסרטן, משרד הבריאות

 אבחון סרטן הכבד:

חלק ממקרי סרטן הכבד נמצאים בבדיקה אקראית שנעשית, בדרך כלל בבדיקת סונר (אולטרסאונד) או בבדיקת CT שנעשתה למטרות אחרות. כאשר קיים ממצא  שהתגלה בבדיקת סונר של מסה קטנה (קטנה מ 1 סמ) בכבד מקובל לחזור על בדיקת הסונר לאחר 3 חודשים ובאם אין שינוי בגודלה מעקב בפרקי זמן ממושכים יותר. במידה והממצא גדול מסנטימטר אחד יש צורך בבדיקת הדמייה נוספת כגון CT או MRI. לאנשים עם גורמי סיכון לסרטן הכבד (שחמת, דלקת כבד נגיפית כרונית) מומלץ בדרך כלל לעשות בדיקת סונר כל חצי שנה על מנת לאתר נגעים שכאלו, באם יופיעו, בשלב מוקדם יחסית.

סרטן הכבד אינו נותן תסמינים (סימפטומים) ברורים או מכוונים למחלה עד שהוא מתפתח לכדי גידול משמעותי או גרורתי.
לציין כי אחד הנגעים השכיחים בכבד הוא גידול שפיר מסוג המנגיומה, שהוא גידול שפיר של כלי דם. ניתן להבחין בגידולים אלו בבדיקת סונר אשר נותנת תמונה טובה ואבחנה מדוייקת יחסית שהממצא הוא אכן המנגיומה ובדרך כלל במקרים אלו נדרש מעקב תקופתי בלבד על ידי סונר.

בדיקות דם – בנוסף על בדיקות תפקודי הכבד וספירת הדם קיים סמן (מרקר) לסרטן הכבד, אלפא-פטו פרוטאין (AFP) שעלול להיות גבוה במצב של ממאירות בכבד אולם כמו במקרים אחרים, לא כל הגידולים גורמים להפרשה מוגברת של סמנים ולא בכל מקרי סרטן הכבד אכן הסמן יימצא ברמה גבוהה (רגישות הבדיקה במחקרים שונים נעה בין 31-61% כלומר בין 31 ל 61 חולים מתוך 100 שיש להם סרטן כבד יהיו להם ערכים גבוהים של הסמן הזה). כמו בסמנים אחרים הסמן אינו ייחודי לסרטן הכבד וקיים גם אצל חולים בדלקת נגיפית כרונית של הכבד, שחמת, סרטן הקיבה או האשך והוא מופרש באופן טבעי בכמות גדולה בזמן הריון. אצל חולים במחלת כבד כרונית (שחמת, דלקת כבד) מקובל לעשות מעקב קבוע אחרי AFP ועלייה ברמות הסמן אצל חולים אלו מחשידה לכיוון של התפתחות גידול ממאיר ומצריכה בדיקות הדמייה נוספות. כמו בחלק גדול מהסמנים, השימוש העיקרי בהם הוא לצרכי מעקב אחר התקדמות הטיפול ובמקרה זה יש ל AFP ערך. בעת הזו לא קיימים סמנים נוספים שנבדקו ונמצאו כיעילים באבחון או כמנבאים הצלחה של טיפול למעט סמן זה אם כי קיימים עוד סמנים שנבדקים ונחקרים אך אינם בשימוש נרחב.

בדיקת סונר (אולטרסאונד) כפי שהוסבר קודם לכן בדיקת סונר היא הבדיקה הראשונה שמקובל לעשות במקרה של חשד לסרטן הכבד או פגיעה אחרת בכבד. לא ניתן, בדרך כלל לעשות אבחנה של סרטן הכבד רק על ידי סונר בלבד אלא במקרים של מחלה מתקדמת כששולי הגידול אינם ישרים ועל בסיס זרימת דם מוגברת לאזור הנגוע כשהתמונה המתקבלת מאוד מכוונת לגידול ממאיר. קיימת אפשרות נוספת לבדיקת סונר אנדוסקופית, על ידי החדרת סונר לקרבת הכבד ובדיקה זו, אם כי הנה פולשנית, נותנת תמונה ברורה יותר. מקובל  להשתמש בבדיקה זו למטרה של נטילת דגימה (ביופסיה) מנגעים בכבד ולא ככלי אבחנתי לקיום המחלה עצמה

בדיקת אם. אר. אי הנה הבדיקה המועדפת אצל חולי שחמת הכבד שכן ניתן להבחין טוב יותר בין גידולים שעלולים להיות ממאירים ובין גידולים קטנים (נודולים) שהם תוצאה של תהליכים ושינויים בכבד הנגרמים מהשחמת.

בדיקת CT במידה וממצאי הסונר מחשידים לקיום גידול או גם אם הממצאים בסונר אינם ברורים דיים, בדיקת הבחירה היא בדיקת סי.טי. עם חומר ניגוד. רגישות הבדיקה (דהיינו היכולת שלה לאתר ממצא כשקיים ממצא) היא גבוהה למדי ועומדת על 90% לערך בשיטות ובמכשירי הסיטי החדשים. להזכיר כי בדיקת סי. טי. עם חומר ניגוד מחייבת בדיקת תפקודי כליה (קראטינין) תקפה (משלושת החודשים האחרונים).

בדיקת MRI מדובר בבדיקה שמבוססת על החזר תהודה מגנטית וללא צורך בחומר ניגוד ואשר מציעה יכולות דומות לאלו של בדיקת ה CT מבחינת רגישות הבדיקה אבל עולה על בדיקת הסי. טי. אצל חולים עם שחמת הכבד שכן אצל חולי שחמת  ניתן להבחין טוב יותר בין גידולים שעלולים להיות ממאירים ובין גידולים קטנים (נודולים) שהם תוצאה של תהליכים ושינויים בכבד הנגרמים מהשחמת.

הדמיית עורקי הכבד (ארטריוגרפיה, Arteriography)לפני השימוש במכשירי ההדמיה החדשים נעשה שימוש נרחב בבדיקת אנגיוגרפיה בה היה מוזרק חומר ניגוד לעורק וביצוע צילומי רנטגן להדמיית עורקי הכבד. כיום צילומים אלו נעשים על ידי סיטי או אם.אר.איי . מדובר בהזרקה של חומר ניגוד לאחד העורקים הסמיכים לכבד וביצוע צילומים לאחר מכן.

הערכת גרורות – כמו במחלות ממאירות אחרות , בדיקת PET-CT עם שימוש בחומר ניגוד מסומן עשוי ללמד על גרורות מרוחקות. הבדיקה אינה מתאימה לאבחנת סרטן הכבד אלא להערכה של גרורות בלבד.  

פרסומת