אבחון סרטן המעי הגס

אבחון סרטן המעי הגס

 

תסמינים (סימפטומים) לסרטן המעי הגס:

החשד, שיכול להביא לאבחון סרטן המעי הגס, כי מתקיים תהליך ממאיר במעי הגס יכול לעלות במספר דרכים: בעת ביצוע בדיקות לגילוי מוקדם על ידי דגימה חד שנתית של דם סמוי בצואה או בביצוע קולונוסקופיה מניעתיתֿ – אבחנתית; על ידי פנייה לבדיקה רפואית בשל שינוי בהרגלי היציאה, כאבי בטן, עצירות או תסמינים אחרים; בעת פנייה למחלקת רפואה דחופה בשל חסימת מעיים ובמהלך הבירור לסיבות החסימה.

תסמיני המחלה מופיעים בדרך כלל כאשר מדובר במחלה מתקדמת ולמחלה בשלביה הראשוניים אין בדרך כלל תסמינים.

תסמיני המחלה מופיעים בדרך כלל  כאשר מדובר במחלה מתקדמת ולמחלה בשלביה הראשוניים אין בדרך כלל תסמינים.

התסמינים העיקריים של המחלה הם:

שינוי בהרגלי היציאה – לכל אדם יש הרגלי יציאה שהם בדרך כלל קבועים. יש אלו שיש להם יציאה כל יום או פעמיים ביום ויש אלו שיש להם יציאה כל יומיים או שלושה. שתי אפשרויות אלו נחשבות כתקינות כאשר זה המצב הרגיל והשגרתי עבור אותו אדם. שינוי בהרגלי היציאה משמעו שההרגל השתנה או לכיוון של יציאות תכופות יותר או לכיוון של יציאות בתדירות נמוכה יותר, וכל זאת בלי שינוי מהותי בדיאטה (כלומר בתפריט השגרתי).

דם בצואה – הופעת דם בצואה יכול להיות משני סוגים: דם טרי, שצבעו אדום חזק, וברוב הפעמים הדם גם מכתים את נייר הטואלט או את האסלה ומנגד הופעת דם שאינו טרי בצורה שהוא משנה את צבע הצואה לצבע כהה (ושוב, מבלי שנעשה שינוי בתזונה שכן מאכלים מסויימים כמו כרוב אדום או סלק או נטילת תרופות המכילות ברזל אף הם הופכים את הצואה לכהה). הופעת דם טרי בצואה קשורה ברוב המקרים בטחורים (התרחבות של ורידים באזור פי הטבעת ופציעתם על ידי מרכיבים קשים בצואה כגון גרעינים וכתוצאה מכך דימום. טחורים מלווים בדרך כלל בתחושה לא נעימה באזור פי הטבעת ובגרד) אך יכולים גם לנבוע כתוצאה ממחלות דלקתיות של המעי (קוליטיס כיבית) או מגידולים, בעיקר של החלחולת (החלק האחרון של המעי הגס). הופעה של דימום מחייבת בדיקת רופא, ובהעדר ממצא ברור של טחורים (או פיסורה) תחייב ביצוע קולונוסקופיה (וכתלות בגיל המטופל עשוייה להיות מחוייבת בדיקת קולונוסקופיה גם בהינתן ממצא של טחורים או פיסורה). אצל אנשים בעלי סיכון מוגבר לסרטן המעי הגס נהוג לבצע קולונוסקופיה בכל מקרה של דימום, גם בהנתן ממצא של טחורים, וזאת על פי שיקולי הרופא המטפל שמעריך את הסיכון הכולל (תלוי בגיל המטופל בין השאר). דם שאינו טרי מתבטא כאמור בצבע שחור של הצואה (ונקרא מלנה Melena) ומחייב בירור יסודי למקור הממצא, גם כאן על ידי קולונוסקופיה.

כאשר המחלה היא בשלביה הראשונים היא אינה נותנת תסמינים. שינוי בהרגלי היציאה, הופעת דם בצואה וכאבי בטן הם שלושת התסמינים השכיחים של סרטן המעי הגס כשהמחלה היא בשלבים מתקדמים יחסית.

כאבי בטן – כאבי בטן הנו תסמין כוללני המכיל כאבים ממקור מערכת העיכול העליונה (קיבה), איברי הבטן (כבד טחול, כיס מרה, לבלב, בלוטות לימפה), מערכת השתן והמערכת הגניטלית וגם כאבים ממקור שריר ושלד (הקרנה של כאבים מעמוד השדרה). מיקום הכאב, אופי הכאב (כאב קבוע, כאבים עוויתיים, כאבים בשינוי תנוחה וכו') עשויים, ביחד עם תסמינים נוספים באם קיימים, לכוון את הרופא למקור אפשרי של הכאב ולהמשיך באבחונו. כאבי בטן ממקור גידול סרטני במעי הם לא שכיחים, ובוודאי גידול במעי אינו בראש רשימת האבחנות המבדלות בכאבי בטן.

אנמיה מחוסר ברזל – תופעה שהיא שכיחה למדי, יותר אצל אנשים צעירים וילדים אך גם אצל מבוגרים. הסיבה העיקרית לאנמיה מחוסר ברזל (אנמיה פירושה ירידה ברמת ההמוגלובין) היא תזונתית, כלומר מחסור במוצרים המכילים ברזל בתזונה השגרתית. סיבה שכיחה נוספת הוא קיומו של חיידק הליקובקטר פילורי בקיבה או בתריסריון או מחלה של המעי הכוללת דימום. במסגרת בירור המקור לחסר בברזל, ולאחר שנשללו סיבות אחרות ובהתאם לגיל ולרמת הסיכון האישית עשוייה להתבקש ביצוע קולונוסקופיה לבירור האנמיה והמחסור בברזל ולשלילת מחלת מעי כולל גידול ממאיר. המחסור בברזל והאנמיה שמתלווה אליו הם בדרך כלל ממקור של איבוד דם ולא של בעיית ספיגה של ברזל והיא תופעה מוכרת במחלות דלקתיות של המעי.

ממצאים מקריים ולא אופיניים – גידול במעי יכול להיות מאובחן באופן אקראי על ידי ביצוע בדיקות הדמייה באברים אחרים (כבד לדוגמא) ומציאת גרורות בהם, או על ידי עדות להגדלה של בלוטות לימפה איזוריותבעת בירור מחלת חום מתמשכת או דלקות של קרומי הבטן (צפק).

 

נתוני שנת 2010. מקור: הרישום הלאומי לסרטן, משרד הבריאות.

 

אבחון:

אבחון סרטן המעי הגס נעשה בדרך כלל בעזרת בדיקת קולונוסקופיה הכוללת לקיחת דגימה (ביופסיה) מאותו מקום שחשוד כי יש בו גידול, או מהגידול עצמו, על מנת לקבוע באופן מוחלט קיום גידול סרטני. אבחון יכול להתבצע גם על ידי בדיקות הדמייה כגון CT או הדגמת המעי בצילום רנטגן עם חומר ניגודי.

קולונוסקופיה: מדובר בבדיקה פולשנית הדורשת שיתוף פעולה והכנה של המטופל. בבסיס הבדיקה עומדת הסתכלות ישירה של הרופא הבודק על חלל המעי ונטילת דגימה ממנו במידת הצורך. הבדיקה משמשת גם לאבחון מחלה במידה ויש חשד לכך וגם כאמצעי למניעה וגילוי מוקדם לאנשים הנחשבים כבריאים. עצם היות הבדיקה פולשנית מביא לכך שלבדיקה קיימים סיכונים מסויימים (בעיקר של פגיעה בדופן המעי עד כדי חדירת הדופן) וסיכוי לסיבוכים בעקבותיה. אצל אנשים, שבשל מצב רפואי אחר, נוטלים תרופות לדילול דם” (כגון אספירין, קומדין או קלופידקסל) הבדיקה צריכה להעשות לאחר הפסקת הטיפול באותם תכשירים, במידה וניתן לעשות הפסקה שכזו, או במסגרת בית חולים כללי. הבדיקה מצריכה שיתוף פעולה מלא מצד המטופל בשלב ההכנה לבדיקה (אך לא בעת הבדיקה עצמה שכן ניתן בדרך כלל חומר לטשטוש או הרדמה קצרה). ההכנה כוללת ריקון ושטיפה חוזרת של המעי על ידי נטילת תכשירים משלשלים ביומיים שלפני הבדיקה ושתיית נוזלים מרובה (שוב, בהתאם למצב הכללי של המטופל ומחלות הרקע שלו העלולות להגביל מתן נוזלים רב או חומרים משלשלים). ככל שהמעי יהיה נקי יותר בעת הבדיקה כך גדלים הסיכויים כי הבדיקה תוכל לזהות נגעים או גידולים גם קטנים, בצורה טובה יותר. הבדיקה תלויה כמובן גם באיכות הציוד הרפואי ובמיומנותו של הרופא המבצע.

אבחון סרטן המעי הגס נעשה בדרך כלל בעזרת בדיקת קולונוסקופיה הכוללת לקיחת דגימה (ביופסיה) מאותו מקום שחשוד כי יש בו גידול, או מהגידול עצמו.

סיגמואידוסקופיה – הנה בדיקה נוספת שעקרונותיה זהים לזו של הקולונוסקופיה אלא שבמקרה זה מוחדר למעי צינור קצר יותר שמגיע רק לחלק מהמעי. כיום פחת השימוש בבדיקה זו מהסיבה שמיקום הגידולים בעשורים האחרים השתנה במעי והם לא יכולים להיות מזוהים על ידי הבדיקה שמגיעה רק לחלקו (השמאלי) של המעי וגם בשל המיומנות והזמינות של ביצוע בדיקת הקולונוסקופיה. בעבר הרחוק יותר נהגו להשתמש בבדיקה עם סיגמואידוסקופ קשיח לעומת הקולונוסקופ, מכשיר הבדיקה בקולונוסקופיה שהוא גמיש, או הסיגמואידוסקופ הגמיש שמשתמשים בו כיום, וגם כאמור בשכיחות הולכת ופוחתת.

קולונוסקופיה וירטואלית – מדובר בבדיקת CT ייעודית למעי שהיתרונות שלה הם רמת קרינה נמוכה יותר מבדיקת סיטי בטן רגילה וכן התאמת תוכנות הבדיקה לסריקת המעי. רגישות הבדיקה (כלומר היכולת של הבדיקה להבחין בגידולים כשאלו נמצאים) היא גבוהה ודי זהה לזו של הקולונוסקופיה הפולשנית. ההכנה לבדיקה היא בדיוק אותה הכנה והיתרון של הבדיקה הוא בכך שהיא איננה פולשנית ולכן מתאימה יותר לאנשים עם מחלות רקע המקשות על ביצוע קולונוסקופיה פולשנית. בנוסף, הבדיקה מיועדת גם לאנשים שלהם מעי מפותל במיוחד (בדרך כלל כאלו שהחלו בדיקה פולשנית אשר הופסקה בשל חשש הרופא לפגיעה בדופן המעי בשל פיתולים או מבנה לא שגרתי). החסרון הגדול של הבדיקה הוא בזה שהיא וירטואליתכלומר במידה ונמצא ממצא מחשיד כל שהוא (שיכול להיות פוליפ קטן) יש צורך בביצוע קולונוסקופיה פולשנית על מנת להסיר אותו ולשלוח אותו לבדיקה. הבדיקה נמצאת בסל שירותי הבריאות אך בדרך כלל איננה מאושרת על ידי המבטחים השונים (קופות החולים) ככלי קו ראשון לביצוע סקירה של המעי אלא אם קיימים המצבים המתוארים למעלה. מחיר הבדיקה, במידה ורוצים לעשות אותה באופן פרטי, נע סביב 1,300 שח.

סמנים (מרקרים)בראשית דבר יש לחזור ולהזכיר כי סמנים לגידולים אינם משמשים לאבחנה שכן הרגישות והסגוליות שלהם נמוכים מדי והשימוש במרקרים הוא למעקב אחר חולים מבחינת הצלחת הטיפול. סמנים יכולים להוות נדבך נוסף במכלול בדיקות האבחנה אך אינם עומדים בפני עצמם לקביעת אבחנה. הסמן העיקרי המשוייך לסרטן המעי הגס הוא CEA – carcinoembryonal antigen (סמן אשר ערכיו גבוהים גם במחלות כבד, דלקות קיבה, סכרת או מחלות זיהומית כרוניות).

הערכת שלב הגידול באבחנה: שלב המחלה בעת האבחנה מהווה את המרכיב החשוב ביותר בהחלטות הטיפוליות (כלומר איך לטפל בחולה) ובהערכת הפרוגנוזה (הסיכוי להתקדמות או נסיגת המחלה והשלכותיה הן מבחינת תמותה כמו גם מבחינת איכות החיים). קיימות מספר שיטות להערכת השלב בעת האבחנה כשחלקן ייעודיות לסרטן המעי וחלקן שיטות כלליות המותאמות למחלה. השיטה הנפוצה יותר הנה שיטת TNM הכוללת שלושה מרכיבים : T – Tumor (גידול) כלומר הערכה פיזית של גודל הגידול בסנטימטרים; NNodes (בלוטות לימפה) קיום של בלוטות לימפה נגועות בגידול בסמוך לאזור הגידול והערכה של מספרן; M – Metastasis (גרורות) קיום של גרורות מרוחקות של הגידול. נעשית הערכה של כל אחד מהמשתנים הללו כאשר הם מחולקים למספר קבוצות: קבוצה x שהמשמעות שאין מידע עבור אותו משתנה, קבוצה 0 כשאותו משתנה לא קיים או המציין גידול קטן בממדיו (No הכוונה שאין בלוטות מעורבות ו M0 משמעותו שאין גרורות) וקבוצות 1 עד 4 שכל אחת מהן מביעה, בסדר עולה, דרגת חומרה גבוהה יותר (גידול T4 הוא גדול ממדים יותר מגידול ברמה של T3).

לדוגמא, Tx משמעותו שאין מידע אודות גודל הגידול, Tis מציין גידול ממוקד, T1 מציין גידול שחדר מקומית וכן הלאה עד T4. על אותו משקל Nx מציין שאין מידע אודות בלוטות לימפה מעורבות, No אומר שאין בלוטות לימפה מעורבות, N1 מציין 1-3 בלוטות (והוא מחלוק ל N1a ו- N1b לציון בלוטה אחת או 2-3 בלוטות), N2 מציין מעורבות של 4 או יותר בלוטות , וגם הוא מחולק ל N2a ו- N2b לציון 4-6 בלוטות או יותר מ 7 (במקרה של N2b). גם לגבי גרורות החלוקה דומה, Mx מציין שאין מידע, M0 שאין גרורות מרוחקות ו- M1 מציין קיום גרורות (ומחולק לקיום גרורה באיבר אחד, M1a או במספר אברים M1b). נתונים אלו משמשים לסיכום שלב המחלה בעת האבחנה כשהם מקובצים לחמש קבוצות : שלב 0 (שמשמעותו סרטן ממוקד - In-Situ), שלב 1, 2 3 או שלב 4. לדוגמא, שלב IIc (שלב 2c, השלבים מסומנים באותיות רומיות) מביע גידול T4b,No,M0 כלומר גידול שעבר את כל רקמת המעי ופלש לאיבר סמוך (T4b) ללא בלוטות לימפה איזוריות מעורבות וללא גרורות מרוחקות.

ביצוע חישוב השלבים מערב לא רק בדיקה של הרקמה עצמה (על מנת לוודא את מידת החדירה של הגידול בדופן המעי) אלא ביצוע בדיקות הדמייה נוספות (CT, PET-CT) לאיתור התפשטות מקומית או מרוחקת (גרורות). 

פרסומת