אבחון סרטן הערמונית

 

אבחון סרטן הערמונית, כמו מחלות ממאירות אחרות, מבוסס על בדיקה היסטולוגית (בדיקה של רקמות ותאים) של דגימה מהבלוטה ווידוא של קיום הסרטן ברמה של התא. יחד עם זאת, לעתים בשל מחלה מפושטת שנראית באמצעי ההדמיה השונים, אין טעם לעשות בדיקה שכזו שכן ממילא הטיפול בה יהיה שונה ולא יתייחס רק למחלה הנמצאת בערמונית עצמה

 

תסמינים (סימפטומים) לסרטן ערמונית: 
אין תסמינים המייחדים את סרטן הערמונית. קיימים תסמינים, היכולים להופיע גם עם סרטן הערמונית אך הם שכיחים יותר בהגדלה שפירה של הערמונית.

אין תסמינים המייחדים את סרטן הערמונית. קיימים תסמינים, היכולים להופיע גם עם סרטן הערמונית אך הם שכיחים יותר בהגדלה שפירה של הערמונית (BPH, Benign Prostatic Hyperplasia) שהיא ארוע שכיח בגברים מבוגרים. התסמינים כוללים השתנה תכופה, דחיפות בהשתנה (צורך להשתין עכשיו“) והשתנה לילית (התעוררות וקימה של 2-4 פעמים בלילה על מנת לרוקן את השלפוחית). יכולות להיות תופעות של דם בשתן או דם בנוזל הזרע, אם כי תסמינים אלו אינם שכיחים בסרטן הערמונית (ממצא של דם בשתן קשור יותר לסרטן שלפוחית השתן ובכל מקרה מחייב בירור אורולוגי).

כאבים בעצמות, במיוחד באזור הירכיים, יכול להיות סימן מחשיד למחלה גרורתית, אם כי כיום פחות ופחות חולים מאובחנים בשלב מפושט של המחלה.

 

מקור הנתונים: הרישום הלאומי לסרטן, משרד הבריאות

 

 

אבחון סרטן הערמונית:

 

בדיקת PSA - כבר הוסבר בחלק הדן במניעה וגילוי מוקדם מהות הסמן, יתרונותיו ומגבלותיו. תוצאות בדיקת הסמן יכולות להצביע על חשד סביר לסרטן הערמונית והן מהוות רק את החלק הראשון של הבירור האבחנתי. נזכיר רק שקיימות בדיקות נוספות הקשורות לסמן ואשר מטרתן להעלות את ההסתברות של קיום סרטן , כמו צפיפות הסמןף מהירות הסמן ושימוש ביחס שבין כמות הסמן החופשי והכללי (לפרטים ראה בחלק הדן בגילוי המוקדם).

בדיקת אצבע רקטלית (DRE Digital Rectal Examination)מדובר בבדיקה פשוטה הנעשית במרפאת הרופא והיא בעצם בדיקת מישוש של הערמונית. הרופא הבודק מנסה לאתר אזורים נוקשים או לא סימטריים בבלוטה (הצמודה לחלחולת) על ידי מישוש. מדובר בבדיקה פשוטה, לא פולשנית וללא אמצעי עזר מיוחדים. הבעייה בבדיקה היא שהיא אינה יכולה לתת מידע אודות גידולים שממוקמים בחלקה האמצעי או הקדמי של הבלוטה ובכך הבודק לא יחוש בחלק מהגידולים שכן קיימים.

סונר (אולטרסאונד) טרנס-רקטלי (TRUS Trans Rectal US)מדובר בבדיקה נוספת שאינה פולשנית הבאה לתת תמונה נוספת של מבנה הבלוטה וחשד לקיום ממצאים מחשידים לגידול ממאיר. מדובר בבדיקת אולטרסאונד כאשר הגשש (ראש המכשיר) מוחדר דרך הרקטום (כמו בבדיקת האצבע) וסורק את הבלוטה.

לקיחת דגימה מהערמונית (ביופסיה) - השלב הבא באבחנה הוא נטילת דגימה מרקמת הערמונית ובדיקתה תחת מיקרוסקופ. ביופסיה של הערמונית הנו הליך פולשני המבוצע ברוב המקרים באוכלוסייה מבוגרת שלחלקה תחלואה נוספת ולכן התהליך עצמו אינו חף מסיבוכים. קיימות שתי שיטות עיקריות של נטילת ביופסיה מהערמונית כאשר בשתיהן מקובל לקחת ביופסיה בהנחיית בדיקת סונר (אולטרסאונד) או הדמייה אחר (אם. אר. איי). 

תוצאות בדיקת הסמן  (PSA) יכולות להצביע על חשד סביר לסרטן הערמונית והן מהוות רק את החלק הראשון של הבירור האבחנתי.

ביופסיה דרך החלחולת (Trans-Rectal)סוג הביופסיה השכיח, נעשה עם מתן טשטוש למטופל ולפי הצורך קיימת אפשרות להרדמה כללית, אם כי ברוב רובם של המקרים אין סיבה לכך, החדרת מכשיר הסונר לאחר אלחוש מקומי ונטילת דגימות בעזרת מכשיר שבראשו מספר מחטים בשיטת ביופסית מחט Core Needle Biopsy, CNB מדובר במכשיר שבראשו 12 או 18 מחטים והדגימה שנלקחת היא בצורת צילינדר. נראה כי אין הבדלים משמעותיים בין שימוש ב 12 או 18 מחטים מבחינת הסיכוי למצוא בדגימות אזורים של גידול ממאיר. קיימים גם מכשירים עם מספר מחטים קטן יותר ומקובל להתאים את הבדיקה (מבחינת מספר במחטים במכשיר) לגודל הערמונית כך שמספר מחטים קטן יותר לערמונית בנפח קטן יותר ולהיפך. קיימת שיטה נוספת הנקראת רוויה Saturation בה נוטלים מספר רב של דגימות, בדרך כלל 24 דגימות מכל שטח הערמונית. פעולה זו כרוכה בסיכון גבוה יותר לדימומים ולסיבוכים אחרים ובחלק גדול מהמקרים מצריכה הרדמה כללית. המכשיר מוצמד לערמונית (דרך קיר החלחולת) חודר את החלחולת ואוסף דגימות בקוטר של מילימטר לערך ובאורך 1-1.5 ס״מ בצורת גלילים. לאחר הבדיקה יכול להיות דימום רקטלי או דימום בשתן שחולף בדרך כלל. לעתים ממליצים ליטול תכשיר אנטיביוטי למספר ימים לאחר הביופסיה, למניעת זיהומים בדרכי השתן שהם הזיהומים השכיחים לאחר פעולה זו.

ביופסיה בגישה דרך השופכה (TUR-P)במקרים שבהם בשל תחלואה קודמת אין אפשרות לגישה רקטלית יכולה להתבצע ביופסיה דרך השופכה (באותו אופן בו מבצעים ניתוח להקטנת הערמונית במקרים של ערמונית מוגדלת). מדובר בהליך עם הרדמה מקומית בו מוחדר מכשור דרך השופכה (צינור השתן) עד לערמונית ונטילת ביופסיה תחת הכוונת סונר.

לציין כי תשובה שלילית של הבדיקה ההיסטולוגית אינה בהכרח שוללת קיום מחלה (שכן יכול להיות שהביופסיה נלקחה מאזור בבלוטה שאין בו גידול סרטני) ויש צורך בהמשך המעקב על ידי הבדיקות האחרות שצוינו לעיל, ובמידת הצורך גם ביופסיות נוספות.

 

קביעת שלב המחלה (גליסון Gleason Score)שיטת הדירוג על פי גליסון היא שיטת קביעת שלב המחלה השכיחה. השיטה מבוססת על מבנה רקמת הגידול וקיים קשר טוב בין השלב לבין התוצאים של המחלה (חומרת המחלה והפרוגנוזה). בבדיקה הפתולוגית נבדקים שני אזורים בהם נראה גידול, אזור בו נראה מוקד משמעותי יותר ואזור שני של מוקד משני. לפי הממצאים ניתן ניקוד של בין 1 ל 5 כש 1 מציין שונות מועטה בין תאי הערמונית התקינים לאלו באיור עם הסרטן ו – 5 מציין תאים שהן שונים מאוד מתאי הערמונית התקינים. הבדיקה נערכת כאמור בשני מוקדים שנלקחו בביופסיה והניקוד של שניהם מסוכם ולפיכך הניקוד הסופי יהיה של בין 1 ל 10 (אפשרות של 1 עד 5 בכל אחד מהאזורים). התוצאה מקובצות לארבע קבוצות: גידול עם ניקוד של 2-4 משמעו מחלה לא אגרסיבית, בין 5-6 מחלה עם אגרסיביות מתונה, 7 מציין אגרסיביות (או חומרה) בינונית ובין 8 ל 10 מדובר במחלה אגרסיבית. שיטה נוספת לקביעת שלב המחלה היא שיטת ה TNM.  

פרסומת