אבחון סרטן הקיבה

תסמינים (סימפטומים) של סרטן הקיבה:

אבחון סרטן הקיבה מתבסס על שני תסמינים עיקריים  –  כאבים ברום הבטן וירידה במשקל.

ירידה במשקל - אצל רוב החולים בסרטן הקיבה התלונה הראשונית איתה הם מגיעים לרופא הראשוני היא ירידה לא מתוכננת במשקל של 5-10% ממשקלם הקודם. הירידה במשקל נובעת בעיקר ממחסור תזונתי ומלווה באי רצון לאכול. חלק אחר מהירידה במשקל מוסבר על ידי האצת הדרישות הקלוריות עקב הגידול. הירידה במשקל עלולה להיות מלווה בבחילות, הרגשת אי נוחות ברום הבטן ולעתים גם אכילה של כמות מועטה שגורמת להרגשה של מלאות או נפיחות.

כאבי בטן – מדובר בדרך כלל בכאבים ברום הבטן (מתחת לעצם החזה), כאבים בעלי אופי מתמשך, לא חזקים במיוחד בתחילת המחלה, ומתגברים ביחס ישר להתקדמות המחלה (כלומר נעשים חריפים יותר בשלבים מאוחרים יותר).

ירידה בלתי מתוכננת במשקל של 5-10% מהמשקל הקודם בתוך מספר חודשים הנה התסמין השכיח ביותר לסרטן הקיבה. כאבים ברום הבטן, עייפות וחולשה עלולים להתלוות לתסמין זה.

אנמיה – אנמיה מחוסר ברזל יכולה אף היא להוות את אחד התסמינים של המחלה, אם כי מצב זה אינו מאפיין אותה שכן במחלות קיבה אחרות ושכיחות הרבה יותר (כיב, דלקת קיבה) מופיעה אנמיה מחוסר ברזל. האנמיה וחוסר הברזל מתבטאים בדרך כלל בעייפות וקושי בביצוע מאמצים (הליכה ממושכת לדוגמא) וחומרת התסמינים קשור לחומרת האנמיה. יש להדגיש שנית כי חוסר ברזל ואנמיה הם תופעה שכיחה והמחשבה הראשונה לגורמים לכך היא בוודאי שלא מחלה ממארת.

דם בצואה – ממצא של דם סמוי (או גם דם טרי) בצואה או מצב של צואה שחורה (מדם ולא כתוצאה מאכילת מזונות כמו סלק או כרוב אדום) יכולה אף היא להיות סימן של המחלה, אם כי תופעות אלו קשורות יותר עם ממאירויות של המעי הגס. בכל מקרה של הופעת דם בצואה או צואה כהה במיוחד, יש לפנות לרופא ולבצע סריקה של המעי ומערכת העיכול העליונה (ושט – קיבה) לשם מציאת הגורם לדימום.

בלוטות לימפה מוגדלות – כאשר המחלה הנה מפושטת ויש מעורבות של בלוטות לימפה תיתכן הגדלה של בלוטות לימפה באיזור עצם הבריח השמאלית (Vircho's node) או הגדלה של בלוטות לימפה בבית שחי שמאל. התפשטות המחלה (מצב גרורתי) יכול לגרום למיימת (Ascites), תופעה שבה יש הצטברות נוזלים בחלל הצפק (פריטוניאום, קרומי הבטן) וכתוצאה מכך הגדלה של הבטן ואף קשיים בנשימה.

 

נתוני 2010. מקור: הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות

 

אבחון סרטן הקיבה:

גסטרוסקופיה - הופעה של התסמינים הנל מחייבת לעשות בדיקת אנדוסקופיה (גסטרוסקופיה) שהנה הבדיקה האבחנתית הראשונית החשובה ביותר. מדובר על החדרה של צינור גמיש שבראשו יש מקור אור, מצלמה ומספר אביזרים לחיתוך ולנטילת דגימה. החולה מקבל טשטוש ואינו חש בפעולה עצמה שנמשכת דקות ספורות. בגסטרוסקופיה ניתן לראות את רקמת הושט והקיבה ואת חלקו הראשון של התריסריון ולקחת דגימות מכל אותם מקומות. הבדיקה מאוד זמינה ואינה כרוכה בסיבוכים בדרך כלל. ישנן בדיקות נוספות, כמו צילום דרכי עיכול עליונות עם חומר ניגוד (שתייה של בריום) אבל היום, על מנת לעשות אבחנה ראשונית, מהימנה ומדוייקת של סרטן הקיבה משתמשים בגסטרוסקופיה. לצילום עם חומר הניגוד יש מטרות אחרות (בהמשך שלבי האבחון עשויים להשתמש בשיטה זו) והוא אינו משמש לאבחנה ראשונית בימינו, גם בשל השיעור הגבוה של תוצאות שליליות שגויות (כשהכוונה היא שפירוש הצילום עם חומר הניגוד הייתה שלילית כלומר שאין כל ממצא חשוד, אך למעשה זו תוצאה שגוייה וכן יש ממצא אלא שהוא לא ניתן להדגמה על ידי הבדיקה) ומצד שני רגישות בדיקה זו לאיתור נגע סרטני היא נמוכה במיוחד.

שלב המחלה בעת האבחון - השיטה המקובלת לסיווג שלב המחלה היא שיטת TNM המתוארת בקצרה בהמשך. חשיבות קביעת שלב המחלה היא בבחירת הטיפול המועדף וכן הגדרת השלב מסייעת לשם שקילת אפשרות טיפולים ניתוחיים. בשל העובדה שחלקם הגדול של גידולי הקיבה מאובחנים בשלבים מאוחרים יחסית, כאשר יש התפשטות מקומית או גרורות מרוחקות, חלק מהגידולים הם בלתי נתיחים. גידולים אשר חודרים לאבי העורקים (אאורטה) או לעורק הכבד או כאלו ששלחו גרורות מרוחקות נחשבים בלתי נתיחים. לעומת זאת, התפשטות איזורית לבלוטות לימפה או לכלי דם אחרים אינה בהכרח מדד לאי-נתיחות

שיטת TNM לקביעת שלב המחלה בזמן האבחון

גידולים בממשק ושט-קיבה (GEJ, Gastro-Esophageal Tumors)בשנים האחרונות ניתנת תשומת לב לגידולים בממשק זה. מדובר בשני אברים שונים שלהם הרכב אנטומי והיסטולוגי (מבנה וסוג תאים) שונים. גידולים אלו אשר מיקומם האנטומי הוא 5 סנטימטרים מחיבור ושט-קיבה מסווגים מבחינת שלב המחלה כגידולי ושט ואם אינם חודרים לושט ונמצאים בטווח של 5 סמ מהחיבור יהיו מסווגים כגידולי קיבה לפי שיטת הסיווג הנהוגה בקיבה.

להגדרת שלב המחלה מבצעים בדיקת סיטי אך לבדיקה מגבלה משמעותית שכן היא אינה יכולה לאתר, בדרך כלל, גרורות קטנות מ 4-5 מילימטר. לפתרון בעיות אלו מקובל להשתמש בבדיקת סונר (אולטראסאונד) אנדוסקופית (EUS).

בדיקות הדמייה – בדיקת הבחירה על מנת לסייע בהגדרת שלב המחלה והטיפול המועדף הנה בדיקת סיטי. לבדיקה מגבלה משמעותית שכן היא אינה יכולה לאתר, בדרך כלל, גרורות קטנות מ 4-5 מילימטר וגם אינה מאוד מדוייקת בהערכת חדירת הגידול לדופן הקיבה. לפתרון בעיות אלו מקובל להשתמש בבדיקת סונר (אולטראסאונד) אנדוסקופית כשהכוונה היא החדרה של המכשיר לתוך הקיבה (בדיוק כמו בגסטרוסקופיה) וביצוע הבדיקה מתוך הקיבה“. (הבדיקה נקראית בשפה המקצועית EUS – Endoscopic Ultrasonography). בדיקת PET-CT המשתמשת בסוכר מסומן (FDG) משמשת גם במחלה זו לאיתור גרורות מרוחקות והנה בדיקה שגרתית כיום גם בגידולים אלו

סמנים (מרקרים)מספר סמנים משמשים כתמיכה באבחנה ולמעקב אחר המחלה. כפי שצויין במקומות אחרים, הסמנים אינם כלי מתאים לאבחנה בפני עצמם, כלומר גם קיום סמנים ברמה גבוהה אצל אדם אינו מצביע או מאפשר אבחנה של סרטן בכלל וסרטן הקיבה בפרט. הסמנים שעשויים להיות מוגברים בסרטן הקיבה הם CEA, CA-125, CA19-9 ו – CA 72-4 . במקרה של סרטן הקיבה המתאם בין ירידת רמות CA-125 ו- CEA אינן טוב דיו ורק אצל חלק מהחולים ירידה ברמות סמנים אלו מצביעה ברמת ודאות מספקת על תגובה טובה לטיפול