אבחון סרטן הריאה

 אבחון סרטן הריאה

תסמינים (סימפטומים) של סרטן הריאות:

התסמינים לסרטן הריאה הם כלליים ומשותפים למחלות אחרות, שכיחות כמו דלקות בסימפונות, דלקת ריאות או שיעול מתמשך שיכול להיות כתוצאה ממחלות ויראליות או אלרגיות של חללי האף או מרפלוקס קיבתי (עלייה של נוזלי קיבה דרך הושט וגירוי הקנה הגורם לשיעול).

שיעול – הוא התסמין השכיח ביותר, אך כפי שצויין הוא מאוד לא ייחודי לסרטן הריאה ובמיוחד בתקופות הקרות של השנה, עם התגברות המחלות הויראליות של דרכי הנשימה הוא מהווה את אחת התלונות העיקריות במרפאת הרופא הראשוני. שיעול נחשב כשיעול חריף (אקוטי) אם הוא נמשך עד 3 חודשים, וברוב המקרים הגורם לשיעול נעלם לאחר שבוע או שבועיים. שיעול עם ליחה בכמות גדולה יחסית, ובמיוחד אצל מעשנים הנה סימן מחשיד.

התסמינים לסרטן הריאה הם כלליים ומשותפים למחלות אחרות, שכיחות כמו דלקות בסימפונות, דלקת ריאות או שיעול מתמשך שיכול להיות כתוצאה ממחלות  אלרגיות של חללי האף או מרפלוקס קיבתי (עלייה של נוזלי קיבה דרך הושט וגירוי הקנה הגורם לשיעול).

קושי נשימתי – מדובר בתסמין פחות שגרתי משיעול, אך גם הוא קיים בייחוד בעת מחלה חריפה של דרכי הנשימה.

כאבים בחזה – מדובר בכאבים באזורים שונים בחזה, יותר בצורה של שריפה ופחות כאב לוחץ. הכאב עלול להתלוות ולהחריף בעת שיעול ובעת התגברות הקושי הנשימתי.

דימום ממערכת הנשימה – בדרך כלל מדובר בדימום תוך כדי שיעול אבל לא רק, הדימום יהיה בתוך הרוק שהוא דמי. דימום בעת התקף שיעול אצל חולה במחלת דרכי נשימה חריפה הוא חלק סביר של התסמינים של אותה דלקת, אך אם הוא אינו עובר לאחר מספר ימים יש צורך להעמיק בחיפוש המקור לדימום.

ירידה במשקל – ירידה של 5% ויותר במשקל הגוף וזאת מבלי להתכוון לכך (ללא עשיית ״דיאטה״) הוא סימן כללי שיכול להחשיד לממאירות כל שהיא. מדובר גם כאן בתסמין לא ספציפי שיכול להיות ממספר גורמים (כמו דכאון או מחלה של דרכי העיכול עם קושי בבליעה וכדומה).

צרידות – צרידות הנמשכת מספר שבועות מחייבת בדיקת רופא אף-אוזן-גרון והסתכלות ישירה על מיתרי הקול. צרידות קשורה יותר עם סרטן הלוע (לרינקס) אך גם יכולה להוות סימן לסרטן הריאה. צרידות ככלל קשורה לדלקות ויראליות של מיתרי הקול ובדרך כלל היא נעלמת לאחר מספר ימים).

כאבים בעצמות – מדובר גם כאן בתסמין כללי המשותף למחלות ממאירות אחרות כשהתסמין מביע גרורות לעצמות ולכן הכאב. לציין כי סרטן הריאה עלול לשלוח גרורות גם לכבד ובדיקת דם שגרתית המצביעה על הפרעות בתפקודי הכבד (והקרישה) בלווית התסמינים הנ״ל, חלקם או רובם, עשויים להחשיד לכיוון של מחלה גרורתית בכבד.

בבדיקות המעבדה – תימצא בחלק גדול של המקרים אנמיה, שהיא כשלעצמה מחריפה את הקושי הנשימתי, תיתכן עלייה במספר הכדוריות הלבנות וטסיות הדם (טרומבוציטים) וכתוצאה מכך עלולות להיות תופעות של קרישיות יתר כולל פקקת בורידי הרגליים. 

נתוני 2010. מקור: הרישום הלאומי לסרטן, משרד הבריאות

 

אבחון סרטן ריאות:

תסמינים – האבחון נשען בראשיתו על התסמינים הנ״ל, בדיקת דם כללית ובדיקת רופא. שלושת הכלים האלו עלולים להחשיד  לקיום סרטן בריאה ומהווים סיבה להמשך הבירור על ידי בדיקות הדמייה.

דימות (הדמייה) – בדיקת ההדמיה הטובה והיעילה במקרים אלו היא בדיקת סיטי (CT). בחלק מהמקרים, כאשר החשד הוא אינו ברמה גבוהה יעדיף הרופא המטפל לבצע בידקת רנטגן שגרתית ויש להקפיד על כך שהבדיקה תהייה כפולה כלומר צילום אחד מקדימה וצילום שני מהצד (נקרא AP+LAT) ובהתאם לממצאי הצילום ומצב החולה הבירור ימשיך. אחד מהשיקולים לביצוע הצילום הפשוט הוא זמינותו הרבה, אך יש לדעת כי צילום החזה אינו יכול לשמש כלי אבחוני מספק.

במידה ובבדיקת הסי. טי. נמצאו ממצאים המחשידים לקיום סרטן בריאה יש צורך בבדיקה נוספת על מנת לבדוק האם קיימות גרורות והיכן הן נמצאות. הבדיקה היא PET-CT והיא סורקת על ידי שימוש בחומר ניגוד הנקלט על ידי גרורות (או גידולים). יש גם צורך בבדיקת מיפוי עצמות לבדוק אפשרות של גרורות בעצמות וכן בדיקת CT או MRI של המוח מאותה סיבה.

אבחון סרטן הריאה נשען על התסמינים, בדיקת דם כללית ובדיקת רופא. שלושת הכלים האלו עלולים להחשיד ברמה גבוהה לקיום סרטן בריאה ומהווים סיבה להמשך הבירור על ידי בדיקות הדמייה.

דגימה מרקמה (ביופסיה)על מנת לוודא כי אכן מדובר בתהליך ממאיר ולהבין את טיבו כדי להתאים את הטיפול המיטבי למצב, יש ליטול דגימה מהרקמה החשודה כגידול. ניתן ליטול ביופסיה על ידי ביופסית מחט דרך העור (במקום בו נמצא מרכז הגידול החשוד נכנסים עם מחט מיוחדת לביופסיה דרך העור ונוטלים את הדגימה) או על ידי כניסה עם אנדוסקופ לתוך קנה הנשימה ומשם לסימפונות ולאזור הגידול ונטילת דגימה ממנו (ברונכוסקופיה). כל השיטות האלו מלוות בהדמייה על מנת לוודא שמיקום נטילת הדגימה הוא אכן איזור הגידול (או החלק העיקרי של הגידול במידה ומדובר במספר מוקדים בריאה).

בדיקה ציטולוגית - ניתן גם להשתמש בשיטה חלופית, למי שביצוע פעולה פולשנית כמו נטילת ביופסיה, היא בסיכון מוגבר והיא בדיקת משטח כיח לבדיקה ציטולוגית כאשר במעבדה יהיה אפשר לזהות במשטח תאים ממאירים ואת סוגם, באם הם קיימים. מקובל לבצע בדיקת בלוטות לימפה לקיום גרורות. במידה וקיימות בלוטות מוגדלות באיזור הצוואר ניתן ליטול דגימה מהם דרך העור או לחילופין, בדיקת בלוטות במרכז החזה (מדיאסטינום) במסגרת בדיקת הברונכוסקופיה בה ניטלות גם דגימות מאיזור הגידול. אפשרויות אחרות לנטילת ביופסיה מבלוטות לימפה היא על ידי כניסה דרך העור לחלל בית החזה, הסתכלות ונטילת דגימה (מדיאסטינוסקופיה או טורקוסקופיה Mediastinoscopy, Thoracoscopy).

צילום חזה אינו יכול לשמש כלי אבחוני מספק לסרטן הריאה.

אבחון היסטולוגי – שני הסוגים העיקריים של סרטן הריאה הם סרטן מסוג תאים קטנים (Small-Cell lung cancer, SCLC) וסרטן הנקרא סרטן של תאים לא קטנים (Non Small-Cell Lung Cancer, NSCLC). הסרטן מסוג של תאים לא קטנים הוא השכיח יותר ומהווה כ 85% מכלל סרטני הריאה ומורכב משלושה תתי סוגים של סרטן הריאה: סרטן תאי קשקש, אדנוקרצינומה וקרצינומה בעלת תאים גדולים.

סרטן תאי הקשקש של הריאה (Squamous cell carcinoma) הוא הסוג השכיח ביותר ומתחיל בסימפונות. אדנוקרצינומה נמצאת בדרך כלל בחלקים החיצוניים יותר של הריאה. סרטן התאים הקטנים פחות שכיח אך הוא מתפשט יותר ואגרסיבי יותר ושכיח אצל מעשנים או מעשנים לשעבר. משמעות הסוגים השונים היא יותר בפן הטיפולי והפרוגנוסטי (הערכת התקדמות ותוצאות המחלה) והרופא המטפל ימליץ על הטיפול המיטבי בהתאם לסוג המחלה, שלב המחלה ומצבו הכללי של החולה

פרסומת