אבחון סרטן כיס המרה

 אבחון סרטן כיס המרה

אבחון סרטן כיס המרה (דרכי המרה) Cholangiocarcinoma, Cancer of the Gallbladder

המושג של סרטן כיס המרההוחלף בשנים האחרונות עם סרטן דרכי המרהשכן המחלה מתחילה בצינורות המרה שקיימים הן בתוך הכבד, בכיס המרה ובצינורות המרה בדרכם לתריסריון. ממאירויות בדרכי המרה מאובחנות בדרך כלל בשלבים מאוחרים יחסית וזאת בשל העובדה שהם ניכרות רק כאשר הגידול גורם לחסימה של דרכי המרה אשר גורמת  לצהבת ותסמינים הקשורים בכך

 

תסמינים לסרטן כיס המרה
ממאירויות בדרכי המרה מאובחנות בדרך כלל בשלבים מאוחרים יחסית וזאת בשל העובדה שהם ניכרות רק כאשר הגידול גורם לחסימה של דרכי המרה ותסמינים הקשורים בכך.

כאב בטן – מדובר בכאב בבטן ימנית עליונה, כאב מתמשך ולא חריף במיוחד.

צהבת – המתבטאת בצבע צהבהב בלחמיות העיניים ולעתים גם צואה בהירה ושתן כהה.

גרד – הצהבת יכולה לגרום לגרד בחלקים שונים בגוף, הגרד הוא תסמין שכיח למדי בסרטן דרכי המרה.

תסמינים כלליים - ירידה במשקל, חום מתמשך.

הגדלה של הכבד וכיס המרה – בבדיקת רופא יתכנו ממצאים של הגדלת הכבד ולעתים ניתן גם להרגיש בכיס המרה עצמו בזמן הבדיקה.

  

נתוני 2010. מקור: הרישום הלאומי לסרטן, משרד הבריאות.

 

אבחון:

אבחון ברור של ממאירות בדרכי המרה אינו פשוט שכן גידולים ממאירים אחרים, בעיקר כאלו של דרכי העיכול, נוטים לשלוח גרורות לכבד ולחסום את דרכי המרה וגם בשל העובדה שצהבת חסימתית (זו המתרחשת עם חסימת דרכי המרה בשל סרטן זה) הנה ארוע שתסמיוניו דומים לדלקות בכיס המרה ויש לבדוק ולוודא שמדובר במחלה ממארת ולא בדלקת. 

אבחון ברור של ממאירות בדרכי המרה אינו פשוט שכן גידולים ממאירים אחרים, בעיקר סרטן בדרכי העיכול, נוטים לשלוח גרורות לכבד ולחסום את דרכי המרה.

בדיקת סונר (אולטרסאונד) ובדיקת CTבדיקות אלו הן בדיקות הבחירה במידה ומתעורר חשד למחלה שכן גם בבדיקת סונר ניתן במרבית המקרים לזהות חסימה, באם קיימת, ובדיקת ה CT רק מוסיפה ועשויה לתת תמונה טובה לגבי החסימה עצמה ולשלול קיום של גרורות (מממאירויות אחרות בדרכי העיכול) כסיבה לחסימה.

בדיקת ERCPבדיקה בה ניתן לראות את האיזור החשוד וגם ליטול ביופסיה וזאת בעזרת אנדוסקופ (צינור גמיש) המוכנס דרך הפה לקיבה ומשם לתריסריון ולצינור המרה הראשי (הבדיקה נעשית לאחר קבלת טשטוש, כמקובל בבדיקת גסטרוסקופיה). באנדוסקופ ניתן גם לצפות באזור החסימה וגם ליטול דגימה (ביופסיה) מהגידול. באותה בדיקה ניתן גם לבצע פעולות להקלת התסמינים – לעשות חתך באזור החסימה ולשחרר אותה או הכנסת צינורית לניקוז. הבדיקה דורשת מיומנות ונעשית בכל המרכזים הרפואיים הגדולים בישראל. הבדיקה היא בדיקה פולשנית ובהתאם לכך עלולים להיות סיבוכים במהלכה או אחריה ולעתים נדרשת הכנה של המטופל, במיוחד אם הוא נוטל נוגדי קרישה (“מדללי דם“) או בשל מחלה אחרת.

בדיקת MRCPבדיקה המשתמשת בתהודה מגנטית (MRI) להדמיית דרכי המרה והיא בדיקה לא פולשנית (בניגוד ל ERCP) ויש לה יכולת להדגים את דרכי המרה באופן טוב יותר מבדיקת CT. הבדיקה משמשת לקביעת שיטות הטיפול והאפשרויות הניתוחיות.

הדמיית דרכי המרה (כולנגיוגרפיה, Cholangiography)מדובר בבדיקה שמטרתה להדגים את דרכי המרה על ידי שימוש בהזרקת חומר ניגוד. את הזרקת חומר הניגוד ניתן לעשות דרך בדיקת ה ERCP או בהזרקתו דרך העור. כיום, בשל הזמינות והמהימנות של מכשירי ההדמיה המתקדמים (CT ו – MRI) לא מרבים להשתמש בבדיקה זו.

בדיקת סמנים (מרקרים)לא קיימים סמנים ספציפיים של סרטן דרכי המרה אך נוכחות מספר סמנים יכולה להעלות את החשד כי מדובר במחלה זו. CEA הוא סמן שקיים גם בדלקות כבד, קיבה, במחלה חסימתית של הריאה ומופיע גם בדלקות שונות. הסמן CA19-9 אף הוא אינו ייחודי לסרטן דרכי המרה אך נהוג להשתמש בו לצורך סיוע באבחון המחלה, וכמו בשאר הסמנים, בעיקר למעקב אחר התקדמותה. השילוב של שני סמנים אלו נותן מידה גדולה יותר של חשד לקיום המחלה

פרסומת