איפה הכי כדאי לעשות ניתוח ?

 

ההתמודדות עם מחלה ממארת (סרטן) מורכב ממספר גורמים כאשר החשוב שבהם הוא ניתוח להסרת הגידול ואחריו באים הטיפולים הכימיים (כימותרפיה), ההקרנות וההתמודדות הנפשית (שהיא אחד הבסיסים החשובים להצלחת הטיפולים כולם). מקובל לחלק את חשיבות המרכיבים השונים כך ש 70-80% מהצלחת הטיפול קשורה לניתוח להסרת הגידול (כמובן באותם מקרים שאפשרות כזו היא מעשית ולא מדובר בגידול מפושט וגרורתי שאז אין מקום לביצוע ניתוח).

בישראל, ובייחוד מאז חוקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי הכולל גם ״שיטה״ לעדכון עלויות סל התרופות, שיטה שמראשיתה מציבה את מערכת הבריאות במצב של מחסור תמידי ועדכון בלתי מציאותי, כל כולה של תשומת הלב הציבורית מרוכזת בהתקוטטות הקבועה על הכנסה או אי הכנסת תרופות אונקולוגיות לסל השירותים תוך לחצים בלתי פוסקים מבעלי עניין להציג חלק מהתרופות כגלולות הפלא החדשות שרק אם יאשרו אותם .. יבוא לציון גואל.

למרבית התרופות החדשות תועלות מסויימות במחלות מאוד ספציפיות ולא אחת מתברר כי התרומה האמיתית שלהן להישרדות החולים היא אינה גדולה במיוחד.

אך כאשר בוחנים את הנתונים באופן מקצועי ומבוקר, למרבית התרופות החדשות תועלות מסויימות במחלות מאוד ספציפיות ולא אחת מתברר כי התרומה האמיתית שלהן להישרדות החולים היא אינה גדולה במיוחד (אבל את זה יודעים רק אחרי שנים רבות ולאחר שהציבור בישראל שילם ממון רב עבור רכישתם). במקביל, מקומה של הכירורגיה בטיפול לסרטן נשאר עמום ולא נהוג לייחס לו חשיבות גדולה במיוחד שכן הוא נעשה דרך שגרה בבתי החולים השונים ובדרך כלל אין בו פריצות דרךמסעירות או משלהבות את הדמיון.

בחירת מועד הניתוח, מקום הניתוח וגם המנתח הנה המפתח האמיתי להישרדות מהמחלה שכן ניתוח שבו לא הוסר הגידול בשלמותו (אם היה אפשר לעשות זאת) משמעותו הופעתן הקרבה של הגרורות או הישנות הגידול באותו המקום וחזרה למשבצת ראשונה או במלים אחרות - “קניית קצת זמןבלבד לעומת ריפוי אמיתי.

כיום עומדות בפני החולה בישראל אפשרויות לא מעטות של בחירה במועד, מקום ובמנתח עצמו. לרוב תושבי המדינה ביטוחים משלימים במסגרת קופות החולים אשר נותנות להם חופש (כלכלי) מסויים בבחירת הנל ולחלק נוסף יש ביטוחים פרטיים המכסים בדרך כלל את כל עלויות האשפוז והניתוח. זה הזמן להכיר את הזכויות האלו ולהשתמש בהם.

כיום עומדות בפני החולה בישראל אפשרויות לא מעטות של בחירה במועד, מקום ובמנתח עצמו.

ככלל, ברפואה כמו בתחומים אחרים, Practice makes perfect כאשר ככל שהניסיון של המוסד הרפואי ושל הרופאים המנתחים גדול יותר כך הסיכוי שהם כבר ראו הכלויודעים להתמודד עם סיבוכים ותקלות אפשריות במהלך הניתוח הוא רב יותר, או במלים אחרות - תמיד עדיף לעשות את הניתוח במוסד שבו נפח הפעילות גדול ומטבע הדברים המנתחים בו מיומנים יותר (במקומות אלו, בדרך כלל גם הציוד בו משתמשים יהיה חדיש יותר).

דוגמא לפערים בין בתי החולים השונים ניתן למצוא בפרסום של משרד הבריאות מסגרת פרוייקט למדדי איכות בבתי חולים או בפרסום נוסף היכול ללמד על נפח הפעילות בבתי החולים השונים הוא תנועת חולים לפי מוסדות אשפוז 2010, חלק ב'״.

קיימים גם פרסומים אודות פעולות בבתי החולים השונים (דהיינו מספר ניתוחים מכל סוג לפי מוסד) אך משום מה הם אינן מוצגים באתר האינטרנט של משרד הבריאות. אך הם אמורים להיות זמינים במשרד הבריאות (חוק חופש המידע .. זוכרים ?) ובספריות בתי החולים.

ההתמודדות עם מחלה ממארת (סרטן) מורכב ממספר גורמים כאשר החשוב שבהם הוא ניתוח להסרת הגידול ואחריו באים הטיפולים הכימיים (כמוטראפיה), ההקרנות וההתמודדות הנפשית.

ניתוח בבי״ח ציבורי או פרטי ? השאלה המרכזית ששואלים את עצמם מועמדים לניתוח היא בין בחירת ביצוע הניתוח בבית חולים ציבורי או בבית חולים פרטי עם בחירת המנתח (בבתי חולים ציבוריים אין כיום אפשרות לבחירת מנתח, פרט לבתי החולים של הדסה בהם מתקיים באופן חוקי הסדר של שרותי רפואה פרטיים (שר״פ) בתוך בית החולים. 

רפואה בכללותה היא ענף שבו מתקיימים שני כללים (כלכליים) בסיסיים: האחד הוא אי שיוויון במידע והשני הוא הכלל שההיצע גורם לביקוש. באשר לחלק הראשון, המידע בין ה״קונה״ וה״מוכר״ הוא אינו סימטרי כך שהמטופל לא יודע ולא מכיר את האפשרויות הטיפוליות ולא את האפשרות המועדפת עבורו והוא צריך לסמוך רק על דברי הרופא המתווה את הדרך הטיפולית והממליץ על הפעולות שיש לנקוט. החלק השני מתייחס לרצון/יכולת של הרופא לעשות את הפעולה והיא כוללת גם שיקולים מסחריים גרידא (או יותר נכון, הניסיון מלמד שהתופעה הזו קיימת). שיווי המשקל בין שתי עובדות אלו הוא לא תמיד ברור והוא מותנה במספר רב של גורמים (הקשורים ברופא) כמו ניסיונו האישי בתחום, סיכויי ההצלחה של הניתוח, הסיכון לסיבוכים בניתוח (ו..כן, כמה זמן הוא יקדיש לניתוח אצל חולה מסויים לעומת אפשרויותיו לעשות ניתוחים לחולים פחות ״מסובכים״). הניסיון האישי (או אולי גם גורמים נוספים) עלולים/יכולים להניע את הרופא להציע ניתוח גם למי שסיכויי החלמתו הם אפסיים והסיכון בניתוח עלול לעלות על סיכויי הצלחתו. 

קיימת אי-סימטריה בידע בין המטופל לחולה ואי הסימטריה הזו לא קשורה רק בצורך בניתוח ובשיטת הניתוח המוצעת אלא בבחירה עצמה של המנתח.

כמו שנאמר קודם לכן, קיימת אי-סימטריה בידע בין המטופל לחולה ואי הסימטריה הזו לא קשורה רק בצורך בניתוח ובשיטת הניתוח המוצעת אלא בבחירה עצמה של המנתח. מה בעצם המטופל יודע על המנתח ? כמעט כלום. הוא יכול להיות מנהל מחלקה או פרופסור באוניברסיטה אך האם זה מעיד על כך שהוא מיומן יותר ובעל ״ידיים טובות״? או אולי כישורים אחרים שלו הביאו אותו להיות בעל התארים הנ״ל (או אולי למרבה השמחה שילוב של כישורי מנתח וכישורים נוספים…). ברוב המקרים הפנייה למנתח ספציפי תהייה בעקבות המלצת חברים או בגלל תאריו של הרופא, אך בישראל אין ״דירוג״ של ביצועי רופאים, אין מידע לגבי הניתוחים שהם ביצעו ואפילו לא מידע אודות הצלחות או כשלונות של המחלקה שבה הוא עובד (וגם לא של בית החולים למרות שמידע שכזה אינו רלוונטי), כלומר בעצם אין אצל המטופל שום מידע לגבי כישורי הרופא בתחום הניתוחי (כירורגי).

הפן השני הוא בחירת בית החולים. כפי שצויין, לחלק גדול מהאוכלוסייה (למעלה מ 70%) יש ביטוחים רפואיים נוספים, אם במסגרת הקופות או באופן פרטי, המאפשרים בחירת מנתח ובית חולים. קיימת הנחה אצל חלק גדול מהאנשים שרפואה פרטית היא עדיפה על זו הציבורית ולכן כדאי יותר לעשות את הניתוח באופן פרטי ובמוסד רפואי פרטי. בבית חולים פרטי המטופל ״מביא״ את המנתח שעושה את הניתוח באותו מוסד פרטי. לאחר גמר הניתוח הרופא המנתח הולך לעיסוקיו והחולה עובד למחלקת אשפוז והשגחה. הרופא יבוא לבקר אותו בימים שלאחר מכן אבל, ברוב המקרים, הוא נמצא בעבודתו בבית החולים הציבורי במהלך שעות היום ומגיע לבית החולים הפרטי לאחר מכן. רופאים אחרים, עמיתים למחלקה בה הרופא עובד בדרך כלל לא נמצאים בבית החולים הפרטי ולא יוכלו לתת מענה לבעיות שיתעוררו בהמשך (וזאת בניגוד לבית חולים ציבורי בו קיימים מספר רופאים בכירים ״שווי ערך״ לרופא המנתח. בבית חולים ציבורי קיימות מחלקות רבות ומומחים מתחומים רבים, כך שאם קיימים סיבוכים בניתוח, שהם לא סיבוכים ישירים הנובעים מהניתוח, תמיד יהיו בבית החולים יועצים בתחומים אחרים (כמו רופא ריאות, רופא כלי דם, נוירולוג וכדומה), דבר שלא קיים בבית חולים פרטי. אחד הדברים ה״קוסמים״ לאנשים בבית חולים פרטי הוא ה״פרטיות״ כך שהם יוכלו להיות בחדר בודד, בדרך כלל חדר אסתטי ונעים יותר, למרות שבשנים האחרונות תנאי ה״מלונאות״ (כך נקראים תנאי האשפוז) בבתי חולים ציבוריים עברו שדרוג משמעותי ואינם נופלים בהרבה מאלו המוצעים בבתי חולים פרטיים. יש לזכור כי לאותה ״פרטיות״ יש גם מחיר, למשל בעובדה שתחנת האחיות עלולה להיות רחוקה ומדיניות הטיפול וההשגחה היא ש״לא להפריע לחולה״ ועובדה זו יכולה לפגום בהשגחה עליכם או גם בעצם חוסר האפשרות לחלוק חוויות וחששות עם אנשים אחרים, כפי שקורה בדרך כלל בבתי חולים, דבר העשוי להקל על מצבכם. בכל מקרה, גם אם מדובר בבית חולים ציבורי או פרטי יש צורך (וממש חובה) שיהיה איתכם מישהו ב 24 עד 48 השעות הראשונות לאחר הניתוח. נקודה זו חשובה במיוחד ובהחלט זה לא משנה סוג ומקום הניתוח. אם אין בן משפחה או מישהו קרוב שיכול להיות בקרבתכם ב 24 השעות הראשונות אז כדאי לשכור שרותי אחיות ל״שמירה פרטית״ לתקופה הזו. מבלי להכביר במילים, גם בבית חולים פרטי יש הכרח בכך. 

גם אם מדובר בבית חולים ציבורי או פרטי יש צורך (וממש חובה) שיהיה איתכם מישהו ב 24 עד 48 השעות הראשונות לאחר הניתוח.

אחת התועלות בביצוע ניתוח בבית חולים פרטי עשויה להיות קשורה למועד הניתוח, שכן בבתי חולים ציבוריים יש לעתים תור יחסית ארוך, זאת למרות שניתוחים לחולי סרטן נחשבים לניתוחים דחופים. זו לדעתנו צריכה להיות הסיבה המרכזית (או השיקול המרכזי) בהעדפה של ביצוע ניתוח בבית חולים פרטי על פני ציבורי, בכפוף לכך שאכן הניתוח בבית החולים הציבורי שבו אתם מעוניינים לעשות את הניתוח אין תורים זמינים . צריך עם זאת לקחת בחשבון שהיום, ביותר ויותר מחלות ממאירות, הניתוח מתבצע לאחר תקופה של טיפול כימי ״ניאו-אדיובנטי״ כך שאין בהילות או דחיפות למועד הניתוח שממילא יידחה במספר שבועות או חודשים, לאחר השלמת הטיפול. צריך רק לתכנן את הניתוח כך שברגע שמסתיים שלב הטיפול הכימי המקדים (ניאו-אדיובנטי) תופנו לניתוח בהקדם, וזאת אפשר לתכנן גם שבועות מראש שכן אתם יודעים בדיוק מתי הטיפול הזה אמור להסתיים. 

באשר למנתח, כמובן שאין יכולת להמליץ על מנתח מסויים במסגרת אתר אינטרנט הגם שהמידרג” (רייטינג) הוא דבר שלא קיים למעשה (חוץ מאשר במוחם הקודח של מספר עיתונאים שמפרסמים מדרג שכזה), והוא תלוי מחלה. כלל אצבע ניתן לומר כי מירב הרופאים הבכירים במחלקות השונות הם בעלי מקצוע טובים ומיומנים וכי לא תמיד מי שמנתח בבתי חולים פרטיים הוא האפשרות המועדפת (לפעמים כן….).

וכמו בדברים אחרים, כדאי להיוועץ עם רופא המשפחה שיוכל לסייע לכם בנושא

פרסומת