גורמים לסרטן הריאה

 גורמים לסרטן הריאה

עישון מוצרי טבק:

עישון מוצרי טבק הנו גורם התחלואה החשוב ביותר להתפתחות סרטן הריאה. השאלה המרכזית העומדת לדיון היא מה עוצמת ההשפעה בישראל. על פניה נראה כי מדובר בשאלה מיותרת שכן קיימים אין ספור מחקרים (מהעולם) המכמתים את ההשפעה הזו ואף נהוג (בטעות כפי שיוסבר) להסיק מהם לגבי ישראל במגוון תחומים הקשורים לנושא, ולפיכך אין מדובר בשאלה מיותרת אלא עניין מהותי, שמשליך גם על תחומים אחרים.

עובדות תחילהלפי דוח שמיוצר מדי שנה ונקרא דוח שר/ת הבריאות על העישון בישראל ממאי 2013 (1)עולה כי 24% מהגברים היהודים ו 16% מהנשים היהודיות נוהגים לעשן, וזאת לעומת 43.4% בגברים ערבים ו- 6.5% בנשים ערביות. הדו״ח המתייחס גם לנתוני שנת 2013 ואשר פורסם במאי 2014 הצביע על שיעורי עישון בקרב הגברים של 24.5 ו 13% בנשים. לציין כי סקר אחר שנערך על ידי משרד הבריאות מצא שיעורי עישון נמוכים יותר (הבדל של כ 3% בכל הקבוצות למעט בנשים ערביות). ריאה.005

בחינת מגמות העישון לאורך השנים היא בעייתית שכן עד שנת 1996 לא נעשו סקרים מסודרים באותן שיטות ועל אותו מדגם אוכלוסייה. התרשים הבא מציג נתונים מייצגים לשיעורי העישון בקרב האוכלוסיות הנל.

נתונים השוואתיים בין מדינות מפורסמים על ידי ה OECD, ובפרסום המתייחס לשנים סביב 2010 (2)שיעורי העישון הכוללים בישראל הם כ 19% לעומת שיעורים של 25% לערך בספרד, טורקיה, הונגריה, צכיה ואסטוניה ושיעורים של 30% ויותר באירלנד יון או רוסיה.בארהב וקנדה מדווחים שיעורים נמוכים עוד יותר מאלו שבישראל והם כ 16% (ההתייחסות בדוח היא למעשנים מגיל 15 לעומת גיל 21 בישראל).בחינת מגמות העישון בעשור האחרון, לפי אותו דוח, מצביעה על ירידה של כ 50% בישראל לעומת ירידה של 10% בערך באירלנד, קרוב ל 20% באיטליה ספד וצרפת וירידה של כ 45% בטורקיה, קנדה וארהבריאה.007

נתוני הארעות סרטן הריאה (מתוקננים לגיל, גברים בלבד) (3) מצביעים על שיעורים סביב 58/100,000 בארהב (ובחלק מהמדינות בארה״ב שם מגיע השיעור ל 80/100,000 ויותר באוכלוסייה הלבנה), סביב 60/100,000 ויותר באיטליה, 64 בצכיה, 74 בטורקיה, 60 באנגליה, סביב 50 בספרד, 48 בקנדה, 41 באירלנד ולפי אותם מדדים 40 בערבים בישראל ו – 30/100,000 ביהודים בישראל. מרבית הנתונים מתייחסים לתחילת שנות האלפיים.

הנתונים (המוצגים בתרשים) מעלים שאלות מעניינות לגבי נושא הקשר בין העישון לסרטן הריאה. בעוד שבארהב שיעור המעשנים נמוך יחסית הרי ששיעור הסרטן הוא דווקא גבוה במיוחד. נתונים דומים (אך עם פער גדול עוד יותר) ניתן למצוא בקנדה.

עיון בתרשים מראה כי לא קיים מתאם בין שיעור המעשנים לשיעור החולים ומפתיעים עוד יותר נתוני אירלנד בה שיעור המעשנים גבוה יחסית אך שיעור החולים אינו גבוה. באשר לישראל, כפי שניתן לראות שיעור החולים באוכלוסייה היהודית נמוך במיוחד, כדי מחצית מזו שבארהב או קנדה למרות שהפער באחוז המעשנים אינו מהותי. נתונים אלו (העדר המתאם) אינם חדשים ופורסמו עוד לפני יותר מעשור(4)ריאה.006

יש לציין עם זאת, כי קיימים מחקרים רבים אשר מצביעים לא רק על הסיכון הגבוה יותר לסרטן ריאה במעשנים אלא גם קיום מתאם של מנה-תגובה בין השניים (גלומר שהסיכון עולה ככל שצריכת הסיגריות עולה), ואין להטיל בספק את קיום הקשר.

נשאלת השאלה אם כן, מה עוצמת הקשר והאם קשר שכזה (בין עישון לסרטן הריאה) שנצפה ונחקר באוכלוסייה אחת הוא תמיד ישים להשלכה על אוכלוסייה אחרת. שאלות נוספות הן מהי מידת המהימנות של הסקרים שנעשים בנושא העישון, שכן אם מניחים שניתן להשליך מאוכלוסייה אחת למשניה (ומבלי לחקור את זו האחרונה) אזי חוסר המתאם יכול לנבוע מהטייה בסקרים עצמם. נתונים נוספים המעוררים תמיהות נוכח הטענה לשיעורי עישון יורדים הם נתוני יבוא סיגריות לישראל שמשנת 2008 ועד 2011 היו בעלייה מתמדת עם עלייה כוללת של כ 5 אחוזים בתקופה (ונתון של ירידה קלה בשנת 2012) ונתוני יבוא טבק לגלגול עצמי שעלה מיבוא של 11,000 טון בשנת 2009 ל 200,000 (!) בשנת 2013 והיות והטבק לגלגול מהווה רק חלופה (זולה יותר כלכלית) לסיגריות מוגמרות, ברור כי ב 2013 הייתה עלייה בצריכה הכוללת של מוצרי הטבק ולא ירידה. כמובן התמיהה העולה היא – אם שיעורי המעשנים יורדים כל הזמן אז מה עושים עם כל הסיגריות והטבק ? למי הם מיועדים ומי משתמש בהם ?

יש לציין כי כמות הטבק שנמצאת בתוך סיגריה ״מגולגלת״ הנה כ 0.45 גרם לעומת 0.8 גרם בסיגריה מוכנה. סביר להניח כי מעשן אשר עבר לעשן סיגריות מגולגלות אינו מעשן בכמות גדולה יותר וזאת בשל הטורח והזמן שלוקח להכין סיגריה שכזו לעומת הקלות שבשליפת סיגריה מחפיסה. מבחינה בריאותית אם כן, עדיף עישון של סיגריות מגולגלות על פני אלו המוכנות שכן החשיפה לטבק הנה כמחצית מזו שבסיגריות מוכנות (ובהתאמה החשיפה של הסובבים את המעשן). אם כן, תמוה איפה הרצון להעלאה משמעותית בניסוי של הטבק לגלגול בהיבט הבריאותי (שכן זו האיצטלה ה״רגילה״ להעלאת המס על מוצרי טבק). 

מסקנותשיעורי העישון הם מדד מכריע בסוגיית סרטן הריאה שכן הם מהווים את גורם הסיכון המרכזי. עד כמה מרכזי ? עד כמה מרכזי בישראל ? אין תשובה טובה לכך. הנתונים הרשמיים (המופקים עי משרד הבריאות שלו אינטרס מובנה בהצגת הצלחותבדמות שיעורי עישון יורדים) מצביעים על ירידה מתמשכת ומשמעותית בשיעור המעשנים, או יותר נכון בשיעור אלו שמדווחים שהם מעשנים, נתונים שאין להם כל גיבוי ביבוא הטבק לצריכה. שיעורי סרטן הריאה בישראל יציבים בגברים, עולים בנשים ובגברים ערבים. יש לזכור כי שיעורי ההארעות בגברים יהודיים יציבים כבר כ 30 שנים ולפיכך נתוני הירידה בשיעור המעשנים מטריד עוד יותר. לסרטן הריאה תקופת חביון של 20-40 שנים, כלומר כ 30 שנים בממוצע.

מתמיה איפה שלא ניכרת ולו תחילת מגמת ירידה בשיעורי התחלואה לאור השינוי הדרמטי (בדיווח) בשיעור המעשנים שלפני 30 שנה היה (בגברים יהודים) 40% ועכשיו הוא 24% ובוודאי לא עלייה כפי שנצפה בגברים ערבים ובנשים.

יתר על כן, נשאלת השאלה עד כמה, באוכלוסייה היהודית, העישון הוא גורם מכריע בהווצרות המחלה. כפי שהוצג שיעורי התחלואה בגברים יהודיים בישראל הוא מהנמוכים בעולם לעומת שיעורים לא מאוד נמוכים של עישון מדווח. התופעה ייחודית למדי לגברים יהודיים (ונצפית גם באירלנד) וייתכן שמדובר בגורם מובנה באותה אוכלוסייה שנותן מעין הגנה יחסית מתחלואה. למותר לציין כי רק העלאת סוגייה (עובדתית) שכזו מעוררת את זעמם של כלהמטיפים כנגד עישון (שהנו כידוע פרה חולבת מצויינת לרשויות המדינה) וגם מהווה מחשבה אנטי חברתיתשכן הבון-טון הוא להתנגד נמרצות לעישון ומחשבות כפירהמעין אלו עלולות להתפרש כעידוד לעישון. הסוגייה עולה מדי פעם ואף פורסמה לאחרונה(5)אך לא נבדקה או נחקרה באופן יסודי.

מאוסף העובדות שהוצגו לעיל ניתן גם להבין (למי שרוצים להבין) שאין אפשרות להשליך במקרה זה מנתוני מדינות אחרות למה שקורה בישראל, והעתקת דוחות מחול (למשל לגבי נזקי העישון, נזקי זיהום אויר במונחי תחלואה ותמותה) יכולה אולי לשרת את מפיצי הדוח (כי המספרים תמיד יהיו יותר גבוהים ומבהילים“) כפי שכבר נעשה לא אחת, אבל אינה משרתת את האמת (במידה וזו האחרונה חשובה עדיין למישהו).  

  1. דוח שרת הבריאות על העישון בישראל, 2013, משרד הבריאות, אתר משרד הבריאות
  2. ד״ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2014
  3. OECD Factbook 2013, Economic, Environmental and Social Statistics
  4. Cancer In Five Continents, 2010, IARC (online database)
  5. Baron-Epel O, Andreev H, Barchana M, Green MS [Smoking and incidence of lung cancer, 1981-1995]. Harefuah. 1999 Apr 2;136(7):522-7, 588. Hebrew.
  6. Tarabeia J, Green MS, Barchana M, Baron-Epel O, Ifrah A, Fishler Y, Nitzan-Kaluski D. Increasing lung cancer incidence among Israeli Arab men reflects a change in the earlier paradox of low incidence and high smoking prevalence. Eur J Cancer Prev. 2008 Aug;17(4):291-6

 

פרסומת