גידולי מוח סקירה וגורמים

גידולי מוח סקירה וגורמים

סקירת גידולי מוח בישראל:

גידולי המוח ומערכת העצבים המרכזית (הכוללים את אותם חלקים בחוט השדרה הנמצאים מחוץ לקופסת המוח) יכולים להיות שפירים או ממאירים אך לתת את אותם תסמינים והטיפול המרכזי בהם (ניתוח) הוא דומה. המוח נמצא בתוך הגולגולת שהיא מעין קופסה קשיחה שלא ניתנת להתרחבות (לאחר איחוי עצמות הגולגולת שמתרחש בדרך כלל עד גיל שנתיים) ולכן כל גידול של רקמה בתוך אותה קופסה גורם ללחץ על שאר רקמות המוח, ובהתאם למיקומו והמבנים בתוך המוח עליהם הגידול מפעיל לחץ, מתקיימים תסמיני הגידולים השונים. מסיבה זו יש חשיבות גם לגידולים השפירים של המוח למרות שמבחינת הטיפול במחלה ותוצאותיה הגידולים השפירים הם נוחים יותר לריפוי שכן הם אינם שולחים גרורות ובדרך כלל הגידול נמצא בתוך מעטפת אחידה המאפשרת את הוצאתו באופן שלם. הגידולים השפירים מאופיינים גם 

מגמות_הארעות_גידולי_מוחבגדילה איטית יותר וכאמור אינם שולחים גרורות לחלקים אחרים בתוך המוח או מחוצה לו. גידולים במוח (ממאירים) יכולים להיות גם כתוצאה מגרורות של גידולים אחרים למוח ונקראים ״גידולים משניים״ בניגוד לגידולים היוצאים מהרקמות השונות של המוח שהם גידולים ראשוניים של המוח (Primary Brain Tumors). הסקירה הבאה מתייחסת רק לגידולים ראשוניים של המוח.

שתי קבוצות הגידולים השכיחות הן גידולים מסוג גליומה (הכוללים גם אסטרוציטומות) והקבוצה הגדולה השנייה נקראת מנינגיומה שהם גידולים שמקורם מקרומי המוח. גידולי המוח מסווגים גם לפי דרגת החומרה שלהם (Grade) כאשר בכל אחת מהקבוצות קיימים גידולים בשלבים ״נמוכים״ (Grade I או II) שהם גידולים איטיים ופחות ממאירים וכאלו שהם בדרגת חומרה III או IV המתפשטים במהירות ועלולים להוות סכנת חיים מוחשית. אחד הגידולים הבעייתיים במוח הוא גליובלסטומה (נקראת גם אסטרוציטומה בדרגה IV או Glioblastoma Multiform, GBM) כשמדובר בגידול ממאיר ואגרסיבי.מגמות_הארעות_סרטן_מוח

בישראל מאובחנים כ 1,000 אנשים עם גידולי מוח ראשוניים מדי שנה כשביחס בין נשים לגברים הוא 1:1.25 (שמשמעותו שבנשים יש כ 25% יותר גידולי מוח). גידולי המוח (שפירים וממאירים) נמצאים במגמת עלייה איטית בשני העשורים האחרונים בנשים יהודיות וקיימת יציבות בתחלואה בגברים יהודים. באוכלוסייה הערבית בישראל שיעורי התחלואה, אף שהם נמוכים מזו באוכלוסייה היהודית , נמצאים בעלייה מתונה וקבועה.

באשר לגידולים הממאירים (סרטן המוח), שיעורי התחלואה בגברים גבוהים יותר מאשר אצל נשים ובשני המינים קיימת עלייה מתונה בעשורים האחרונים. בגברים שיעור ההארעות עלה מ 6 מקרים חדשים לכל 100,000 גברים יהודים בתחילת שנות התשעים עד ל 7/100,000 בשנים 2008-2010 ובנשים השיעורים עלו מ 4.5 לקרוב ל 6/100,000 בהתאמה. מספר המקרים והשיעורים הערבים נמוך (כ 30 מקרים חדשים בשנה) ולא ניתן ללמוד על מגמות תחלואה בשל כך.הארעות_ממאירויות_במוחשיעור_סגולי_גידולי_מוח

גידולי מוח יכולים להופיע בכל גיל, הם אמנם בין הגידולים היותר שכיחים בגילאי הילדות אך מדובר ב כ 8% מכלל גידולי המוח (כ 90 מקרים בשנה עד גיל 20). שיעורי ההארעות מתחילים לעלות בתחילת שנות ה 30 לחיים וקיימת עלייה קבועה ורצופה בהארעות כששיא התחלואה הוא בגילאים מעבר ל 75 שנים כשקצת פחות משליש מכלל הגידולים מאובחנים בגילאים אלו (קרוב ל 300 מקרים חדשים). באשר לגידולי המוח הממאירים, התמונה דומה כאשר השיעורים די דומים עד גיל 50 והעלייה בשיעורים מתחילה בגיל זה עם פערים ניכרית בין גברים לנשים כשבגברים השיעורים גבוהים כמעט פי שניים מאשר בנשים בקבוצות הגיל מעל גיל 60.

באנשים צעירים (עד גיל 30) שיעורי ההארעות של גידולים ממאירים במוח הוא גבוה יחסית ב 4 השנים הראשונות לחיים והולך ויורד עד גיל 14 ומקבוצת הגיל הבאה (גילאים 15-19) השיעורים שוב עולים עד לגיל 30 בהם השיעורים חוזרים להיות דומים לאלו שהיו בארבע שנות החיים הראשונות (סביב 3.5 מקרים חדשים לכל 100,000 אנשים).

שיעור_סגולי_לגיל_צעירים_סרטן_מוח

מבחינת סוגי גידולי המוח העיקריים (גליומות ומנינגיומות), נזכיר את נושא ההקרנות לצורך טיפול בחולי גזזת שנעשו בישראל בשנות החמישים ואשר בעקבותן הייתה עלייה משמעותית בתחלואה במנינגיומות (שפירות וממאירות). שיעורי התחלואה במנינגיומות שהיו עד אמצע שנות השמונים סביב 3.5 מקרים חדשים לכל 100,000 תושבים עלו לקראת שנות התשעים ל 6/100,000 ולאחר מכן ל 9/100,000. מאמצע שנות האלפיים שיעורי המנינגיומות החלו לרדת באותו אופן חד כפי שעלו והגיעו בשנים 2008-2010 ל 6 מקרים חדשים לכל 100,000. הסיבה לירידה נובעת ככל הנראה הן מהידלדלות האוכלוסייה שהוקרנה ומכך ששיא ההשפעה של הקרינה (שהייתה כ 40 שנה מזמן מתן טיפולי הקרינה) עבר ולכן השיעורים חוזרים להיות אלו ה״רגילים״ באוכלוסייה . לגבי גידולים מסוג גליומה, תמונת ההארעות היא הפוכה מזו שבמנינגיומות. שיעורי התחלואה שהיו בשנות השמונים סביב 2 מקרים חדשים לכל 100,000 תושבים ירדו בצורה חדה מסוף שנות השמונים לאמצע שנות התשעים (לרמה של מקרה אחד לכל מאה אלף אנשים) ונשארו יציבים מאז. אין הסבר ברור לירידה זו, ויחד עם זאת יש לזכור כי מדובר בכל הגידולים מסוג גליומה שביניהם מחלות בעלות התפתחות איטית וממאירות נמוכה שעיקר הירידה בתחלואה נצפתה אצלן וגם גידולים בדרגת ממאירות גבוהה שההארעות שלהם נמצאת בעלייה. 

  גורמי סיכון לגידולי מוח:

גידולי מוח הוא שם כולל למספר תת סוגים (מבחינה היסטולוגית, כלומר מבחינת סוג התאים שהופכים להיות ממאירים) של גידולים שמתחילים מהסוגים השונים של התאים במוח (תאי עצב, תאים של קרומי המוח, תאי לימפה).

מבחינת גורמי הסיכון, הגורמים דומים גם לגידולים ממאירים ולשפירים וכך גם התסמינים דומים בשני המקרים. ההבדל המהותי הוא בגישה לטיפול ובמידת הצלחת הטיפול ולפיכך גם בהישרדות או איכות החיים לאחר הטיפול, שבדרך כלל יהיה ניתוחי (כירורגי).

קרינה – קרינה מייננת (זו הנפלטת ממכשירי הדמייה רפואיים, וחשיפה אליה אפשרית גם במקרה של תאונות בכורים גרעיניים, נקראית גם קרינה רדיואקטיבית) הנה גורם מסרטן ודאי וגורמת, בין היתר, לסרטן המוח. ישנם שני גורמים חשובים מבחינת הסיכון שבקרינה: כמות הקרינה שנספגה, וכאן יש לציין כי קרינה היא גורם מסרטן מצטבר, כלומר לא רק שחשובה מנת הקרינה בארוע בודד אלא מנת הקרינה המצרפית של מספר ארועי חשיפה חשובים לא פחות (לדוגמא הסיכון למי שעשה 3 בדיקות סיטי של המוח, או שתי בדיקות סיטי ובדיקת מיפוי לב עם תליום או טכנציום גדול מאשר הסיכון למי שעשה בדיקת סיטי אחת של המוח). הגורם השני המאוד חשוב בגרימת הסיכון ובהערכתו הוא הגיל שבו הייתה החשיפה. ממחקרים שנעשו על ניצולי ההפצצה הגרעינית בהירושימה עולה כי כאשר אם ובתה עמדו באותו מקום ונחשפו אותה חשיפה לקרינה הרדיואקטיבית הסיכון לילדה הוא גדול הרבה יותר מאשר הסיכון לאם במובנים של סיכון לסרטן. ידוע כי הגיל בעת החשיפה הוא גורם משמעותי בתרומתו לסיכון ונראה כי הסיכון הוא גבוה במיוחד בגילאי ההתבגרות (10-14). שני כללים אלו הם לא ייחודיים רק לסרטן במוח אלא לכל המחלות הממאירות המושפעות מקרינה מיינננת.

זמן החביון, שהוא הזמן שעובד מהחשיפה לקרינה עד להופעת המחלה הוא בדרך כלל ארוך ויכול להיות גם עשרות שנים. בישראל קבוצת אוכלוסייה ייחודית אשר לה ניתנו הקרנות (באופן מודע וכטיפול) בשנות החמישים לטיפול בגזזת. גזזת הנו טפיל עורי (tinea capitis) שתוקף את עור הקרקפת. בשנים אלו הטיפול המקובל היה לגלח את הראש ולהקרין הקרנה ישירה את הגולגולת ובכך להפטר מהמחלה שהיא מאוד מדבקת. אין עוררין על כך שמדובר בטיפול שהיה נהוג בתקופתו, בישראל ובעולם, קיימים ויכוחים על האם הטיפול הופסק בזמן (כשהחלו להתברר נזקי הקרינה). אנשים אשר הוקרנו במסגרת זו החלו לפתח גידולים שפירים וממאירים של המוח (בעיקר של קרומי המוח) כ 20 שנים ויותר לאחר קבלת הקרינה. כיום קיים בישראל חוק לפיצוי נפגעי הגזזתואותם אנשים, או בני משפחותיהם, משופים על הנזק שנגרם להם.

יש לציין כי קרינה מסוגים אחרים, כמו קרינת גלי רדיו (RF – Radio Frequency), קרינה המוכרת משימוש בטלפונים סלולאריים, ושדות אלקטרומגנטיים אינם נחשבים כגורמי סיכון לסרטן המוח. קרינה מסוג של שדות אלקטרומגנטיים קשורה לסרטני הדם (לוקמיות) בילדים אך לא לסרטן המוח. אין היום כל הוכחה מניחה את הדעת שקרינה של טלפונים סלולריים גורמת לסרטן המוח. עוד על קרינה מייננת ניתן לקרוא כאן.

חבלה בראש – קיימות עדויות שארועים של חבלות בגולגולת (כמו זעזוע מוח“) עלולות להיות קשורות עם התפתחות של גידולי מוח, בעיקר כאלו של קרומי המוח (מנינגיומות). העדויות הן לא מאוד משכנעות ויכול להיות שבשל העובדה שאותם אנשים שלהם חבלות מוח עוברים צילומים (הכרוכים בקרינה מייננת) עקב החבלה אז חלק מהחשיפה היא לא ארוע החבלה עצמו אלא החשיפה לקרינה.

חשיפה ל אן-ניטרוזו – קיים רכיב שמופיע גם בתזונה וגם בחומרים אחרים (עשן סיגריות למשל) שנקרא אן-ניטרוזו (N-Nitroso) שידוע כי הוא גורם לסרטן ברקמות עצבים (נוירוקרצינוגני). החשיפה לאותה קבוצת חומרים יכולה להיות מחשיפה לעישון טבק, מחשיפה למוצרי פלסטיק כמו בקבוקים ופטמות לתינוקות ומוצרי גומי שונים ונמצא בתרופות מסויימות. יחד עם זאת, כל נושא החשיפה לניטרוזו אינה ברורה דיה. למרות שבעישון קיימת חשיפה לחומרים אלו מחקריפ רפואיים אינם מצביעים על סיכון יתר לסרטן המוח בקרב מעשנים או כאלו החשופים לעישון כפוי. קיימות עדויות, בלתי מספקות בשעה זו, כי חשיפה יכולה להיות גם מבשר צלוי (“על האש“) אך ממחקרים רפואיים עדכניים עולה כי לא קיימת הסכמה על קשר בין צליית בשר וגידולי מוח. חומרים אלו יכולים גם להיווצר בגוף בתהליך מורכב בו קיימים חומרים מסוימים שבתנאי חומציות הקיבה, בנוכחות חיידקים מסויימים ובתהליך מורכב שנוצר בקיבה אתם חומרים הופכים לאן-ניטרוזו.

וירוסים – קיימות עדויות כי חשיפה לוירוס שנקרא סימיאן 40 (SV-40) קשור לסיכון מוגבר לסרטן המוח, עדויות שמקורן בעיקר מניסויים בבעלי חיים. בסוף שנות החמישים חיסון כנגד פוליומייליטיס (“שיתוק ילדים“) בארהב היה נגוע בוירוס הנל אך מעקב אחר אנשים שקיבלו את החיסון בשנים הללו לא העלה עודף תחלואה בגידולי המוח. זיהום בוירוס ציטומגלו (CMV) אינו מעלה את הסיכון לגידול מוחי ונראה כי חשיפה לוירוס ההרפס שגורם לחצבת (Varicella Zoster) דווקא מגינה מפני גידולי מוח כמו גם חשיפה לוירוס אבעבועות הרוח (Chickenpox). חשיפה לוירוס הכשל החיסוני (HIV) קשור לעלייה משמעותית בתחלואה בלימפומות במוח ולא לגידול שמקורו ברקמות העצב או קרומי המוח.

חשיפות תעסוקתיות – קיימים מחקרים רפואיים רבים אודות עובדים במגוון תעשיות שהיה חשד כי החשיפה התעסוקתית קשורה לגידולי מוח ביניהם חקלאים, עובדי ריתוך, עובדים בייצור חשמל, עובדים החשופים לחומרי הדברה, עובדים בבתי זיקוק, טייסים, עובדי מעבדות ועובדים בתחום הבריאות. אין, נכון להיוםתוצאות מחקרים שהנן חד משמעיות או כאלו אשר מאפשרות לקבוע קשר סיבתי בין סוגי עיסוק וחשיפה אלו לבין סרטן המוח (כאשר לקביעת קשר שכזו צריך מספר לא קטן של מחקרים שעשויים במתודולוגיה ברורה ונכונה על קבוצות אוכלוסייה מספיק גדולות ואשר נבחרו ללא הטיות משמעותיות וכאשר חלקם הגדול של המחקרים מצביע על אותו כיוון של תוצאה).

גורמים גנטיים – קיימות מספר מחלות גנטיות אשר קשורות לסיכון מוגבר לגידולי מוח ביניהם נוירופיברומטוזיס (Neurofibromatosis), תסמונת וון היפל – לינדאו (Von Hipplel-Lindau), תסמונת לי-פראומני (Li-Fraumeni), ריבוי פוליפים משפחתית (FAP-Familial Adenomatous Polyposis). מדובר בתסמונות נדירות יחסית וההערכה כי אנשים הלוקים בהם מהווים 1-3% מבין כל החולים בגידולי המוח

פרסומת