גידולי רקמות רכות במערכת העיכול GIST

 

גידולי רקמות רכות במערכת העיכול (GIST, GastroIntestinal Stromal Tumors) הם גידולים נדירים למדי שלוקים בהם 20-15 אנשים בשנה בישראל אך העניין בהם התגבר בשנים האחרונות עם מציאת תרופה יעילה למחלה (אימטיניב). נתונים עולמיים מצביעים על שכיחות של 10-20 מקרים חדשים למיליון תושבים ולפיכך, בהתאמה היו צפויים להיות בישראל כ 100 מקרים חדשים בשנה. הפער יכול לנבוע מאי אבחון או אבחון לא מדוייק של המחלה בישראל או שמדובר באמת במחלה שבאוכלוסייה בישראל הנה עם שיעורים נמוכים במיוחד. התחלואה נצפית מעבר לגיל 50 וקיימת עליה בתחלואה עם העלייה בגיל. הגידולים הללו צומחים מתוך רקמת החיבור או השריר החלק וממוקמים בעיקר בקיבה או בחלק הראשון של המעי הדק (תריסריון).

 

גורמי סיכון לגידולי רקמות רכות במערכת העיכול (GIST):

גורמי הסיכון אינם ברורים אך נראה כי קיימת שכיחות מוגברת בקרב בני אותה משפחה למחלה, מה שמביא למסקנה כי קיים (לפחות בחלק מהמקרים) רקע גנטי. נמצאו מספר סמנים ומוטציות גנטיות (KIT לדוגמא) שנצפו בבדיקות מולקולריות אצל מרבית החולים וככל הנראה גורמים למחלה. אין מידע נכון לשעה זו על הגורמים לאותם שינויים גנטיים.

נראה כי קיימת שכיחות מוגברת של המחלה אצל חולים עם נוירופיברומטוזיס, מחלה על רקע גנטי שקשורה גם לשכיחות יתר של גידולים אחרים.

 

תסמינים (סימפטומים) של GIST: 
גורמי הסיכון ל GIST אינם ברורים אך נראה כי קיימת שכיחות מוגברת בקרב בני אותה משפחה למחלה, מה שמביא למסקנה כי קיים (לפחות בחלק מהמקרים) רקע גנטי. 

תסמינים של GIST אינם ייחודיים למחלה או מכוונים אליה ולכן בחלק גדול מהמקרים הממצא של הגידול הוא מקרי כאשר החשד עולה במסגרת בדיקות אחרות. דימום ממערכת העיכול ואי נוחות ברום הבטן או כאב באזורים אחרים בבטן הם התסמינים הבולטים אך גם ירידה במשקל וחוסר תיאבון, בחילות ו/או הקאות יכולים להתלוות אליהם. במקרים אחרים המניע לאבחון יכולה להיות חסימת מעיים, כשאר מדובר בגידול גדול. הגידולים הסטרומליים נוטים לשלוח גרורות בעיקר לקרום הצפק (פריטוניאום) ולכבד ופחות לבלוטות לימפה איזוריות.

 

אבחון GIST:

כפי שנאמר גידולים אלו אינם נותנים תסמינים מכוונים למחלה ובחלק לא קטן מהמקרים הגידול מתגלה עקב בדיקות שנעשות למטרות אחרות. אבחנת הגידול נעשית בעזרת ביופסיה של הרקמה ובדיקות מולקולריות-גנטיות.

בדיקה אנדוסקופית (גסטרוסקופיה)בשל התסמינים הלא-מכוונים למחלה האבחון בדרך כלל מתאחר והוא נעשה לרוב על ידי בדיקת גסטרוסקופיה ונטילת ביופסיה מרקמת הקיבה. בבדיקה הגסטרוסקופית יכולה להיות מסה בקיבה, גושים קטנים ברקמת הקיבה או רק אודם של הרירית עם או בלי כיב. הבדיקה משמשת בעיקר על מנת ליטול דגימה והערך האבחנתי הכולל שלה הוא אינו גדול ובשביל כך בדיקת הבחירה הנה בדיקת CT.

נטילת דגימה (ביופסיה) - מקובל לקחת מספר ביופסיות מהקיבה ומהחלק הקרוב לקיבה של התריסריון ובבדיקה פתולוגית של הרקמה נעשית האבחנה. קיימות מספר טכניקות לנטילת הביופסיה וזאת כי לעתים לא נמצאים סימנים ברורים בשטח פני הקיבה אלא הגידול נמצא יותר בעומק דופן הקיבה.

הדמייה – שיטת ההדמיה היעילה יותר לאבחון GIST היא בדיקת CT עם חומר ניגוד היכולה לתת מידע אודות המחלה עצמה וקיום גרורות. הבדיקה עדיפה על בדיקת MRI מבחינת המידע שהיא עשויה לתת על הבטן בכללותה. בבדיקה הגידול נראה כמו מסה חלקה שיכולה להגיע לממדים של 10-15 ס״מ ויכולות להיות בה התכייבויות.

בדיקת סונר (אולטרסאונד)בדיקת הסונר המועדפת היא בדיקת סונר אנדוסקופית (EUS) כשהכוונה היא להחדרת המכשיר לקיבה/מעי וסריקה מזווית זו. הבדיקה יעילה במיוחד על מנת להבדיל בין תת סוגים שונים של המחלה (זו שיוצאת מרקמת השריר או מרקמת החיבור). בהכוונת בדיקת סונר זו ניתן גם ליטול דגימות מהרקמה החשודה כגידול.

פרסומת