דוגמאות לבדיקות מעבדה

 

היות ולא קיימת אחידות בערכי הייחוס (הערכים הנחשבים תקינים) בין כל המעבדות הפועלות בישראל, תוצאות בדיקות המעבדה עלולות להיות שונות ביניהן לפי המעבדה בה הם נעשו וחלק מהערכים גם הם שונים בין המעבדות. לשם כך, נעשה במערכת נירמול של הבדיקות  שהשוני בערכים הנחשבים לתקינים הוא גדול במיוחד. 

המערכת מאפשרת להכניס את הבדיקות החשובות לשם מעקב ולא את כל הבדיקות הקיימות, אך חשוב שערכי התוצאות יהיו כולם עם אותו קנה מידה, כך שניתן יהיה לעקוב אחד התקדמות אותו משתנה בבדיקה לאורך זמן ושבדיקה זו לא תהייה שגוייה בגלל ביצוע הבדיקה במעבדה אחרת. בחלון התצוגה (תרשימים) מופיעות הבדיקות על פי קבוצות לפי תחומם כאשר בבדיקות הכימיות ובסמנים (מרקרים) קיימת חלוקת משנה על מנת שיהיה אפשר להציג בדיקות שהערכים שלהם דומים ותהייה משמעות להצגת תוצאות הבדיקות. 

מצורפות דוגמאות של תוצאות בדיקות ממספר מעבדות מרכזיות בישראל כשהן מחולקות לבדיקות כימיות ובדיקות המטולוגיות. 

 

למה לשים לב בהכנסת הבדיקות ?

קיימות שלוש בדיקות בהן יש שוני משמעותי בערכים הנחשבים לתקינים בין מעבדות שונות ולשם כך קיימת אפשרות לנרמל את הבדיקות במערכת על מנת שהתצוגה תהייה באותו קנה מידה לגבי כל הבדיקות. ככלל, יש לשים לב לערכים התקינים (נמצאים תמיד בדף הבדיקות) ולוודא שהם דומים לאלו המוצגים על ידי המערכת.  הבדלים קטנים אינם חשובים באמת (כמו למשל אם הערכים במערכת הם 60-110 ובדף הבדיקות הם 60-115, אין לכך חשיבות אמיתית), אך כמו שנאמר, קיימות שלוש בדיקות בהם קיימים הבדלים מהותיים ויש צורך לנרמל אותם.

בדיקת קראטינין : Creatinine , ברוב המעבדות הערכים התקינים הם בין 0.6 ל 1.2 או 1.1 קיימות מספר קטן של מעבדות בהם הערך המקסימלי (שהוא החשוב יותר) הוא עד 0.9 ומעבדות אחרות שבהן הערך הוא עד 1.5 . במקרה זה יש לנרמל את הבדיקה ולציין בחלון הזנת הבדיקה כי  ערך הייחוס במעבדה בה נעשתה הבדיקה הוא עד 0.9 או 1.5 . התוצאה שתיקלט במערכת ותוצג היא תוצאה מנורמלת לפי הערכים המקובלים (0.6 עד 1.2).

בדיקת LDH – במרבית המעבדות הערך המקסימלי הוא סביב 400 (בדרך כלל 370-400) אך קיימות מעבדות שבהן הגבול העליון של הערך התקין הוא קצת מעל 600 . גם במקרה זה יש לציין בעת הכנסת הבדיקה כי הערך במעבדה שבו נעשתה הבדיקה הוא שונה מזה שמופיע במערכת על מנת שיהיה אפשר לנרמל את התשובה. הערך שיוצג הוא אינו הערך שהוקלד אלא ערך מנורמל לפי ערכי הייחוס בשימוש המערכת.

טסיות PLT – הערך התקין של הטסיות הוא בדרך כלל עד  400 אך בחלק מהמעבדות הוא עד 450 . גם במקרה זה ניתן לנרמל את התוצאה כפי שהוסבר קודם לכן. 

במקרה והערכים המופיעים בבדיקה שונים באופן מהותי מהערכים המוצגים במערכת (כשהכוונה לערכים הנחשבים בטווח הנורמה), אין להכניס את הבדיקה מחשש לטעות. הכוונה היא, שאם במערכת ערכי הנורמה של הבדיקה הם לדוגמא  3.5-5.2 (כמו במקרה של בדיקת אלבומין) והערך המופיע בתשובת המעבדה הוא 40, אזי אין להכניס את הבדיקה למערכת (כי ככל הנראה מדובר במעבדה שמשתמשת בערכי ייחוס שונים, קרוב לוודאי פי 10) מאלו המקובלים ועדיף לא להציג נתון כלל מאשר להציג נתון שגוי.

שמות הבדיקות:

ברוב המעבדות שמות הבדיקות הן זהות כשיש לשים לב לכמה דגשים:

1. כאשר ליד שם הבדיקה מופיע האות B (כמו למשל Creatinine-B)  הכוונה היא שמדובר בבדיקת קראטינין בדם (יכולה להופיע גם כ Creatinine Blood), וזו הבדיקה שאנו רוצים . (קיימת אפשרות לבדיקת קראטינין בשתן ואז היא תהייה מצויינת כ Creatinine-Uֿ).

2. בדיקת נויטרופילים (Neutrophiles או Neutro). קיימות שתי תשובות לבדיקה . האחת היא מספר הנויטרופילים  (המספר המוחלט שלהם), והשנייה היא אחוז הנויטרופילים. הבדיקה שאנו מעוניינים בה היא המספר הכולל והוא עשוי להופיע גם כ Neut. Abs לעומת בדיקת אחוז הנויטרופילים שתמיד יופיע בצורת % Neut. 

3. בדיקת LDH יכולה להופיע גם כ ( Lactate Dehydroginase (LD או במינוח המקובל LDH. 

4. בדיקת המוגלובין יכולה להופיע כ Hgb או HGB או בשמה המלא Hemoglobin.

 

להלן דוגמאות תוצאות בדיקות מעבדה שנעשו במספר מעבדות גדולות בישראל כאשר הערכים שאותם יש להכניס למערכת מודגשים.

בדיקות דם המטולוגיה 1בדיקות דם המטולוגיה 2בדיקות דם המטולוגיה 3בדיקות דם כימיה 3 בדיקות דם כימיה 2 בדיקות דם כימיה 1 בדיקות דם מרקרים