התהליך הסרטני

 התהליך הסרטני

התהליך הסרטני עומד בבסיס המחלות הממאירות (סרטן) שהן תוצר של תהליכים רבים ומתמשכים שקורים במשך זמן רב עם מהלך של התקדמות ונסיגה בתהליך ומאזן בין כוחות מנוגדים ברמת התא. כאשר אותו איזון נוטה לרעתהגוף התהליך הסרטני ועימו התחלואה הנראית לעין יכולים להיות מאובחנים. קיימת תקופה ארוכה, הנמשכת בדרך כלל בין 10 ל 40 שנים שבו אותם תהליכים קורים החל בגורמים שגרמו לתחילת התהליך (המוכרים כגורמי סיכון לסרטן) , תגובות של הגוף כנגד השפעת אותם גורמים והשינויים בתאים שהם גורמים ושוב חשיפות לגורמי סיכון הגורמות לפגיעה בתאים וחוזר חלילה. בגיל מבוגר, כאשר קיימת שחיקה בכל מערכות הגוף, גם אותם מנגנונים הבאים לתקן ולפצות על פעולות של הגורמים המסרטנים, נמצאים בתפקוד חסר, וזו ככל הנראה הסיבה לשכיחות הגבוהה יותר של התחלואה בסרטן בגיל המבוגר. 

התהליך הסרטני:  

משמעות התהליך הסרטני הנה ההפיכה של תאים בעלי צורה ותפקוד תקינים לתאים ממאירים (תאי סרטן) תוך אובדן צורתם ותפקודם.

בבסיס התהליך הסרטני עומד תהליך של איתחול (Initiation) שבו גורם מסויים (המוכר כ״גורם מסרטן״) פועל על המוחשל התא, ה DNA ומשבש אותו. בתגובה לכך התא עצמו והגוף בכללותו מפעיל את מנגנוני ההגנה השונים שלו הכוללים את מערכת החיסון הטבעית וכן מנגנונים שונים בתוך התא עצמו, עד כדי קיצוניות של התאבדות התא הנגוע, וכל זאת על מנת להפסיק את ההפרעה שנגרמה

עם חלוקות של מיליארדי תאים בכל יום בגופינו, “תקלותמעין אלו הן שכיחות למדי ומצב של איתחול תהליך סרטני הוא מצב שכיח אך בלתי מורגש. הגורמים אשר יכולים לגרום לאותו איתחול הם רבים ומגוונים וכוללים וירוסים שונים, קרינה מייננת, עשן של מוצרי טבק, חומרים כימיים שונים (כולל אלו הנישאים באוויר – זיהום אויר). אחת הטענות המושמעות לאחרונה, ויותר בהקשר עם סרטן השד וסרטן בלוטת התריס הוא על ״אבחון יתר״. ניתן כעת להבין כי אם נעשה בדיקות יזומות לגילוי מוקדם של סרטן ו״נתפוס״ את הרקמה במצב שלאחר תהליך האתחול התשובה שנקבל היא שנמצאו תאים סרטניים ואזי נהייה מחוייבים להתייחס לתוצאות כאל מחלה ממארת. יחד עם זאת, אנחנו יודעים שיש סיכוי שהגוף יתגבר בכוחות עצמו על ההפיכה של התאים לממאירים ובעצם לא יתפתח סרטן. אין אפשרות מעשית, ולא אתית, לא לטפל במידה והתגלה גידול סרטני, גם אם אנחנו משוכנעים שיש סיכוי טוב שהגוף ״יטפל״ בו בעצמו. כתוצאה מכך מאובחנים גם סרטנים שאנחנו יודעים שהם לא היו מתפתחים אלמלא התגלו וזה הבסיס לטענות  על אבחון היתר. 

מצב זה של איתחול אינו מביא בהכרח למחלה ממארת, וכאן נכנס השלב השני בתהליך – שלב הקידום (promotion) שהוא שלב הכרחי על מנת שיווצר תהליך סרטני. לאחר שהחל תהליך של שינוי ברמת הבקרה והשליטה על התא (כלומר פגיעה בדי אן איי), יש צורך בדבר מה נוסףאשר יקדם את תהליך השיבוש בתא ויקבעאותו. דוגמא ברורה לכך הם תחליפים הורמונליים שנשים נוטלות להקלה בתסמיני גיל המעבר. אותם הורמונים משמשים כמקדמיתהליך סרטני, ובנשים שנוטלות תכשירים אלו אכן נצפו שיעורים גבוהים של סרטן השד ולחילופין, לאחר שהסתבר כי אותם תחליפים משמשים כמקדמים, והשימוש בהם הופחת במידה ניכרת, שיעורי התחלואה ירדו באופן משמעותי.

השלב הבא הוא שלב השגשוג” (Progression) שהוא השלב שבו התא כבר איבד את יכולת הבקרה העצמית שלו והוא מתחיל להתחלק באופן בלתי נשלט או במלים אחרות, נוצר תהליך סרטניהרעיון המרכזי בהכרת גורמי הסיכון, או הגורמים לסרטן, הוא שעל ידי הכרתם יהיה אפשר להמנע מהם ולמנוע את התהליך כולו. יש להדגיש כי הגורמים הגנטיים והתורשתיים מהווים כ 8-10% מסך הגורמים (בלבד) כך שהטענה ש ”טוב, אין מה לעשות זה הכל גנטיקה..” הנה טענה משוללת בסיס ואולי באה ”להקל” על מי שחלה בהשלמה (או יותר נכון בהכחשה) שאין לו אחריות למצב. 

התהליך הסרטני כולל שלוש ״מדרגות״: איתחול, קידום ושגשוג. התהליך עשוי להיות הפיך לאחר שתי המדרגות הראשונות.

 

גורם מסרטן וגורם המגביר את הסיכון: קיים הבדל בין גורמים מסרטנים לגורמים המגבירים את הסיכון. גורם מסרטן הוא כזה שבכוחו בלבד הוא יכול להתחיל הליך סרטני (לדוגמא – קרינה מייננת, עשן סיגריות, וירוסים מסויימים). גורמים אחרים, מנגד, מעלים (או מפחיתים) את הסיכון לתחלואה כמו השמנת יתר שמעלה את הסיכון או לחילופין הנקה שמפחיתה את הסיכון. יש להבדיל בין מושגים אלו. 

גורמי התחלואה השונים המוכרים כיום נדונים בחלק ״סקירה וגורמים״ לגבי כל סוג סרטן ומספר נושאים מובאים באופן עצמאי בהקשר לגורם עצמו. יש לציין עם זאת שרק חלק קטן מהגורמים ידוע ומוכר, ולמרות שכל שני וחמישי מופיעים באמצעי התקשורת “מחקרים חדשים” המתייחסים לגורמים שונים כאל מסרטנים, התהליך של קביעת גורם כמסרטן הוא ארוך ומורכב ונדרשים מחקרים רבים, ממקומות שונים ועל אוכלוסיות שונות הכוללים עדויות מרקמות חיות וכן עדויות על השפעת אותם גורמים על אוכלוסיות שונות – על מנת לקבוע שאכן גורם מסויים הוא מסרטן.