זיהומים וסרטן

 זיהומים וסרטן

זיהומים וסרטן: אחד הגורמים הישירים לסרטן הם גורמי מחלות זיהומיות כשהכוונה היא לוירוסים (בעיקר) וחיידקים שונים הגורמים לתחלואה בפני עצמם (כמו זיהומים בנגיף הפטיטיס שגורם לצהבת נגיפית או וירוס אפשטיין-בר שגורם למחלות כמו ״מחלת הנשיקה״) ואותם וירוסים גם גורמים לתחלואה בסרטן. המנגנון הבסיסי בו הוירוסים פועלים על תאי הגוף על מנת ליצור שינויים ברמת ה DNA וכתוצאה מכך התחלת התהליך הסרטני כוללים החדרת גנים סרטניים (אונקוגנים, Oncogenes) לתא, דיכוי של גנים בתוך התא שתפקידם להילחם בשינויים סרטניים שמתחילים בתא (דיכוי של Suppressor genes) וגם הפעלה של גנים אונקוגנים שנמצאים בתאים עצמם אך במצב רדום. קיים שוני בשכיחות מחלות הסרטן הנגרמות על ידי וירוסים בהתאם לשכיחות הוירוסים באוכלוסיות שונות ובשל כךֿ באוכלוסיות חלשות יותר, ובמדינות פחות מפותחות, שיעור מחלות הסרטן שהבסיס שלהם הוא גורמים מזהמים (וירוסים, בקטריות, פטריות או רעלנים) הוא גבוה יחסית כמו תחלואה בסרטן צוואר הרחם כתוצאה מנגיף הפפילומה במדינות דרום אמריקה ואפריקה

המנגנון הבסיסי בו הוירוסים פועלים על תאי הגוף על מנת ליצור שינויים ברמת ה DNA וכתוצאה מכך התחלת התהליך הסרטני כוללים החדרת גנים סרטניים (אונקוגנים, Oncogenes) לתא, דיכוי של גנים בתוך התא שתפקידם להילחם בשינויים סרטניים שמתחילים בתא (דיכוי של Suppressor genes) וגם הפעלה של גנים אונקוגנים שנמצאים בתאים עצמם אך במצב רדום.

המזהמים הקשורים לתחלואה בסרטן הם כאמור ברובם וירוסים כשהמרכזיים ביניהם הם:

וירוס אפשטיין-באר (EBV) הקשור ללימפומה על שם בורקיט, סוג של לימפומה שנצפה בעיקר בילדים באפריקה, במדינות מפותחות הוירוס קשור בלימפומה על שם הודג׳קין וכן קיימת מעורבות של הוירוס בסרטני ראש-צוואר ובעיקר בסרטנים של חללי האף (מערות האף). עדויות על מעורבות הוירוס בלימפומה החלו בשנות השישים של המאה הקודמת כאשר נמצא כי חולים בלימפומה היו בעלי רמת נוגדנים גבוהה לוירוס עוד לפני הופעת הממאירות גם לאחר שנות מחקר ארוכות אין הסבר משכנע איך בדיוק פועל הוירוס ובאילו חלקים של התא הוא פועל על מנת להתחיל את התהליך הסרטניעוד על לימפומה הודג׳קין כאן.

וירוס הפפילומה האנושי (HPV)שמעורב בסרטן צוואר הרחם ובסרטן הפין בגברים וכן בממאירויות בראש ובצוואר. חשיפה לוירוס ודרכי מניעה נדונו בפרק הדן במניעת סרטן צוואר הרחם. נזכיר רק כי קיימים מספר עשרות זנים של הוירוס ומביניהם תת הזנים מספר 16 ו- 18 אחראים לכ 70% ממקרי סרטן צוואר הרחם. דרך הפעולה של הנגיף היא ישירות על תאי צוואר הרחם כאשר הוירוס נטמע בתוך התאים וגורם לשינויים בהם בתהליך שנמשך כ- 10-15 שניםעוד על סרטן צוואר הרחם כאן.

וירוס צהבת נגיפית (הפטיטיס) מסוג B ו-C הקשורים לסרטן הכבד. וירוס מסוג ״בי״ נפוץ בעיקר באסיה ובאפריקה וברמה עולמית הוירוס קשור לכ 60% ממקרי סרטן הכבד. מרבית האנשים הנושאים את הוירוס הם ללא תסמינים אבל כ 5% מהם נעשים נשאים כרוניים של הוירוס וחולים בדלקת כבד כרונית ובתוך קבוצה זו, כחמישית מהחולים עלולים לפתח נמק והרס של תאי הכבד ולאחר מכן שחמת הכבד אשר מהווה בחלק מהמקרים את הגורם להתפתחות סרטן הכבד. הסיכוי להתפתחות שכזו (סרטן הכבד) גדולה יותר למי שחשוף לרעלן בשם אפלאטוקסין B1, שמקורו במזון שלא אוחסן בצורה תקינה וזוהם בפטריה הנקראת Aspergillus flavis המכילה את הרעלן הזה. וירוס הצהבת הנגיפית מסוג סי (C) נפוץ יותר ביפאן ובמדינות המערב וההערכה היא שהוא קשור ל 30% מכלל ממאירויות הכבד במדינות אלו. בדומה לוירוס B, הוירוס גורם לדלקת כבר כרונית ב 85% מהנחשפים אליו ומתוך קבוצה זו 5-20% יפתחו נזק בכבד אשר יכול, אצל מקצתם, להביא לסרטן הכבד. המנגנון שבו שני וירוסים אלו גורמים לסרטן הכבד ככל הנראה אינו כרוך בפעולה ישירה על תאי הכבד אלא דרך גרימת דלקת, נזק ונמק של התאים וגרימת שחמת הכבד. עוד על גורמים לסרטן הכבד כאן.

וירוס תאי לימפוציטים מסוג T (הנקרא HTLV-1) ווירוס הכשל החיסוני הנרכש (HIV)וירוס הכשל החיסוני הנרכש קשור בלימפומות של המוח ובסרקומה על שם קפושי, כשהעובדה שבתחילת שנות השמונים החלו להופיע מקרי סרקומה זו אצל צעירים היה הסימן המרכזי למחלה, שהייתה עד אז לא מוכרת, והיא האיידס. הוירוס עצמו אינו מכיל מרכיבים אונקוגניים (גורמים לסרטן) וגרימת הסרטן הקשורה איתו היא ככל הנראה כתוצאה מהירידה המשמעותית בחיסוניות הגוף ואי היכולת של תאי הגוף לענות ל״התגרות״ מצד וירוסים וגורמים אחרים בהקשר של יצירת שינויים ממאירים בתא. הקשר ללימפומה הוא ככל הנראה עקב פעילות וירוס EBV, כשבהינתן שמערכת החיסון הנה מוחלשת כתוצאה מזיהום ב HIV, פועל בכיוון של איתחול תהליך סרטני באין מפריע. וירוס HTLV, שבתחילה נחשד שהוא הגורם למחלת האיידס, קשור ללוקמיה מסוג תאי T במבוגריםמדובר במחלה נדירה ששכיחה יותר בכמה איזורים בדרום יפאן ובקריביים.

וירוס ההרפס האנושי מסוג 8 (HHV-8)הגורם לסרקומה על שם קפושי וללימפומה של קרום הצפק (לימפמה פריטוניאלית).הוירוס נקרא גם וירוס הרפס של קפושי סרקומה (KSHV) התגלה בתחילת שנות התשעים. המחלה קיימת בשתי צורות עיקריות, זו שנקראית ״קלאסית״, ומוכרת אצל אנשים מבוגרים ממוצא אירופאי וזו ״הקשורה לאיידס״ (ולכשל חיסוני בכללותו) המופיעה אתל אנשים צעירים עם כשל חיסוני. הוירוס גורם לתגובה דלקתית ברמת התא שבחלק מהמקרים אינו מטופל על ידי התא בצורה הראוייה ומשם ההמשך לשינוי ממאיר. עוד על סרקומה על שם קפושי כאן.

חיידק הליקובקטר פילורי (HP)הגורם לסרטן הקיבה הוא חיידק נפוץ מאוד וההנחה היא שהחיידק נמצא בכמחצית מאוכלוסיית העולם וגורם לדלקת קיבה כרונית בשל כךידועים שני תת סוגים של סרטן הקיבה, אלו המתפתחים בחלק האחרון של הקיבה (החלק שקרוב יותר לתריסריון) וסוג זה  יותר שכיח במדינות ובאוכלוסיות בהם החיידק נפוץ במיוחד, הם שכיחים יותר בגברים מבוגרים וקשורים לשינויים אטרופיים של הקיבה (שינויים בהם הרירית של הקיבה משתנה ואינה פעילה מבחינת הפרשת מיצי קיבה) ומצד שני גידולים ממאירים בחלק העליון (או זה הקרוב יותר לושט, ב״תחילת״ הקיבה) שהם אופיניים יותר לאנשים צעירים, נצפים בשכיחות  דומה בין גברים ונשים ומלווים בדלקת של הקיבה ללא שינויים אטרופיים. הסיכוי להיווצרות סרטן בקיבה בנוכחות החיידק עולה אצל מי שצורך כמות גדולה של מלח וניטרטים ומנגד, מי שצורך כמות גדולה של פירות וירקות משיג הגנה מסויימת מפני המחלה שכן אלו מנטרלים את הניטרטיםככל הנראה קיימים גם גורמים גנטיים מעורבים בהתפתחות הסרטן ובמיוחד גורמים אישיים אשר מגינים מפני סרטן הקיבה, מה שיכול להסביר את העובדה כי במדינות אפריקה שכיחות ההידבקות בחיידק היא גבוהה במיוחד ויחד עם זאת שיעורי התחלואה בסרטן הקיבה הם נמוכים באופן יחסי. עוד על סרטן הקיבה כאן

סכיסטוסומה – טפיל שגורם לסרטן שלפוחית השתן (ומוכר כגורם לבילהרציה). הטפיל היה שכיח מאוד במצריים באיזור הדלתא של הנילוס והוא נכנס לגוף האדם דרך העור וגורם לדלקת כרונית של השלפוחית. בשנים האחרונות, עקב פעילות נמרצת להדברת הטפיל ולנקיטת אמצעי זהירות לחקלאים העובדים בביצות במצריים פחתו שיעורי סרטן שלפוחית השתן באופן משמעותי. עוד על סרטן שלפוחית השתן כאן.