טיפול בסרטן הכבד

 

טיפול בסרטן הכבד מתייחס למי שהמחלה החלה אצלו בכבד ולא לגרורות בכבד מגידולים אחרים. מרבית החולים המאובחנים עם סרטן הכבד נמצאים כבר בשלבים מתקדמים יחסית של המחלה, ויש להבדיל בין מחלה ראשונית של הכבד כלומר שהסרטן התחיל בכבד לעומת מצב של גרורות בכבד. (כל האמור לעיל מתייחס רק למחלה ממארת שהחלה בתאי הכבד). הטיפול היעיל ביותר במחלה הוא טיפול ניתוחי אך בחלק גדול מהחולים הטיפול אינו אפשרי בשל שלב המחלה שכאמור הוא בדרך כלל מתקדם יחסית

בקווים כלליים מהלך הטיפול מתייחס בראשונה לשאלה האם יש מקום לניתוח להסרת הגידול או לא. במידה והגידול (ומצבו הכללי של החולה) הוא בר ניתוח נעשה ניתוח להסרה של האזור או אונת הכבד הפגועה ותוך כדי הניתוח עצמו נשקלות דרכי ההמשך.

בקווים כלליים מהלך הטיפול מתייחס בראשונה לשאלה האם יש מקום לניתוח להסרת הגידול או לא. במידה והגידול (ומצבו הכללי של החולה) הוא בר ניתוח נעשה ניתוח להסרה של האזור או אונת הכבד הפגועה ותוך כדי הניתוח עצמו נשקלות דרכי ההמשך, או במלים אחרות, לעתים קורה שבתוך הניתוח מסתבר כי אין אפשרות לכרות את הגידול בשלמותו אם בשל פגיעה בכלי דם מרכזיים או מסיבה אחרת ואז פונים לאמצעים אחרים. במידה והגידול אינו בר הסרה בניתוח יש לשקול אפשרות של השתלת כבד, במידה והמצב הכללי מאפשר זאת, וטיפול ביניים עד להשתלה. במידה ואין אפשרות לביצוע השתלה הגישה היא של טיפול כימותרפי. חשוב עם זאת לציין כי אין כיום בנמצא טיפול כימותרפי, אם בתכשיר יחיד (Monotherapy) או שילוב של מספר תכשירים (Combined Therapy) אשר נותנים מענה סביר לסרטן הכבד. שיעורי ההצלחה של טיפולים כימותרפיים מקובלים הם נמוכים למדי ויחד עם זאת נעשים כל הזמן מחקרים בשילובי תרופות או בתכשירים חדשים אשר יוכלו לתת מענה טוב יותר לריפוי המחלה. נראה כי עשויה להיות תועלת לחולים להשתתף במחקרים כאלו במידה ומוצעים על ידי הצוות הרפואי

אחת הבעיות בהחלטה הטיפולית היא קביעת שלב המחלה בעת האבחנה. למרות שקיימות מספר שיטות להגדרת השלב, כמו זו המצוטטת כאן לרוב, שיטת TNM, אין אפשרות בחלק גדול מהמקרים לקבוע את השלב לפני ביצוע הניתוח אלא רק באמצעותו ולכן אין מספיק מידע לפני ביצוע הניתוח על כדאיותו. אחד הנתונים החשובים הם הגדרת הפיזור של המחלה והאם היא מוגבלת רק לכבד, במידה וכן אז סיכויי הניתוח לרפא את החולה עולים, וזאת ללא קשר אמיתי לגודל הגידול בכבד

הגדרת הגידול כנתיח מתבססת על מידע טוב לגבי גודל הגידול וגבולותיו ולפיכך קביעה האם הסרת אותו חלק של הכבד עדיין תאפשר לחלק שנותר לתפקד בצורה סבירה.

גידולי  כבד נתיחים – הגדרת הגידול כנתיח מתבססת על מידע טוב לגבי גודל הגידול וגבולותיו ולפיכך קביעה האם הסרת אותו חלק של הכבד עדיין תאפשר לחלק שנותר לתפקד בצורה סבירה. מידע זה יכול להיות מושג על ידי בדיקת CT או MRI. שיקולים נוספים בשיקול לביצוע ניתוח הם גודל הגידול, היות ונראה כי גידולים גדולים מ 5 סמ נוטים יותר לשלוח גרורות לכלי הדם הקטנים ובשל כך יש סיכון גדול יותר של הישנות הגידול ושיקולים הקשורים במצב התפקודי של הכבד.

השתלת כבד - היא אופציה טיפולית (לא מאוד מעשית במקומותינו בשל מחסור בתורמים) למי שאין אפשרות לנתחו ומצבו הכללי הוא כזה שהוא יוכל לעמוד בפעולה ובדיכוי החיסוני שמצריכה פעולת ההשתלה. ההחלטה לגבי חולה מסוים באם הוא מועמד להשתלה משתנה בין מדינות שונות שכן קיימות מספר גישות בנושא ואין אחידות כלל עולמית, כך שבמדינה מסויימת הגדרה של מחלה אצל חולה מועמד להשתלה תהייה שונה ממדינה אחרת (ובכלל זה מצבו הכללי של החולה וגילו). 

הרס פיזי של הגידול - שיטת טיפול, שנהוג להשתמש בה אצל ממתינים להשתלה אך גם כאמצעי טיפול לחולים שלא מיועדים להשתלה היא שיתוק על ידי גלי קול(RFA – Radio-frequency Ablation) בה מחדירים לרקמת הגידול אלקטרודה המייצרת גלי קול ועל ידי כך חימום הרקמה והרס תאים מסביב לאותה אלקטרודה. אין כיום מידע מספק לגבי תוצאות לטווח ארוך של שיטה זו לעומת ניתוח והסרת הגידול. שיטה נוספת שהיה נהוג להשתמש בה היא הזרקת אתנול (או של חומצה אצטית) לגידול דרך הבטן, כלומר ללא פתיחת בטן, ועל ידי כך לגרום להרס הגידול. השיטה הייתה מקובלת עד לשימוש ב RFA אך תוצאותיה פחותות משיטת גלי הקול ועל כן לא מקובל היום להשתמש בה במקומות בהן יש זמינות של מכשור גלי הקול. שיתוק הגידול על ידי קור Cryoablationשיטה נוספת שהייתה נהוגה היא החדרת אלקטרודה לתוך הגידול והקפאתו גם שיטה זו נזנחה עם השימוש בגלי הקול

השתלת כבד היא אופציה טיפולית למי שאין אפשרות לנתחו ומצבו הכללי הוא כזה שהוא יוכל לעמוד בפעולה ובדיכוי החיסוני שמצריכה פעולת ההשתלה.

חסימת עורקי הכבד – היות וגידול ממאיר צורך כמות רבה של דם על מנת להתמיד בגדילתו, אחת השיטות להרוס את הגידול היא על ידי ניתוקו מזרם הדם. השיטה הנקראת TACE – Transarterial Chemoembolization מבוססת על הזרקת חומר כימי לעורק הכבד על מנת לחסום אותו. גם שיטה זו משמשת למצב בו החולה ממתין להשתלה ויש רצון למנוע את המשך התפשטות הגידול עד למועד ההשתלה.

טיפולי קרינה – מתן קרינה חיצונית לגידול בכבד היא בעייתית שכן הרקמה התקינה של הכבד מאוד רגישה לקרינה ולכן מינון הקרינה שניתן לתת לגידול, כשברור שחלקו יפגע גם ברקמה התקינה, הוא קטן ועל כן יעילותו אינה רבה. קיימות שיטות של מתן קרינה ממוקדת במנות קטנות של קרינה היישר לגידול (השיטה נקראת SBRT – Stereotactic Body Radiation Therapy) ממספר זויות. שיטה זו מתאימה גם לטיפול בגרורות של מחלות אחרות בכבד.

טיפול כימי – לא נהוג להשתמש בכימותרפיה שגרתית לגידולי כבד היות והניסיון מראה שהכבד אינו רגיש לחומרים הכימותרפיים וכן בשל העובדה שאצל חלק גדול מהחולים תפקודי הכבד הם ירודים ולכן הטיפולים הכימיים אינם נסבלים על ידי החולים. בשנים האחרונות עולה השימוש בתכשיר סורפניב Sorafenib (שם מסחרי Nexavar) עם או בלי כימותרפיה מסוג דוקסורוביצין. שנותן מענה טוב יותר מבחינת הטיפול במחלה. במקרה של סרטן הכבד, ובמיוחד במחלה מפושטת עשויה להיות תועלת לחולים להשתתף במחקרים אודות תרופות חדשות או שילובי תרופות במידה ומוצעים על ידי הצוות הרפואי.  

פרסומת