טיפול בסרטן הלבלב

טיפול בסרטן הלבלב

ניתוח לסרטן הלבלב:

טיפול בסרטן הלבלב הוא טיפול ניתוחי בעיקרו והוא הטיפול היחיד בעל סיכוי לריפוי של המחלה, אך בשל העובדה שחלק גדול מהגידולים מאובחנים בשלבים מאוחרים יחסית, רק מיעוט החולים זוכה לטיפול ניתוחי שיש בו יכולת לרפא את המחלה (קיימים ניתוחים אחרים למטרות הקלה על התסמינים אך לא למטרת ריפוי). 

הטיפול הניתוחי הוא הטיפול היחיד בעל סיכוי לריפוי של סרטן הלבלב.

לאחר שבשלבי האבחון נקבע שלב המחלה ויחד איתו את מידת האפשרות להתערבות כירורגית (בלתי נתיח, מצב גבולי לניתוח וגידול נתיח) נקבעת הגישה הניתוחית בהתאם למיקום הגידול.

מירב הגידולים ממוקמים בראש הלבלב והניתוח המקובל (Pancreaticoduodenectomy, Whipple procedure) כולל הסרת ראש הלבלב, התריסריון וכ 15 סמ מהמעי יחד עם כיס המרה וצינורות המרה הראשיים. הניתוח נחשב לבטוח יחסית והתמותה התוך ניתוחית (הכוללת גם תמותה זמן קצר לאחר הניתוח) הנה מועטה ביותר. שיעור הסיבוכים והתמותה הקשורה בניתוח ירדה באופן משמעותית בעשרות השנים האחרונות והיא קשורה באופן ברור למיומנות המנתח בביצוע הפעולה. למרות ההצלחות בניתוחים, וגם בניתוחים שבהם נראה כי הגידול הוצא בשלמותו (מדד אשר מובע על ידי כך ששולי הגידול שנכרת הנם נקיים מתאים סרטניים), שיעורי ההשרדות בסרטן הלבלב הם נמוכים למדי וחלקם הגדול של החולים חיים עד שנה וחצי מיום אבחון המחלה.

לניתוח הותיק קיימות מספר וריאציות (Modifications) וחלק גדול מהניתוחים המבוצעים היום נקראים Modified Whipple כשבחלק מהם המטרה היא לשמר כמה שיותר תפקודים של אברים סמוכים. מהצד השני קיימת גישה של ניתוח רחב (רדיקלי) עם הסרה שלמה של כל הלבלב, בלוטות הלימפה שמסביבו ומבנים אנטומיים נוספים בסמיכות ללבלב. אין כיום הסכמה או מידע ברור לגבי יתרון של סוג ניתוח זה או אחר. כאשר הגידול ממוקם בזנב הלבלב הניתוח כולל כריתה חלקית של הלבלב וכריתת הטחול שנמצא צמוד לזנב הלבלב. ניתוחים אלו הם בעלי שיעור גבוה יחסית של תמותה לאחר הניתוח והישרדות נמוכה יותר לעומת ניתוחים של ראש הלבלב.

 

טיפול תרופתי וקרינתי לסרטן הלבלב (כימותרפיה ורדיותרפיה):

בסרטן הלבלב מקובל לטפל בטיפול קרינתי בלבד רק למטרות הקלה על תסמינים ולא למטרות טיפול במחלה ובשל כך הטיפול המקובל הוא משולב בין כימותרפיה וקרינה שכן שילוב זה מציג תוצאות טובות יותר. בשנים האחרונות מוצע טיפול כימותרפי בלבד עם תכשירים מבוססי גמסיטבין  ונראה כי אין הבדל מהותי בטיפול בתכשירים אלו לעומת טיפול כימי משולב עם קרינה. כאשר מדובר על גידול ששלח גרורות נהוג להשתמש בתרכובת של מספר תרופות כימיות המוכרת בשם FOLFIRINOX הכוללות את התכשיר הותיק פלואוראורציל (5FU) בשילוב עם תכשירים נוספים

בסרטן הלבלב מקובל לטפל בטיפול קרינתי בלבד רק למטרות הקלה על תסמינים ולא למטרות טיפול במחלה.

טיפול ניאו-אדיובנטי: טיפולים נאו-אדיובנטים מיועדים לטיפול בגרורות מיקרוסקופיות שלא יכולות מתועדות באמצעי ההדמיה השונים, נעשים לפני ההתערבות הכירורגית (ניתוח) ומטרתם להגדיל את הסיכוי שהניתוח המיועד יוציא את הגידול בשלמותו ובכך לשפר את תוצאות הניתוח והריפוי באופן כללי. מטבע הדברים הטיפול יוצע למי שהגידול אצלו הוא בר ניתוח. בשעה זו אין מספיק נתונים על מנת לקבוע האם אכן קיימת תועלת (במונחים של הישרדות החולים) במתן טיפול ניאו-אדיובנטי. הטיפול ניתן בדרך כלל באותם תכשירים המשמשים לטיפול הכימי המקובל, דהיינו  פלואוראורציל ו- גמסיטבין.

 

טיפול להקלה בתסמיני סרטן הלבלב (טיפול פליאטיבי):

אחת הבעיות המשמעותיות בסרטן הלבלב הנם חוסר התיאבון וירידה במשקל ואיתם שקיעהשל החולה למצב של ירידה תפקודית כללית והפרעה במטבוליזם של הגוף. להערכה של תת תזונה קיים כלי שנקרא ׳כלי אוניברסלי להערכת תת תזונה׳ (Malnutrition Universal Screening Tool MUST) ובעזרתו ניתן בפשטות יחסית לקבוע את רמת תת התזונה והצורך בהתערבות. המדד כולל מספר חישובים שלכל אחד ניתן ניקוד, סיכום הניקוד נותן הערכה למצב התזונתי.

א. חישוב מסת הגוף: (BMI)יש לחלק את המשקל בריבוע הגובה (לדוגמא, משקל 65 קג והגובה 1.75 מטר ולפיכך החישוב הוא 65 לחלק ל 1.75*1.75 (3.0625) והתוצאה היא 21.2 . כאשר מדד מסת הגוף הוא מעל 20 הניקוד הוא 0, למסת גוף בין 18.5 ל 20 ניתנת נקודה אחת ולמדד מתחת ל 18.5 שתי נקודות.

ב. איבוד משקל לא מתוכנן ב 3-6 החודשים האחרונים: פחות מ 5% מהמשקל – ללא ניקוד, בין 5-10% נקודה אחת ונעל 10% שתי נקודות.

ג. מדד אכילה: באם מדובר בחולה שלא אכל במשך, או סביר שלא יאכל, במשך 5 ימים – שתי נקודות.

סיכום הנקודות יתן את מדד הסיכון לתת תזונה:

0 נקודות – סיכון נמוך, אין צורך בהתערבות, מומלץ לחזור על החישוב מדי שבוע עד שבועיים

להערכה של תת תזונה אצל חולי סרטן הלבלב קיים כלי שנקרא ׳כלי אוניברסלי להערכת תת תזונה׳

1 נקודה – סיכון בינוני, יש לעקוב אחר המצב התזונתי מדי 3 ימים.

2 נקודות ומעלה – סיכון גבוה, יש לפנות לדיאטנית ולהתחיל בטיפול תזונתי שיקומי

טיפול בתת תזונה וחוסר תיאבון יכול להיעשות עם מגסטרול (Megestrol) או גלוקו-קורטיקואידים (דקסמטזון). יעילות טיפול באומגה 3 אינה ברורה דיה כעת שכן קיימים מחקרים סותרים כמו גם תכשירים המכילים חומצות אמינו וקרניטין. קיימים מספר מחקרים המצביעים על תועלת בטיפול בתת התזונה על ידי שילוב של תכשירים נוגדי דלקת לא סטרואידליים בתוספת לקרניטין או מגסטרול

פרסומת