טיפול כירורגי בסרטן

 

כירורגיה לטיפול בסרטן הנה הכלי המרכזי לריפוי החולה. ההחלטה בדבר האפשרות הטיפולית המועדפת לחולה מסויים תלויה לא רק בסוג ובמידת ההתפשטות של המחלה הממארת אלא גם במצבו הכללי של החולה, מחלות הרקע שלו והטיפולים בהן. גם המצב הנפשי נלקח בחשבון וההשלכות הנפשיות של הטיפול, ובמיוחד כאשר מדובר בניתוחים אשר גורמים לשינוי חיצוני כגון ניתוחי פנים וצוואר, ניתוחים לגידולים במעי הגס בהם נדרשת הכנסת סטומה (פתח מוצא חלופי לצרכים בדופן הבטן) או ניתוחים לכריתת השד בנשים. מומלץ להיוועץ עם איש מקצוע בתחום (פסיכיאטר או פסיכולוג) במידה ויש חשש לקשיים נפשיים בקבלת הטיפול והתמודדות עם השלכותיו.

הכנות לניתוח: כאשר מצבו הכללי של החולה הנו ירוד - לדוגמא בממאירויות של מערכת העיכול העליונה עלול להיות קושי באכילה וכתוצאה מכך מצב של תת תזונה הכולל גם הפרעות במלחי הדם, מצב של חסר דם (אנמיה) וכדומה, מצב אשר יש לתקן טרם ביצוע ניתוח. הסיבה המרכזית לצורך זה הנם הסיבוכים שלאחר הניתוח העלולים להיות מרובים יותר וקשים יותר באם בעת הכניסה לניתוח קיימות הפרעות שכאלו

המטרה בביצוע הניתוח הנה להסיר את הגידול בשלמותו. הכוונה במינוח “בשלמותו” מתייחסת לגידול הראשוני (המקורי) ולכל אותם “ספיחים” ממאירים המלווים אותו.

מצבו של החולה מוגדר בדרך כלל על ידי מונח שהנו מצב תפקודי” – (Performance Status PS) הבנוי מחמש קבוצות , ויש המשתמשים במדד אחר, (עש קרנופסקי). קבוצת תפקוד 0 (או קרנופסקי 100) מגדיר אדם פעיל במלואו, PS1 (קרנופסקי 80-90) הנו אדם שאינו מסוגל לפעילות מאומצת אך כן מסוגל לפעילות מתונה כגון עבודה משרדית, דרגה 2 (ק 60-70) הנו אדם היכול לדאוג לעצמו אך אינו מסוגל לפעילות ביותר מ 50% משעות בהן הוא ער, דרגה 3 (קרנופסקי 40-50) מתאר אדם המוגבל בעזרה עצמית והנו מרותק למיטה או כסא גלגלים למעלה ממחצית שעות הערנות שלו ומצב תפקודי מדרגה 4 (קרנופסקי 30 או פחות) מתאר אדם שהנו מוגבל לחלוטין ומרותק למיטה או לכסא גלגלים.

המטרה בביצוע הניתוח הנה להסיר את הגידול בשלמותו. הכוונה במינוח בשלמותומתייחסת לגידול הראשוני (המקורי) ולכל אותם ספיחיםממאירים המלווים אותו .

גרורות: גידול ממאיר נוטה להתפשט ברמה מקומית על ידי מספר דרכים - הראשון בהם הוא על ידי מגע ישיר עם איבר או רקמה סמוכה Direct Extention לדוגמא סרטן השחלות עובר למעי הגס או סרטן השד בשריר החזה. הדרך השנייה (והנפוצה) הנה דרך צינורות הלימפה אל בלוטות הלימפה האיזוריות (כמו בלוטות הלימפה בבית השחי בסרטן השד או הבלוטות במרכז החזה בסרטן ריאה). הדרך הבאה היא על ידי מחזור הדם הורידי ואז הפיזור יהיה מרוחק יותר בדרך כלל - כמו גרורות בכבד בסרטן המעי הגס והדרך הנוספת של שליחת גרורות הנה לתוך חללים קרומיים כמו התפשטות סרטן השחלה לקרום הצפק (פריטוניאום) או לחלל עש דוגלאס באגן.

סרטן השד, הריאה, העצמות וסרטן הרקמות הרכות נוטים יותר מאחרים לפיזור דרך כלי הדם בעוד סרטן הלבלב והקיבה נוטים לשלוח גרורות גם דרך דרכי הלימפה וגם דרך מערכת הדם. סרטן השחלות חודר לאיברים סמוכים במגע ישיר כמו גם סרטן הכבד ושלפוחית השתן.

כללל, ניתוחים כוללים הסרה מקומית רחבה של הגידול והסרה של שוליים מתאימים (Wide local resection), האזור שיש להסיר אותו תלוי בגודל הגידול והתפשטותו המקומית וכן גם בסוג הגידול (לדוגמא בממאירויות של רקמות רכות באזור ראש וצוואר יש צורך בשוליים רחבים במיוחד מהגידול לרקמות הבריאות) כאשר נתונים אלו נמצאים בשיקולו של המנתח ונודעים לו רק בעת הניתוח עצמו. הסרת בלוטות לימפה איזוריות, במידה והן נראות נגועות, או של חלקן לצורכי בדיקה מקובלת אף החא במסגרת הניתוח הראשי. כיום מקובלת גם שיטה של שטיפההחומר כימותרפי של איזור הגידול בעת הניתוח וזאת על מנת להסיר גרורות שאינן ניתנות לראייה בעין.

סוג הניתוח מותאם לסוג המחלה והתפשטותה והוא ייקבע על פי המצב בפועל על ידי הרופא הכירורג.