כימותרפיה (תרופות כימיות לטיפול בסרטן)

 

כימותרפיה (תרופות כימיות לטיפול בסרטן) היא אחת מהדרכים העיקריות לטיפול בסרטן. קיימים מספר דרכים לטפל בסרטן כאשר שתי העיקריות ביניהן (והוותיקות יותר) הנן ניתוח להוצאת הגידול וטיפול כימי או כימותרפיה.

בטיפול כימי משתמשים בתרופות שמטרתן להרוג תאים המתחלקים באופן מהיר (שזה המצב בגידולים ממאירים) תוך ניצול העובדה שתאים סרטניים רגישים יותר לתרופות כאלו מאשר התאים הבריאים. משמעות נוספת הנובעת מכך היא שגם תאים בריאים חשופים לתרופות האלו הניתנות או בעירוי לתוך הוריד או בגלולותהסיבה המרכזית לתופעות הלוואי המוכרות של התרופות האלו (נשירת שיער, דלקות מעיים) היא שתאים נורמליים בגוף שבאופן טבעי חלוקתם מהירה יותר הם יותר רגישים לתרופות האלו ונפגעים מהם (תאי שיער, עור, קיבה ומערכת העיכול, מח העצמות).  

קיימות שלוש מטרות עיקריות בטיפולים הכימיים: א. השגת ריפוי מלא. ב. טיפול להקלת כאב ותסמינים (סימפטומים) אחרים המפריעים לתפקוד / איכות חיים (טיפול פליאטיבי). ג. טיפול להסגת המחלה לקראת טיפול לריפוי מלא (ע”י ניתוח למשל), נקרא טיפול ניאו-אדיובנטי.

 

כימותרפיה ניתנת באחת (או יותר) מהדרכים הבאות:

1. זריקה לתוך השריר - בזרוע או בירך או בזריקה לאזור התת עורי בזרוע בירך או בדופן הבטן.

2. עירוי לוריד - הדרך השכיחה למתן התרופות. במידה ויש לתת את התרופה באופן קבוע או במספר ימים בכל שבוע מקובל להשתיל מתחת לעור שערPort שהנה דיסקית המושתלת מתחת לעור והיא מחוברת לוריד מרכזי. אל תוך הדיסקית ניתן להזריק את החומרים או לחבר אותה למשאבה למתן איטי וממושך של התרופה. יש לשים לב לאזור הדיסקית ובמידה ומופיע אודם או כאב מקומי יש לדווח על כך שכן יש במקרה שכזה חשש להתפתחות דלקת מקומית.

3. מתן התרופה בגלולה או במשחה כמו גם במדבקה עורית.

4. מתן לתוך עורק - מתן התרופה לעורק המספק דם לאזור הגידול. דרך מתן זו אינה שכיחה מאוד וכרוכה בהשגחה רפואית בעת ביצועה. אפשרות נוספת הנה מתן תרופה לחלל הצפק (פריטוניאום) באופן של החדרת עירוי לחלל הבטן.

 

מטרות הטיפול הכימי:

קיימות שלוש מטרות עיקריות בטיפולים הכימיים:

א. השגת ריפוי מלא.

ב. טיפול להקלת כאב ותסמינים (סימפטומים) אחרים המפריעים לתפקוד / איכות חיים (טיפול פליאטיבי).

ג. טיפול להסגת המחלה לקראת טיפול לריפוי מלא (עי ניתוח למשל), נקרא טיפול ניאו-אדיובנטי.

 

הערכת התגובה לטיפול: קיימים מספר מדדים להערכה של התגובה לטיפול שהיא יכולה להיות תגובה מלאה; תגובה חלקית לטיפול; מצב של יציבות המחלה - לא נסיגה ולא התקדמות או מצב של התקדמות המחלה למרות הטיפול.

על מנת להעריך את התגובה ניתן להשתמש במספר מדדים הכוללים בדיקות הדמייה (CT, MRI), בדיקות סונר (אולטראסאונד), מיפויים שונים (PET, מיפוי עצמות), סמנים של הגידולים כמו גם בבדיקה גופנית על ידי רופא להערכת בלוטות לימפה, גודל הטחול או הכבד או גושים אחרים. תגובה לטיפול יכולה להיות מוערכת גם על ידי ביצוע ביופסיה לאחר הטיפול או שלב בטיפול, להערכת התגובה. הערכה נוספת של התגובה לטיפול יכולה להיות על ידי שינויים במצב התפקודי שהנו מדד סובייקטיבי. 

פרסומת