לימפומה במערכת העיכול

 לימפומה במערכת העיכול

לימפומה במערכת העיכול הן לימפומות מסוג לימפומה שאינה הודג׳קין (NHL) אשר יכולות להתפתח בכל חלק של  מערכת העיכול, מחלל הפה דרך הושט, הקיבה, המעי הדק והמעי הגס. בדרך כלל המחלה נמצאת רק בחלק אחד של המערכת אך לעתים נדירות יחסית, היא יכולה לערב יותר מחלק אחד.  החלק הארי של הלימפומות במערכת העיכול (כ 70%) נמצא בקיבה ולאחריו בשכיחות לימפומות במעי הדק (כ 9%). לימפומות במספר חלקים של המערכת נמצא ב 10% מהמקרים לערך. קיימת שונות בשכיחות האתרים האנטומיים בין אזורים שונים בעולם, בעוד שבמדינות מערביות מעורבות של הקיבה  שכיחה יותר באזורים אחרים שכיחה יותר הלימפומה במעי הדק

לימפומות במערכת העיכול הן לימפומות מסוג לימפומה שאינה הודג׳קין (NHL) ויכולות להיות בכל חלק של המערכת, מחלל הפה דרך הושט, הקיבה, המעי הדק והמעי הגס. בדרך כלל המחלה נמצאת רק בחלק אחד של המערכת אך לעתים נדירות יחסית, היא יכולה לערב יותר מחלק אחד.

 

גורמי סיכון:

זיהום עם הליקובקטר פילורי – מדובר בחיידק אשר מוכר מכך שהוא גורם לכיב בקיבה או בתריסריון (אולקוס) ומהווה גורם סיכון ללימפומות בקיבה.

מחלות אוטו-אימוניות – מדובר במחלות בהן הגוף ״תוקף את עצמו״ בשל כשל במערכת החיסונית כמו זאבת (לופוס), תסמונת סיורגן או דלקת פרקים ראומטית (ראומטואיד ארטריטיס).

מצבים של כשל חיסוני – כשל חיסוני יכול להיות מולד, נרכש או מושרה על ידי טיפול תרופתי. קיימות עדויות שטיפול לדיכוי מערכת החיסון, כמו אצל מושתלי איברים, עלולים להגביר את הסיכון לתחלואה במחלה כמו גם אצל מי שהירידה במערכת החיסון היא כתוצאה מכשל נרכש (נשאות HIV) או מולד (מספר תסמונות גנטיות כמו A-TA ואחרות).

אי סבילות לגלוטן (מחלת צליאק)חולים בצליאק נמצאים בסיכון גדול יותר ללימפומות במערכת העיכול, אם בשל התסמינים שנגרמים כתוצאה מהמחלה או בשל הבסיס האוטו-אימוני של המחלה עצמה.

מחלה דלקתית של המעי (IBD)מספר מחקרים העלו חשד שיש קשר בין מחלות דלקתיות של המעי וסיכון ללימפומות בקיבה, אם כי לא קיימת הסכמה בין מחקרים שונים על הקשר. ההנחה היא שקשר שכזה, באם הוא אמיתי, יכול לנבוע מהטיפול התרופתי למחלה או מהמחלה עצמה.

 

תסמינים (סימפטומים):

תסמינים של לימפומה בקיבה אינם ייחודיים למחלה או מכוונים אליה והם יכולים להמשך תקופה ארוכה לפני אבחון המחלה. מדובר באי נוחות ברום הבטן או כאב, ירידה במשקל וחוסר תיאבון, בחילות או הקאות. אצל חלק קטן מהלוקים במחלה תיתכנה גם תופעות של חום והזעות ליליות. כאשר מדובר בלימפומה במעי הדק התסמינים הם של כאבי בטן, שלשול ממושך, ירידה במשקל ותיתכן גם מיימת (אסיטיס, המצאות נוזלים בקרומי הצפק) וצואה שומנית. דימום הוא תסמין נוסף שיכול להיות. אצל חולי צליאק ידועים, החמרה של התסמינים למרות שמירה על דיאטה נטולת גלוטן יכולה להחשיד לקיום המחלה

תסמינים של לימפומה בקיבה אינם ייחודיים למחלה או מכוונים אליה והם יכולים להמשך תקופה ארוכה לפני אבחון המחלה. מדובר באי נוחות ברום הבטן או כאב, ירידה במשקל וחוסר תיאבון, בחילות או הקאות.

 

אבחון:

בדיקה אנדוסקופית (גסטרוסקופיה)בשל התסמינים הלא-מכוונים למחלה האבחון בדרך כלל מתאחר והוא נעשה לרוב על ידי בדיקת גסטרוסקופיה ונטילת ביופסיה מרקמת הקיבה. בבדיקה הגסטרוסקופית יכולה להיות מסה או פוליפים בקיבה, גושים קטנים ברקמת הקיבה או רק אודם של הרירית עם או בלי כיב.

נטילת דגימה (ביופסיה) - מקובל לקחת מספר ביופסיות מהקיבה ומהחלק הקרוב לקיבה של התריסריון ובבדיקה פתולוגית של הרקמה נעשית האבחנה של לימפומה בקיבה. קיימות מספר טכניקות לנטילת הביופסיה וזאת כי לעתים לא נמצאים סימנים ברורים בשטח פני הקיבה אלא הגידול נמצא יותר בעומק דופן הקיבה. ברמה ההיסטולוגית הסוגים השכיחים הם מסוג תאי B הנקראים גם MALT והסוג השני גם הוא לימפומה של תאי B הנקראת Diffuse large B cell Lymphoma. קיימים עוד מספר סוגים היסטולוגיים נדירים (Mantle cell, Follicolar Lymphoma). לימפומות הממוקמות במעי הדק הן בדרך כלל מסוג תאי T ועשויות להיות קשורות לאי סבילות לגלוטן (מחלת צליאק).

הדמייה – במקרה שהתסמינים יותר מכוונים ללימפומה במעי, או אצל חולי צליאק שלמרות שמירה על מוצרי מזון ללא גלוטן קיימת החרפה בתסמינים, הבדיקות לאבחון המחלה כוללות גסטרוסקופיה, הדמייה באמצעות גלולת-מצלמה , צילום מעי עם חומר ניגוד ובדיקת CT (ראה גם סרטן המעי הדק). צילום המעי הדק עם חומר ניגוד (בריום) עשוי להצביע על קיום גושים קטנים במעי או אי סדירות במבנה המעי, היצרות או כיבים במעי. בבדיקת סי.טי. ניתן לראות מסה במעי הדק או היצרות של המעי. בדיקת PET-CT לאבחון המחלה (ולא רק על מנת לבדוק קיום גרורות) יכולה להיות יעילה בחלק מהסוגים ההיסטולוגיים של לימפומה במעי.

פרסומת