מה זה הישרדות ?

 

המחלות הממאירות (סרטן) הן סיבת המוות הראשונה בישראל מזה למעלה מעשר שנים והצפי הוא שהן תמשכנה להיות סיבת המוות הראשונה גם בשנים הבאות. למעלה מ 10,000 אנשים נפטרו בשנת 2011 בישראל כתוצאה ממחלת הסרטן. נתון זה מהווה למעלה מרבע מכלל הפטירות באותה שנה. בהשוואה, אחוז הנפטרים ממחלות לב היה באותה שנה 16.1%, לעומת 25.3% הנפטרים מסרטן. למעשה, המחלות הממאירות (סרטן) מהוות כבר למעלה מעשור את סיבת המוות הראשונה בחשיבותה באוכלוסייה הישראלית כמו גם בחלק מהמדינות המערביות האחרות. בישראל מאובחנים מדי שנה (בשנים האחרונות) למעלה מ 25,000 חולים חדשים עם מחלה ממארת חודרנית ועוד כמה מאות עם גידולי מוח שפירים וגידולים ממוקדים.סיבות תמותה בישראל

קיימות מספר סיבות הגורמות לכך שמספר הנפטרים מסרטן הוא הרב ביותר מכל מחלה אחרת. עם העלייה במשך החיים בישראל, תהליך שמקביל גם לגידול האוכלוסייה (בשנת 1980 מנתה האוכלוסייה בישראל קרוב ל 4 מיליון תושבים וכעת היא מונה יותר מ 8 מיליון וכמו כן שיעור האנשים המבוגרים (מעל גיל 65) גדל בשליש בין התקופות), והיות ושכיחות רוב מחלות הסרטן קשורה קשר ישיר לגיל אזי יותר אנשים חולים במחלות בשנים האחרונות. קיימות גם סיבות נוספות הקשורות לאבחון יותר טוב ומדויק של המחלות הממאירות (ולעתים גם אבחון יתר, המגדיל את מספר החולים) ושינויים ברישומי סיבות הפטירה שגם הם תורמים לתוצאה זו

למעלה מ 10,000 אנשים נפטרו בשנת 2011 בישראל כתוצאה ממחלת הסרטן. נתון זה מהווה למעלה מרבע מכלל הפטירות באותה שנה. בהשוואה, אחוז הנפטרים ממחלות לב היה באותה שנה 16.1%, לעומת 25.3% הנפטרים מסרטן.

ההישרדות וחישוביה השונים (ראה להלן) היא כלי עזר פשוט יחסית להעריך את תוצאות הטיפול הרפואי בסרטן שכן היא משקפת את כל התהליכים הקשורים במחלה. המהלך הטבעי של המחלה מתחיל באבחון המחלה שבאה בדרך כלל לאחרפנייה לרופא הראשוני עקב תסמינים (סימפטומים) שונים וביצוע בירור כנדרש עד לאבחון ובחלק קטן יותר של המקרים גם על ידי ביצוע בדיקות סיקור (screening) יזומות לגילוי מוקדם של סרטן השד, המעי הגס, הערמונית או סרטן צוואר הרחם (כשבישראל קיימת המלצה לסקירה נרחבת רק של השתיים הראשונות). לאחר אבחון המחלה מתחיל שלב הטיפול שיכול לכלול ניתוח להסרת הגידול, טיפולי קרינה וטיפולים כימיים בצד טיפולים תומכים נפשיים ופיזיים להתמודדות טובה יותר עם תסמיני המחלה והטיפולים עצמם. קיימים שני סוגים של תוצאים (outcomes) בתחום הסרטן: האחד עונה על השאלה כמה זמן לאחר שאובחן חי החולה והשני עונה על השאלה מהי איכות החיים של החולה לאחר האבחון ולאחר גמר הטיפולים. התשובה לשאלה השנייה היא מורכבת למדי ודורשת משאבים לא מעטים על מנת לתת לה תשובה ראויה שכן קיימים משתנים רבים מאוד המשפיעים על איכות החיים. התשובה לשאלה הראשונה (כמה זמן החולה חי לאחר שנקבעה האבחנה), לעומת זאת, היא פשוטה יחסית אבל מצד שני היא כוללנית למדי.

 ההישרדות (survival) נמדדת באחוזים ומתארת את אחוז השורדים ממחלה מסוימת לאחר פרק זמן מסוים. במלים אחרות, ההישרדות בודקת כמה חולים מתוך כל 100 עדיין נמצאים בחיים לאחר תקופה (בדרך כלל לאחר 5 ו- 10 שנים מאבחון המחלה). הרעיון שעומד בבסיס בדיקה זו הנו שקיימים גורמים המשפיעים על סיכויי החולה לשרוד ובאמצעות בדיקת משתנה (פרמטר) אחד ניתן לקבל תמונה כוללנית המכילה בתוכה את המשתנים הקשורים לאבחון המחלה, לטיפולים השונים (וסיבוכים אפשריים כתוצאה מהם) ולמשתנים אחרים שעשויים להשפיע על ההישרדות (כגון חוסן גופני ונפשי, תמיכה חברתית ועוד). ההישרדות אינה נותנת תשובה פרטנית לגבי כל אחד ממרכיביה אלא היא מהווה מעין סכימה של אותם משתנים ובודקת את השפעתם.

 קיימים שני גורמים המשפיעים יותר מכל האחרים על סיכויי ההישרדות ומשכה. הראשון הוא שלב המחלה בעת האבחון והשני הוא המצב התפקודי הכללי ערב האבחון. ככל ששלב המחלה מוקדם יותר כן סיכויי ההישרדות גבוהים יותר. המשתנה השני בחשיבותו הוא המצב התפקודי הכללי שבא בעצם לתאר את מצבו של החולה לפני אהחון הסרטן ומהווה בעצם מדד לתחלואה נלווית (או נוספת). מחלות הסרטן פוגעות בעיקר באנשים מבוגרים יחסית, כאשר שיא ההארעות הוא סביב גיל 65. בגילאים אלו לחלק מהאוכלוסייה יש מחלות לב וכלי דם, סכרת או מחלות אחרות שנגרמו עקב תאונות או פציעות. במלים אחרות, חלק מהאוכלוסייה המאובחנת עם מחלה ממארת ״נושאת על גבה״ תחלואה נוספת היכולה להגביל את התפקוד או כזו שיכולה לגרום לתחלואה נוספת, אם בשל המחלה הבסיסית או בשל הטיפולים. בשל כך חלק מהאנשים, עוד לפני אבחנת הסרטן, נמצאים במצב בריאותי רופף, ולאנשים אלו יהיה קשה יותר להתמודד עם הסרטן והטיפולים בו ומשכך, סיכויי ההישרדות שלהם יורדים ביחס לעמיתיהם שחלו בסרטן כשהם חופשיים ממחלות אחרות.השרדות סרטן השד

חישובי ההישרדות נערכים דרך כלל בשתי נקודות זמן: האחת לאחר חמש שנים מיום אבחנת המחלה והשניה בתום 10 שנים. הסיבה המרכזית לבדיקת שיעורי (אחוזי) ההישרדות לאחר חמש שנים נעוצה בכך שבתקופה זו קיימת התייצבות בשיעורי ההישרדות או במלים אחרות הסיכוי שמי ששרד חמש שנים ישרוד עוד שנים ארוכות הנו גבוה למדי. עיקר התמותה מהמחלות הממאירות הנה בשנתיים-שלוש הראשונות לאחר האבחון (כמובן שבמחלות שונות ערכים אלו משתנים במקצת) והחל מהשנה השלישית ברוב המחלות הממאירות, מתחילה התייצבות בשיעור השורדים

קיימים שני גורמים המשפיעים יותר מכל האחרים על סיכויי ההישרדות ומשכה. הראשון הוא שלב המחלה בעת האבחון והשני הוא המצב התפקודי הכללי ערב האבחון.

החישוב המבוצע לאחר עשר שנים נותן מדד של זמן ארוך יותר לתוצאות האבחון והטיפול במחלה וכולל גם משתנים כמו הישנות המחלה (שלעתים יכולה לחזור לאחר יותר מחמש שנים) כמו גם מצבו הכללי של החולה.

 הישרדות נצפית (Observed survival) והישרדות יחסית (Relative survival rate):

קיימים שני חישובים מקובלים של הישרדות - חישוב ההישרדות המוחלטת והיחסית. ההישרדות המוחלטת (נקראת גם הישרדות אקטוארית או הישרדות נצפית) מתארת את מספר החולים במחלה מסוימת אשר נותרו בחיים לאחר תקופת זמן נתונה (כאמור, דרך כלל 5 שנים). לדוגמא - אם נעקוב אחרי 100 חולים במשך חמש שנים ובתום חמש השנים יוותרו בחיים 90 חולים אזי שיעור ההישרדות המוחלטת יהיה 90% (שכן 90 מתוך 100 חיים בתום התקופה). חישובים מעין אלו הם פשוטים יותר לביצוע ומשמשים לצרכים של תכנון שירותי בריאות וחישובים ביטוחיים שונים (ולכן נקרא סוג הישרדות זה הישרדות אקטוארית).

הישרדות יחסית (relative survival rate) מתארת את עודף התמותה ממחלות ממאירות ביחס לתמותה הכללית. במלים אחרות, היות והמחלות הממאירות שכיחות בגיל המבוגר, והיות וקיימות סיבות תמותה נוספות חישוב ההישרדות היחסית נוטל עובדות אלו בחשבון. בהמשך לדוגמא הקודמת, אם נעקוב למשך חמש שנים אחר 100 אנשים באוכלוסייה הכללית הרי שבסופה לא יימצאו כל המאה בחיים שכן אחדים ימותו ממחלות לב וכלי דם, שבץ, מחלות זיהומיות ומשאר סיבות וחלקם מסרטן. לפיכך, ולשם הדוגמא בלבד, בתום חמש שנות מעקב אחר האוכלוסייה הכללית יוותרו בחיים 95 אנשים. משמעות נתון זה הנו שלאו דווקא עם קשר למחלות הממאירות לא יוותרו בחיים לאחר 5 שנים מאה אנשים כי אם 95 ועל כן חישוב ההישרדות היחסית יהיה 90 (חולי סרטן שנותרו בחיים) מתוך 95 (שהיו יכולים להיוותר בחיים ללא המחלה הממארת) והחישוב יראה כי שיעור ההישרדות היחסית עומד על 94.7% לעומת 90% כפי שהתקבל בדוגמא זו בחישוב ההישרדות הנצפית

מקור נתוני ההישרדות מישראל הם מהרישום הלאומי לסרטן שהנו חלק ממשרד הבריאות, אשר תפקידו לאגור מידע על כל מחלות הסרטן המאובחנות בתושבי ישראל.

חישוב ההישרדות היחסית נחשב למדד מדויק יותר שכן הוא מנקהסיבות תמותה אחרות או במלים אחרות הוא מתאר את עודף התמותה ממחלות ממאירות תוך התחשבות בתמותה הכללית הצפויה.

הערות, הבהרות ומקורות הנתונים:

מקור נתוני ההישרדות מישראל הם מהרישום הלאומי לסרטן שהנו חלק ממשרד הבריאות, אשר הוקם בשנת 1960 ותפקידו לאגור מידע על כל מחלות הסרטן המאובחנות בתושבי ישראל. הרישום הוא מבין המובילים בתחומו העולם ורמת שלמות הנתונים עומדת על 95% בקירוב. נתוני ההישרדות לקוחים מחיבור נתוני התחלואה, בהם יש נתון על תאריך האבחנה, ותאריך הפטירה. כשנתונים אלו מסתמכים גם על נתוני מרשם התושבים ונתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (לשם ביצוע חישובי ההישרדות היחסית). נתונים ממדינות אחרות נלקחו מפרסומים רשמיים של אותן מדינות.

התייחסות ופירוש התוצאות:

כפי שכבר צוין, קיימים גורמים רבים ומגוונים העשויים להשפיע על תוצאות ההישרדות. גורמים אלו קשורים בשירותי הבריאות עצמם (נגישות, שוויוניות, רמה טכנולוגית, מיומנות הספקים השונים, קיום תכניות סיקור וגילוי מוקדם), באוכלוסייה (שיעורי תחלואה טבעית באוכלוסייה בקבוצות גיל שונות, גורמים גנטיים ומשפחתיים, היענות לתכניות סיקור וגילוי מוקדם, מודעות לגילוי מוקדם, תמיכה חברתית) ומאפייני המחלות עצמן (שכיחות מחלות מסוימות לעומת אחרות, שכיחות סוגים היסטולוגיים מסוימים באוכלוסייה אחת לעומת אחרת). גורם משפיע נוסף הנו שיעור התמותה ממחלות ממאירות באוכלוסייה נתונה - שכן שיעור ההישרדות היחסית משווה תמותה בחולי סרטן לעומת תמותה באוכלוסייה הכללית שבה כלולים גם חולי הסרטן.

כל אותם גורמים משפיעים על תוצאות חישובי ההישרדות בשני הכיוונים (של הערכת פחת או הערכת יתרולפיכך, התוצאה הסופית, המובעת במספר אחד בודד צריכה לקבל התייחסות של שיעור מקורב ולא של נתון מוחלט.