מזותליומה פליאורלית סקירה וגורמים

 מזותליומה פליאורלית סקירה וגורמים

 

סקירת מזותליומה בישראל:

מזותליומה של קרום הריאה (Pleural Mesothelioma), נקראת בדרך כלל “מזותליומה”, הנה מחלה נדירה יחסית ומאוד קשורה לחשיפה קודמת לאזבסט. כמעט לכל החולים במחלה הייתה חשיפה קודמת לאזבסט, אם באופן ישיר – כשהם עבדו עם אזבסט ושאפו אותו לריאותיהם או נחשפו אליו בסביבת מגוריהם, או אם גרו עם מי שהיה חשוף חשיפה תעסוקתית לאזבסט ונחשפו לסיבים דרך בגדים של אותו אדם קרוב. אזבסט הנו חומר שנעשה בו שימוש רחב בישראל במיוחד לייצור מה שנקרא אזבסט צמנטשמשמעותו ערבוב של סיבי אזבסט בבטון (שהיה מוריד את עלויות המוצר שכן סיבי אזבסט היו זולים וכן הופך את המוצר לקל יותר), שימוש לבידוד טרמי וברפידות בלמים בתעשיית הרכב.מגמות הארעות מזוטליומה

המחלה היא אם כן נדירה, מדובר בסביבות 30-40 חולים חדשים בשנה שמתוכם כ 30 הם יהודים (עם יחס גברים/נשים של 1:2, דהיינו פי שניים גברים חולים) וכ 5-8 חולים ערבים). מספר מחקרים ופרסומים מהשנים האחרונות מצביעים על כך ששיעורי התחלואה באזור עכו – נהריה והגליל המערבי בכלל גבוהים באופן ניכר מהתחלואה באזורים אחרים. הסיבה לכך נעוצה בקיומו של מפעל אזבסט שפעל במקום עד תחילת שנות השמונים, עת שהוכר גם בישראל הנזק המשמעותי משימוש בסיבי אזבסט ובאופן מיוחד לאלו שעוסקים בו, ואז המפעל נסגר והשימוש באזבסט נאסר. מטבע הדברים רוב עובדיו של המפעל שהיה ממוקם על שפת הים בין עכו לנהריה גרו באזור ומכאן התחלואה הגבוהה באזור. סיבה נוספת היא שבתקופה מסויימת חילק המפעל אזבסט (לשימוש בו כשהוא מעורבב עם מלט) לתושבים באזור שהשתמשו בחומר לבידוד אחים, בניית שבילים בחצרות הבתים וגגונים שונים. ידוע כי דרושה חשיפה יחסית קצרה לסיבי האזבסט על מנת להיות בסיכון לתחלואה. למזוטליומה תקופת חביון ארוכה במיוחד והיא עומדת על 30-40 שנים.

יש לציין עם זאת כי שימוש, או מגורים או המצאות בקרבת מבנים שבהם קיים צמנט-אזבסט שהינו תקין, דהיינו לא מפורר או מתפורר, אינה מהווה סיכון שכן במוצר שלם ותקין הסיבים אינם יכולים להשתחרר לאוויר. על פי חוק, אין לקדוח, להרוס, לפרק או לעשות שינוי במבנה, לוח, גג או כל מוצר אחר שעשוי מצמנט אזבסט, לרבות קדיחת חורים ללא היתר וללא נוהל עבודה מסודר כפי שמתואר באתר המשרד לאיכות הסביבה.

שיעורי התחלואה במזוטליומה נמצאים בעלייה מתמדת בגברים מתחילת שנות השמונים כשבתחילת שנות התשעים חלה עלייה חדה יחסית בתחלואה ועלייה נוספת בתחילת שנות האלפיים. בנשים נרשמת יציבות בתחלואה משנות התשעיםכאשר נתוני שנות השמונים אינם מספקים יכולת לבדיקת מגמות שכן בחלק מהשנים לא אובחנה חולה אחת בישראל.שעורים סגוליים לגיל מזוטליומה

נראה כי שיעורי התחלואה המדווחים עבור מזוטליומה לוקים ככל הנראה בחסר שכן לעתים מזומנות המחלה מאובחנת בשלבים מאוחרים יחסית (בדומה לסרטן הריאה) והאבחנה מתבססת רק על הדמייה (כלומר בבדיקת CT רואים פיזור גרורתי ריאתי שגם נמצא בקרום הריאה) ועל כן לא מבצעים ביופסיה או בדיקה של נוזל פלאורלי (נוזל שנמצא בין קרומי הריאה) ונרשמת אבחנה של סרטן הריאה בעוד שלמעשה היה מדובר במזוטליומה. הסיבה לכך הנה שבמצב של פיזור גרורתי ריאתי מפושט אין חשיבות גדולה מבחינת ההישרדות, הטיפול או הטיפול התומך באם מדובר במזוטליומה או בסרטן ריאה מפושט ועל מנת לא להכביד על החולים לא מבצעים בדיקות פולשניות (שעלולות בעצמן לגרום לנזק). כתוצאה מכך הדיווח על המזוטליומה מוטה לטובת דיווח על סרטן הריאה. 

 

גורמי סיכון למזותליומה:

אזבסט - כפי שכבר נאמר גורם הסיכון המרכזי הוא חשיפה לסיבי אזבסט. אזבסט הוא מינרל שנמצא באופן טבעי בסביבה בצורה של סיבים. שאיפה של סיבים אלו גורמת לכניסתם לריאות ומשם, בתהליך שאינו ברור עדיין הסיבים עוברים לקרומי הריאה ועלול להתחיל  התהליך הסרטני. יש לציין כי סיבים אלו יכולים גם לעבור לקרומי הצפק (קרומי הבטן) ולגרום לממאירות של הצפק באותה דרך (מזוטליומה של הצפק Peritoneal mesothelioma). נתון נוסף בעל חשיבות בנושא הוא חשיפה סביבתית בקרב בני משפחה. מחקרים מצאו שבני משפחה של עובדים שהיו חשופים לאזבסט חלו אף הם במזוטליומה של הריאה למרות שלא עבדו ולא היו אמורים להיות במגע עם סיבי אזבסט. מסתבר כי סיבים מועטים יחסית שנדבקו לבגדי העבודה של בן המשפחה שעבד באזבסט השתחררו מהם (לדוגמא כאשר העובד שהיה חשוף לאזבסט הוא גבר ואשתו הייתה מכבסת את הבגדים) ובצורה זו נחשפו אף הם לסיבים. מכאן עולה המסקנה שמספיקה חשיפה קצרה לסיבים על מנת להיות בסיכון לתחלואה. הסיכון לתחלואה קשור בקשר של מנה-תגובה, כלומר ככל שכמות סיבי האזבסט שאדם היה חשוף אליהם גדולה יותר וככל שזמן החשיפה היה ממושך יותר כך גדלים הסיכויים (והסיכונים) לתחלואה במזוטליומה. נתונים אלו אינם עומדים בסתירה עם המשפט הקודם שמציין כי גם חשיפות קצרות ובכמות מועטה של סיבים עלולות להיות כרוכות בסיכון לתחלואה.

וירוס SV40קיימים מספר מחקרים המצביעים על קשר בין חשיפה לוירוס סימיאן 40 ובין תחלואה במזוטליומה. מדובר בוירוס שמגיע מדם של קופים. בשנים 1955-1963 החיסונים נגד נגיף הפוליו היה מזוהמים עם הנגיף הזה, כשבארהב יש הערכות שכשלושים מיליון אנשים נחשפו אליו. קיימות מספר עדויות מעבדתיות שחשיפה לוירוס הזה גורמת למזוטליומה. למרות שאין כעת עדויות באנשים (וייתכן כי חסר מידע זה נובע מכך שאותם אנשים שנחשפו בשנים האמורות לוירוס בילדותם יגיעו לגילאי התחלואה במזוטליומה עוד 10-20 שנים ויותר) ההנחה היא שהוירוס עלול לגרום למחלה.

עישון וחשיפה לאזבסט- עישון בפני עצמו אינו מהווה גורם סיכון למזוטליומה אך נמצא במספר מחקרים כי מעשנים שהיו חשופים לאזבסט נמצאים בסיכון של 50% ויותר לחלות במחלה לעומת מי שרקהיה חשוף לאזבסט.

עיסוקים הקשורים לחשיפה לאזבסט: עובדים במספנות, עובדי בנייה, עובדים בתחנות כוח, עובדים במפעלים כימיים, עובדים בתעשיות בידוד, עובדים בתחום הדוודים, מכונאי רכב

1. Ariad S, Barchana M, Yukelson A, Geffen DB. A worrying increase in the incidence of mesothelioma in Israel. Isr Med Assoc J. 2000 Nov;2(11):828-32.

2. Robinson BM. Malignant pleural mesothelioma: an epidemiological perspective. Ann Cardiothorac Surg. 2012 Nov;1(4):491-6.

3. de Klerk N, Alfonso H, Olsen N, Reid A, Sleith J, Palmer L, Berry G, Musk AB.Familial aggregation of malignant mesothelioma in former workers and residents of Wittenoom, Western Australia. Int J Cancer. 2013 Mar 15;132(6):1423-8.

4. Comar M, Zanotta N, Pesel G, Visconti P, Maestri I, Rinaldi R, Crovella S, Cortale M, De Zotti R, Bovenzi M. Asbestos and SV40 in malignant pleural mesothelioma from a hyperendemic area of north-eastern Italy. Tumori. 2012 Mar-Apr;98(2):210-4

5. Strauchen JA. Rarity of malignant mesothelioma prior to the widespread commercial introduction of asbestos: the Mount Sinai autopsy experience 1883-1910.Am J Ind Med. 2011 Jun;54(6):467-9

פרסומת