מחלימים מסרטן

 מחלימים מסרטן

נושא המחלימים מסרטן (cancer survivors) תופס תאוצה בשנים האחרונות עם השיפורים המשמעותיים שחלו בהישרדות החולים. שיעורי ההישרדות הכלליים (מתייחסים לכלל החולים בסרטן) עומד השנים האחרונות על 65% לערך, כשמשמעות נתון זה הנה ש כשני שיש מהמאובחנים עם סרטן יישארו בחיים לאחר חמש שנים מהאבחנה. כיום חיים בישראל יותר מ 200,000 אנשים שבעברם לקו במחלה ממארת מתוכם כ 20,000 נשים שעברו סרטן שד

הצורך במעקב פעיל אחר מי שחלה בסרטן נובע מכך שאותם אנשים נמצאים בסיכון יתר להופעת מחלה ממארת חדשה ומהעובדה שקיימות תופעות לוואי מאוחרות לטיפולים הכימיים והקרינתיים אשר מעמידים אותם בסיכון גבוה יותר לתחלואה הן במחלה ממארת כמו גם במחלות אחרות.

הצורך במעקב פעיל אחר מי שחלה בסרטן נובע משתי סיבות עיקריות: האחת היא שאותם אנשים נמצאים בסיכון יתר להופעת מחלה ממארת חדשה (ובחלק מהמקרים גם גרורות או הישנות של המחלה המקורית על אף שנראה היה כי היא טופלה בהצלחה מלאה) והסיבה השנייה היא שקיימות תופעות לוואי מאוחרות לטיפולים הכימיים והקרינתיים שאותם חולים עברו והם מעמידים אותם בסיכון גבוה יותר לתחלואה הן במחלה ממארת כמו גם במחלות אחרות.

תופעות הלוואי עלולות להיות לאחר מספר שנים מזמן הטיפול (עד 5 שנים, שכיח יותר לאחר טיפולים כמוטרפיים) או מאוחרות יותר (10 שנים ויותר כמו במקרה של סיכון לסרטן כתוצאה מקרינה).

מערכת הלב וכלי הדם עלולה להיפגע הן מטיפולי קרינה לאזור הלב (שכיח במי שטופלה בקרינה לסרטן בשד או ללימפומות באזור החזה) או לאזור הצוואר (עם פגיעה בעורקי התרדמת, קרוטיס, המובילים דם למוח). פגיעה נוספת עלולה להיות מטיפולים כימותרפיים הפוגעים בשריר הלב (לדוגמא: טיפול עם דוקסורוביצין, אפירוביצין, טרסטוזומב או מיטוקסנטרון) ועלולים לגרום לפגיעה בו אשר מצידה גורמת לאי ספיקת הלב. קרינה גורמת לטרשת העורקים שהנו התהליך המוביל לגרימת חוסר אספקה לשריר הלב ולאוטם שריר הלב ובאותו אופן להיצרות בעורקי התרדמת עם ליקוי באספקת הדם למוח והגברת הסיכון לארוע מוחי על בסיס חוסר אספקת הדם (איסכמיה). קרינה טיפולים עלולה גם לפגוע במסתמי הלב ולפגוע במערכת ההולכה של הלב ולגרום להפרעות בקצב הלב (בעיקר האטה בקצב הלב, ברדיקרדיה). טרשת העורקים הנו תהליך שכיח אצל מספר רב של אנשים כשהוא אחד הגורמים המרכזיים בסיכון לארוע לבבי או מוחי כאשר גורמים נוספים הם יתר לחץ דם, רמות גבוהות של שומני הדם, השמנת יתר, עישון, סכרת וסיפור משפחתי של מחלות לב וכלי דם. על מי שעבר טיפולי קרינה לאיזור הלב או הצוואר לעשות הערכה קרדיאלית תקופתית הכוללת בדיקת סונר (אקו-קרדיוגרפיה) של הלב ולשקול, לפי עצת רופא, ליטול תכשירים מעכבי היצמדות הטסיות (״מדללי דם״) כגון אספירין במינון נמוך, וטיפול להפחתת רמות הכולסטרול באם הן כאלו המצריכות התערבות. מטופלות במעכבי ארומטז (לטרוזול, אנסטרוזול) עלולות לסבול מרמות שומנים גבוהות כתוצאה מהטיפול. במידה וקיימים גורמי סיכון נוספים, כפי שהוזכרו, יש להיוועץ ברופא המטפל באשר לטיפול נאות לבעיות אלו.

יתר לחץ דם הנה תופעת לוואי גם של טיפול בכימותרפיה, ובמיוחד עם ציספלטין, והוא מהווה כאמור את אחד מגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם. ניטור של לחץ הדם (על ידי מדידות עוקבות במספר ימים) וטיפול במידה ויש צורך בכך חשובים אף הם. להזכיר כי הפחתת מריכת מלח, שמירה על משקל תקין ופעילות גופנית סדירה יכולים אף הם להפחית יתר לחץ דם ובחלק מהמקרים ימנעו את הצורך בטיפול תרופתי לבעיה.

הסוכנות האמריקאית למחקר בתחומי הבריאות (Agency for healthcare Research and Quality, AHRQ) ואיכות פרסמה הנחיות לתזונה ופעילות גופנית אצל מחלימים מסרטן. עיקרי ההמלצות מובאות כאן. ההמלצות המקוריות (באנגלית) כאן. 

טיפולים קרינתיים עלולים לפגוע בריאה, כפי שמתואר בעמוד הזה וטיפולים כימיים עם בליאומיצין, מתוטרקסאט או ציקלופוספמיד עלולים אף הם לגרום לדלקות בריאות ובעקבותיהם לתופעות של התקשחות חלקים מהריאה (פיברוזיס) ואובדן התפקוד שלהם המביאים למחלת ריאות כרונית בה אוורור הריאה עלול להיפגם (טיפול עם קרמוסטין או בוסולפן).

פרסומת