נשירת שיער עקב טיפול כימי

נשירת שיער עקב טיפול כימי  

נשירת שיער עקב טיפול כימי היא ארוע חולף ברוב המקרים אך הוא בעל השלכה מאוד משמעותית מבחינה נפשית.

הבסיס הרפואי לאובדן השיער (ולצמיחתו המחודשת) הנה העובדה כי תרופות כימיות לטיפול בסרטן מיועדות לפגוע בתאים שגדלים בקצב מואץ (כמו התאים הסרטניים) והן עושות זאת ללא אבחנה בין תאים ממאירים לתאים תקינים בגוף. עיקר אובדן השיער נעשה בשיא הטיפול והוא תלוי ריכוז החומרים הכימיים ומשך הטיפול אך הוא גם יכול להיות הדרגתי לאורך הטיפול. חלק מהתרופות הכימיות (בעיקר מתוטרקסט) עלולות גם לגרום להלבנת קבוצות שיער. הסיכוי לאובדן שיער תלוי אם כן בכמות החומר הכימי שמגיעה לגוף כך שתרופות הניתנות בעירוי ובכמות גדולה עלולות לגרום לתופעה יותר מאשר כאלו במינונים נמוכים יחסית והניטלות בגלולות, כמו גם שילוב של תרופות עלול להגביר את הסיכוי (והסיכון) לנשירת שיער לעומת שימוש בתכשיר אחד

תרופות כימיות לטיפול בסרטן מיועדות לפגוע בתאים שגדלים בקצב מואץ (כמו התאים הסרטניים) וזאת ללא אבחנה בין תאים ממאירים לתאים תקינים בגוף.

אובדן שיער מלא (התקרחות מלאה) היא תופעת לוואי שכיחה בטיפול עם ציקלופוספמיד, דקטנומיצין, אירינוטקן, דוקסורוביצין, פקליטקסל, טופוטקן ודוסטקסל, אובדן שיער חלקי שכיח לאחר שימוש ב בליאומיצין, אטופוסיד, אפירוביצין, גמסיטבין, מתוטרקסאט, מיטומיצין, אוקסליפלטין, פלואוראורציל• ו -איפוספמיד. תרופות מולקולריות עלולות לגרום לתופעות עוריות כמו גרד, יובש בעור וצמיחה לא סדירה של שיער (טרסטוזומב, סטוקסימב, סורפניב, סוניטיניב) או להתקרחות מלאה.

חזרה לשגרה – היות והשיער ממשיך לצמוח והצמיחה מעוכבת על ידי הטיפול הכימי אזי שלאחר הפסקת הטיפול השיער ימשיך כהרגלו לצמוח, כך שכל התהליך של נשירת השיער הוא הפיך. החזרה לשגרת צמיחת השיער מתרחשת מספר שבועות לאחר הפסקת הטיפול הכימי והנה ניכרת לאחר כשלושה חודשים. בכמחצית מהחולים מאפייני השיער החדש שצמח שונים מהשיער הקודם בכך שיכולים להיות שינויים בצבע או בצורת השיער (יותר גלי למשל). קיימת אפשרות, שהנה נדירה, שהשיער לא יצמח בשנית

לאחר הפסקת הטיפול השיער ימשיך כהרגלו לצמוח, כך שכל התהליך של נשירת השיער הוא הפיך. החזרה לשגרת צמיחת השיער מתרחשת מספר שבועות לאחר הפסקת הטיפול הכימי.

 

מניעת נשירה:

מניעה ולו חלקית של נשירת השיער יכולה להיעשות בראש ובראשונה עם הפחתה במינון התרופה הכימותרפית, אך לא תמיד אפשרות זו מומלצת בשל הצורך בטיפול עצמו. קיימות  טכניקות היכולות לגרום לכך שכמות החומר התרופתי שתגיע לשיער תהייה פחותה וזאת על ידי שימוש בחסם פיזי (מעין גלגל שמושם בשולי השיער ומנופח עם אוויר והוא גורם ללחץ וחסימה חלקית של אספקת הדם לקרקפת) או בשיטה של קירור הקרקפת ועל ידי כך גרימת כיווץ של כלי הדם בקרקפת  ועקב כך תהייה אספקה נמוכה יותר של דם (ובתוכו התרופה) לזקיקי השיער. בחלק מהמחקרים שנעשו בנושא נראה כי הורדת הטמפרטורה של הקרקפת בין 15-20 מעלות מפחיתה את נשירת השיער כשהקירור עצמו יכול להיעשות במגוון שיטות (מחבישת ״כובע״ עם קרח עד לקירור על ידי מזגן). לשיטות אלו עלולות להתלוות תופעות לוואי הכרוכות בהרגשה לא נעימה של לחץ בראש. קיימת שונות בין מטופלים שונים בהצלחת הטיפול וכמו כן נראה כי הן יעילות רק עם חלק מהתרופות (כמו דוקסורוביצין, פקליטקסל, וינקריסטין, ציקלופוספמיד, פלואוראורציל ומתוטרקסאט). במספר מחקרים שיעורי ההצלחה של טיפולים מניעתיים אלו היו בין 50 ל 80%. 

קיימות  טכניקות היכולות לגרום לכך שכמות החומר התרופתי שתגיע לזקיקי השיער תהייה פחותה וזאת על ידי שימוש בחסם פיזי או בשיטה של קירור הקרקפת.

קיימים גם תכשירים (הניתנים לרכישה ללא מרשם) מבוססי חומר הנקרא מינוקסידיל לשימוש מקומי על הקרקפת, אם בהתזה או במריחה מקומית, המשמשים בדרך כלל להתקרחות טבעית (alopecia) ותכשירים אלו נמכרים במינונים שונים המותאמים לגברים ולנשים. יחד עם זאת, במחקרים שנערכו נמצא כי התועלת של אותם תכשירים במניעת נשירת השיער כתוצאה מטיפול כימותרפי הנה מוגבלת למדי. קיים חומר נוסף הנקרא AS101 ובמחקר שנעשה נמצא כי יש ביכולתו להפחית ארועי התקרחות. תופעת הלוואי היחידה שנצפתה היא ריח פה וטעם של שום. בשעה זו התכשיר אינו זמין לרכישה ושימוש ומתקיימים מחקרים בנושא. נעשו גם ניסיונות עם תכשירים נוספים, ביניהם נזכיר את ה קלציטריול, שהנו מטבוליט פעיל של ויטמין D, בשימוש מקומי על הקרקפת ולמרות תוצאות שנראות מעודדות במחקר אחד, מחקרים (מוגבלים) אחרים לא הראו חזרה על הממצאים או תועלת במניעת נשירת השיער. בשעה זו לא קיימים תכשירים (תרופות) שנבדקו במחקרים רפואיים מבוקרים אשר הצליחו להפחית אובדן שיער בצורה יעילה ומתקיימים מחקרים בנושא

בשעה זו לא קיימים תכשירים (תרופות) שנבדקו במחקרים רפואיים מבוקרים אשר הצליחו להפחית אובדן שיער בצורה יעילה ומתקיימים מחקרים בנושא.

 

להלן רשימה של כמה משילובי התרופות (״פרוטוקולים״) שכיחים שהטיפול בהם קשור לאובדן שיער משמעותי:

 

בטיפול לסרטן השד -

פרוטוקול AC (דוקסורוביצין עם ציקלופוספמיד)

פרוטוקול AC-T (דוקסורוביצין, ציקלופוספמיד ופקליטקסל)

פרוטוקול CAF (ציקלופוספמיד, דוקסורוביצין ו אטופוסיד)

פרוטוקול CMF (ציקלופוספמיד, מטוטרקסט ו פלואוראורציל)

פרוטוקול FEC (פלואוראורציל, אפירוביצין ו ציקלופוספמיד)

פרוטוקול TAC (דוסטקסל ו דוקסורוביצין)

 

בטיפול בסרטן המעי הגס -

פרוטוקול FOLFOX

פרוטוקול FOLFIRI

 

בטיפול בסרטן הריאה -

שילוב של פקליטקסל עם קרבופלטין

שילוב של קרבופלטין ואטופוסיד

שילוב של ציספלטין עם אטופוסיד

 

בטיפול בלימפומה -

פרוטוקול ABVD (דוקסורוביצין, בליאומיצין, וינקריסטין ו דקטינומיצין)

פרוטוקול BEACOPP (דוקסורוביצין, בליאומיצין, אטופוסיד, ציקלופוספמיד, וינקריסטין, פרוקרבזין ופרדניזון)

פרוטוקול R-CHOP (ריטוקסימב, ציקלופוספמיד, דוקסורוביצין וינקריסטין ופרדניזון