סרטן בלוטת התריס סקירה וגורמים

 

סקירת סרטן בלוטת התריס בישראל:

כ 900 ישראלים מאובחנים מדי שנה עם סרטן בלוטת התריס (בלוטת המגן, תירואיד, Cancer of the Thyroid gland) מהם כ 75% נשים והשאר גברים. שיעורי ההארעות במחלה נמצאים בעלייה משמעותית במהלך שלושת העשורים האחרונים והשיעור בנשים הנו יותר מכפול מזה שבגברים. בנשים המחלה מדורגת רביעית בשכיחותה ובגברים נמצאת במקומות 15 עד 20 בדירוג השכיחות. שיעורי ההארעות בנשים יהודיות היו סביב 6 מקרים חדשים לכל 100,000 נשים בשנות התשעים והגיעו לרמה של 18/100,000 בשנים 2008-2010. בנשים ערביות קיימת מגמה דומה של עלייה בשיעורי ההארעות אם כי חדה יותר נצפתה בנשים ערביות (משיעורים של 2/100,000 ל 12/100,000). בגברים יהודים עלו השיעורים גם כן פי 3 , משיעורים ממוצעים של 2/100,000 בתחילת שנות השמונים ל 6 ל 100,000 בסוף התקופה, ורק בגברים הערבים קיימת עלייה מתונה יותר של הכפלת השיעורים לאורך התקופה מ 2 ל 4 מקרים חדשים לכל 100,000 תושבים (1).מגמות_הארעות_סרטן_תירואיד

שיעורי סרטן בלוטת התריס עולים בחלק גדול ממדינות העולם המפותח, אך העלייה בישראל היא יוצאת דופן לעומת רוב המדינות המערביות (במספר מדינות בארהב נצפו גם כן עליות דומות). אחת ההנחות היא שעולים שהגיעו מאזור צרנוביל לאחר ארוע הפיצוץ בכור האטומי וחשיפתם לקרינה מייננת הציגו שיעורי תחלואה גבוהים יותר אשר משפיעים על סך התחלואה ביהודיות. השערה זו נבדקה במחקר (2) ולא נמצאה לה תמיכה היות ושיעורי התחלואה בקרב ילידי בריהמ שעלו לישראל לפני ואחרי אותו ארוע היו דומים. במחקר אשר עקב אחר הארעות מחלות ממאירות בתושבי המדינות הבלטיות (3) נמצא כי קיימת עלייה בהארעות סרטן התירואיד בגברים ולא נמצאה עלייה בסוגי סרטן אחרים העלולים להיות קשורים לקרינה מייננת. במחקר אחר אשר עקב אחר עובדים שהשתתפו בניקיון האזורים מוכי הקרינה הרדיואקטיבית לא נמצאה עלייה בשכיחות סרטן בלוטת המגן(4). במחקרים אחרים נמצאו עדויות לעלייה בשכיחות סרטן בלוטת המגן אצל ילדים ומתבגרים וקשר לרמת החשיפה בסמוך לארוע, אך ממצאים דומים לא נמצאו אצל מבוגרים(5). הגורמים לעלייה המשמעותית אינם ברורים דיים בשעה זו.שיעורים_סגוליים_לגיל_תירואיד

סרטן התירואיד מופיע כמעט בכל גיל כאשר כבר בגילאים הצעירים (בין 10 ל 14 שנים) שיעורי ההארעות מתחילים לעלות ומגיעים לשיא ראשון סביב גיל 40 ונשארים ברמת תחלואה דומה עד גיל 65-70 לערך ואז יורדים במקצת. נראה שלאחר גילאי הארבעים ישנה ירידה מסויימת בשיעטרי ההארעות ושיא נוסף סביב גיל 60. מגמה זו ניכרת גם בגברים וגם בנשים, יהודים וערבים כאחד.

 

גורמי סיכון לסרטן בלוטת התריס:

מין - כפי שהוסבר בחלק הקודם, שיעורי ההארעות בנשים גבוהים באופן מהוטתי מאלו שבגברים ומכאן שהסיכון (או הסיכוי) לחלות במחלה בקרב נשים גבוה יותר מאשר בגברים.

קרינה מייננת – חשיפה לקרינה מייננת ובמיוחד בגיל צעיר, מהווה גורם סיכון משמעותי ביותר למחלה. חשיפה שכזו הנה בדרך כלל עקב פעולות רפואיות ונדירה חשיפה ממקורות אחרים. בארועים דוגמת ארוע פיצוץ הכור בצרנוביל או זה האחרון אשר התרחש ביפן, נחשפות אוכלוסיות גדולות לקרינה מייננת. למעט ארועים נדירים כאלו, חשיפה לטיפולי הקרנה לאזור הראש והצוואר או בית החזה ובמיוחד בגיל צעיר מעלה את הסיכון לתחלואה במחלה

החשיפה העיקרית לקרינה מייננת היא בעיקר כתוצאה מפעולות רפואיות (בדיקות הדמייה כמו סיטי, מיפויים שונים ו/או צילומי רנטגן או בשל צורך טיפולי כמו טיפולי קרינה על ידי קרן חיצונית או בשיטות של בראכיטרפיה שבה מחדירים מחטים רדיואקטיביות לגידולים) או גם כתוצאה מתקלות בכורים אטומיים כמו שארע בצרנוביל או בפוקושימה. בלוטת המגן הנה אחד האברים הרגישים ביותר לקרינה ובמחקרים רפואיים נצפתה עלייה בשכיחות הממאירות בבלוטה כבר בחשיפה לקרינה ברמה נמוכה יחסית (10 ראד או 100 מילי-גריי mGy). לפי הידוע היום אין סף חשיפה לקרינה כשהכוונה היא שאין כמות קרינה בטוחהשמי שנחשף לרמה פחותה ממנה אינו נמצא בסיכון, זאת ועוד, הסיכון שבקרינה הוא במתאם ישיר עם כמות הקרינה שנחשפים אליה. ילדים רגישים במיוחד לנזקי הקרינה ונמצא במחקרים כי הסיכון גבוה במיוחד למי שנחשף לקרינה לפני גיל 15 ורמת הסיכון והולכת ויורדת עם העלייה בגיל. ממחקרים על ניצולי הפצצה האטומית בהירושימה עולה כי הסיכון לסרטן נשאר לאורך עשרות שנים. מי שנחשף לקרינה מייננת בבגרותו אף הוא נמצא בסיכון מוגבר לסרטן בלוטת התריס אם כי מחקרים שונים מצאו תוצאות סותרות והסיכון במבוגרים הוא אכן מוגבר אך עוצמה פחותה מזו אצל ילדים שנחשפו לקרינה.

סיפור משפחתי – סרטן בלוטת התריס מופיע בשכיחות גבוהה יותר בקרב בני אותה משפחה, כך שתחלואה של בן משפחה קרוב במחלה מעלה את הסיכון לתחלואה.  

פרסומת