סרטן האשכים – מניעה וגילוי מוקדם

סרטן האשכים – מניעה וגילוי מוקדם

מניעה:

סרטן האשכים הוא גידול שמופיע אצל גברים צעירים, לרוב בין הגילאים 15 ל 40 וגידול שכזה הוא נדיר ביותר אחרי גיל 65.

בשל היות גורמי הסיכון המוכרים כולם בלתי ניתנים לשינוי, אין דרכי מניעה יעילות. (ההנחה היא שקיום אשך טמיר מאובחן בשנות הילדות ומטופל). 
 גורמי הסיכון הם קיום אשך טמיר, קיום סיפור משפחתי של סרטן האשך ואצל מי שהיה לו בעבר סרטן האשך הסיכון לסרטן נוסף הוא גבוה יחסית. אין כיום מידע מבוסס אודות גורמים סביבתיים או התנהגותיים או חשיפות אחרות הקשורים לתחלואה במחלה ובשל היות גורמי הסיכון המוכרים כולם בלתי ניתנים לשינוי, אין דרכי מניעה יעילות. (ההנחה היא שקיום אשך טמיר מאובחן בשנות הילדות ומטופל). באופן טבעי האשך אמור לרדת לשק האשכים עד גיל 4 חודשים וקיימים מספר סוגים של ״אשך טמיר״ ביניהן אשך שלא ירד אלא נשאר בתעלה, אשך שנמצא ״חבוי״ בחלל הבטן, אשך שירד ונשאר בחלק העליון של שק האשכים או שירד ושוב עלה לאזור זה או מצב של חוסר אשך. הטיפול הוא בדרך כלל ניתוחי ומבוצע לאחר גיל של חצי שנה

סקירה וגילוי מוקדם:

גילוי של סרטן האשך בשלביו המוקדמים יכול להיעשות על ידי בדיקה פשוטה (עצמית או של רופא) על ידי מישוש האשך לגושים חשודים ואכן בעבר היה נהוג לעשות כך גם במסגרת הרפואה הציבורית שניתנה בבתי הספר. מזה שנים ארוכות שבדיקות כאלו לא מבוצעות מטעמים שונים. לציין כי אין בנמצא מחקרים רפואיים היכולים להגדיר את התועלת בביצוע בדיקות סקירה שכאלו ומשכך, גם הרגישות והסגוליות של בדיקות אלו (גם כשהן מבוצעות על ידי רופא) אינן ידועות.

גילוי של סרטן האשך בשלביו המוקדמים יכול להיעשות על ידי מישוש האשך לגושים חשודים אך אין מחקרים רפואיים היכולים להגדיר את התועלת בביצוע בדיקות סקירה שכאלו.
לסרטן האשך קיימים מספר סמנים (אלפא-פטו-פרוטאין AFP, גונדוטרופין HCG ו/או LDH) אך מדובר בסמנים שמופיעים רק בחלק מהגידולים (אלו מסוג לא-סמינומה) ובדיקות אלו אינן בעלות רגישות מספקת (כל אחת בנפרד או כולן יחד) על מנת להצביע על חשד אמיתי לקיום המחלה. כמו שאר הסמנים, הם משמשים לבקרה ומעקב אחר התקדמות הגידול במידה והוא קיים ולא לצורכי אבחון.

סרטן האשך היא מחלה שתוצאותיה שפירות ברוב רובם של המקרים (95%) גם כשהיא מתגלית באקראי או בשל תסמינים של כאב או הרגשה של מסה באשך, נתון אשר מפחית עוד יותר את ההגיון בביצוע פעולות סקירה יזומות (למחלה שממילא תוצאותיה טובות וששיעור הלוקים בה הוא נמוך יחסית). נוסף על כך, יש לזכור כי ביצוע בדיקות יזומות לגילוי מוקדם מעלות את שיעור החיובים – מוטעים (אותם מקרים בהם הבדיקה מצביעה על חשד למחלה, נעשות פעולות אבחנתיות ומסתבר שלא מדובר בגידול ממאיר) עם המשמעויות של ביצוע פעולות מיותרות. המלצות רוב האיגודים המקצועיים הבין לאומיים הם שלא לעשות סקירה יזומה למחלה ובחלק מההמלצות נאמר שרק מי שהוא בסיכון גבוה (קיום בן משפחה שלקה במחלה) קיים צידוק לבדיקה עצמית