סרטן הכליה סקירה וגורמים

 

סקירת סרטן הכליה בישראל:

קרוב ל 850 תושבים ישראלים מאובחנים מדי שנה עם סרטן הכליה מהם כ 500 גברים והשאר נשים. היחס בין גברים לנשים עומד על 1:1.6 כשהמשמעות היא שהתחלואה בגברים גבוהה ב 60% מזו אצל נשים (וכן גם הסיכון לתחלואה גבוה יותר בגברים). המחלה עלולה להופיע בכל גיל אך אצל תינוקות ופעוטות עד גיל 4 המחלה שכיחה יותר ביחס לשאר הילדים ומדובר על 10 מקרים חדשים לערך בשנה.

מגמות הארעות סרטן הכליה

 שיעורי התחלואה בגברים יהודים עלו באופן חד מתחילת שנות השמונים עד לאמצע שנות התשעים ומאז נשארו יציבים למשך עשור. בשנים האחרונות נצפתה עלייה נוספת בהארעות. התחלואה בגברים ערבים נמוכה כדי מחצית מזו שאצל היהודים אך מגמת התחלואה היא של עלייה מתמשכת ומתמדת מסוף שנות השמונים. מגמות התחלואה בנשים יהודיות הן של עלייה מתחילת שנות השמונים ועד אמצע שנות התשעים והמשך עלייה מתונה מאז. בנשים ערביות התחלואה היא עם מגמת עלייה מתונה המודגשת יותר בעשור האחרון.

שיעורי התחלואה הסגוליים לגיל מתחילים לעלות לאחר גיל 40 ועולים בהתמדה עם העלייה בגיל כששיא התחלואה הוא בקבוצת הגיל מעל 75 שנים. כרבע מסך החולים מאובחנים לאחר גיל 75. 

 

גורמי סיכון לסרטן הכליה:

השמנת יתר – השמנת יתר, המובעת כ מדד מסת הגוף (BMI)  כשהוא הגדול מערך של 30, נמצאה כקשורה עם סיכון מוגבר לסרטן הכליה. במחקרים רפואיים נמצא קשר ישיר בין רמת עודף המשקל והסיכון, כלומר הסיכון לסרטן הכליה עולה עם העלייה במשקל כך שמי שמדד מסת הגוף שלו היא 40 נמצא בסיכון גבוה יותר ממי שמדד מסת הגוף היא 30.

יתר לחץ דם – ההגדרות המקובלות ליתר לחץ דם הן ערך סיסטולי של מעל 140 ממ כספית וערך דיאסטולי של מעל 90 ממ כספית (מקובל להגדיר יתר לחץ דם כאשר במספר מדידות, אשר נעשו או במכשיר ידני או במכשיר אלקטרוני מכוייל היטב ובזמנים שונים ביממה נמצאו ערכים שכאלו). הסיכון לסרטן הכליה אצל מי שלו יתר לחץ דם הוא גבוה יותר וזאת ללא קשר לטיפול במחלה או להשמנת יתר (שבעצמה גורמת ליתר לחץ דם).

שימוש בטבק (עישון)עישון טבק ומוצריו מהווה גורם לסרטן הכליה כאשר קיים מתאם בין כמות העישון ומשך העישון לבין הסיכון למחלה כך שככל שמעשנים יותר ולמשך זמן רב יותר כן עולה הסיכון למחלה. מקובל להגדיר את החשיפה לעישון כ״שנות קופסא״ כאשר המשמעות של ״שנת קופסא״ הנה מי שעישן חפיסת סיגריות אחת (20 סיגריות) בכל יום במשך שנה. בהתאמה, מי שעישן 2 קופסאות במשך 5 שנים החשיפה שלו היא של 10 שנות קופסא.  שעורים סגוליים לגיל סרטן הכליה

חשיפה לחומרים כימיים (חשיפה תעסוקתית)חשיפה למוצרי דלק ולקדמיום קשורים עם סיכון מוגבר לסרטן הכליה. חשיפה למוצרי דלק היא בדרך כלל חשיפה תעסוקתית, לאנשים אשר עובדים במזקקות דלק או בתעשייה הקשורה לחשיפה לאדי דלק. חשיפה לקדמיום היא חשיפה תעסוקתית בעיקרה והחשיפה היא לאדי קדמיום כאשר במסגרת העיבוד שלו (כמו במפעלי סוללות ניקל-קדמיום) כאשר החומר מחומם ואדיו נישאים באוויר. הסיכון לחשופים לקדמיום הוא כפול מהסיכון באנשים שלא חשופים לחומר זה והסיכון לחשופים למוצרי דלק הוא כ 60% יותר מאשר לאוכלוסייה הכללית.

שימוש ממושך בתרופות מקבוצת נוגדי הדלקת הלא סטרואידליים (NSAID)מדובר בתרופות נפוצות ביותר לשימוש כמשככי כאבים כלליים והשימוש הנפוץ בהם הוא לטיפול בכאבי גב ומפרקים. שימוש ממושך בתכשירים אלו עלול לגרום לאי ספיקה כליתית ולסרטן הכליה. השימוש בתרופות אלו אסור למי שתפקודי הכליה שלו (המובעים על ידי בדיקת דם לקראטינין) אינו תקין. במספר מחקרים נמצא כי שימוש קבוע באספירין לצרכי מניעת מחלות לב וכלי דם (במינונים נמוכים בין 70-100 מג ביום) אינו קשור בסיכון מוגבר לסרטן הכליה אך שימוש תכוף באספירין במינונים גבוהים יותר (בדרך כלל בין 300-500 מיליגרם בכל גלולה) או בתכשירים אחרים מאותה קבוצת נוגדי דלקת (כאלו המכילים איבופרופן לדוגמא) קשור בעלייה של עד 50% בסיכון לסרטן הכליה. לציין כי קיימים הבדלים ברמות הסיכון בין התכשירים השונים.

גורמים תורשתיים – אנשים שלהם קרוב משפחה בדרגת קרבה גבוהה (אב, אם, אח / אחות) אשר לקה במחלה, ובמיוחד אם אבחנת קרוב המשפחה הייתה בגיל צעיר יחסית (מתחת ל 40) נמצאים אף הם בסיכון מוגבר לחלות במחלה.

טיפולי דיאליזה ומחלה ציסטית – אנשים המטופלים בדיאליזה ומפתחים ציסטות כליתיות כתוצאה מכך (כשליש עד מחצית מהמטופלים) נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה. גם אנשים עם מחלת כליות בה יש ריבוי ציסטות (כליה פוליציסטית) נמצאים בסיכון מוגבר מסויים, על אף שאינם מטופלים בדיאליזה.

טיפול כימותרפי או קרינתי בילדות – אנשים אשר נחשפו לתרופות כימותרפיות או בתרופות לדיכוי המערכת החיסונית בילדות (הניתנות בדרך כלל לטיפול בסרטן) נמצאים בקבוצת סיכון מוגבר לחלות בסרטן הכליה בבגרותם. גם אנשים שנחשפו לקרינה מייננת במסגרת טיפול בסרטן אחר באזור הכליות נמצאים בסיכון מוגבר לסרטן הכליה בבגרותם. קיימת תקופה ארוכה (הנקראת תקופת חביון) בין החשיפה לקרינה או לטיפול כימותרפי לבין הופעת סרטן הכליה, תקופה שיכולה להיות 30-40 שנים ולכן מומלץ למי שעבר טיפולים כאלו, או היה חשוף לקרינה בילדותו, להיות תחת מעקב רפואי תקופתי.

זיהום בוירוס דלקת כבד נגיפית מסוג Cמחקרים אפידמיולוגיים על קבוצות גדולות של נשאי וירוס דלקת כבד נגיפית מסוג c מצאו כי אנשים אלו נמצאים בסיכון מוגבר, כדי 70%, לחלות בסרטן הכליה. הסיכון המשמעותי עוד יותר לאנשים אלו הוא לתחלואה בסרטן הכבד, ועד כה לא ברורה הדרך בה הוירוס פוגע בכליה וגורם לתחלואה בסרטן הכליה. 

פרסומת