סרטן המעי הגס סקירה וגורמים

 סרטן המעי הגס סקירה וגורמים

סקירת סרטן המעי הגס בישראל:

סרטן המעי הגס הנה המחלה הממארת השנייה בשכיחותה בנשים (לאחר סרטן השד) ובגברים (לאחר סרטן הערמונית). יותר מ 2,000 חולים מאובחנים עם המחלה מדי שנה בישראל, וכאשר מתייחסים גם לסרטן החלחולת (שהנה החלק האחרון במעי הגס שלעתים נהוג להתייחס אליו בנפרד מסרטן המעי הגס בעיקר בשל מגמות התחלואה השונות של מחלה זו), מדובר בלמעלה מ 3,000 חולים חדשים מדי שנה. בסקירה זו נתייחס לסרטן המעי הגס בלבד. באוכלוסייה היהודית בישראל שיעורי התחלואה עלו מתחילת שנות השמונים ועד תחילת שנות התשעים כשהעלייה הייתה משיעורים של 15 מקרים חדשים לכל 100,000 תגברים עד ל 30/100,000 ולאחר מכן נשארו יציבים עד 2008 ולאחר מכן החלו לרדת. בנשים יהודיות שיעורי התחלואה מציגים את אותה מגמה בדיוק רק ששיעורי התחלואה נמוכים במקצת מאלו שבגברים.מגמות הארעות מעי גס ביהודים

באוכלוסייה הערבית שיעורי התחלואה נמצאים העלייה קבועה מתחילת שנות השמונים ולקראת סוף התקופה שנבחנה (שנים2008-2010ֿ) הם התקרבו לשיעורי התחלואה ביהודים. בערבים אין הבדלים בין נשים וגברים מבחינת שיעורי ההארעות.מגמות הארעות מעי גס בערבים

סרטן המעי הגס קיים בגילאים צעירים של מתחת לגיל 40 ומגיל זה קיימת עלייה בהארעות שהיא קבועה ומתמדת כששיא ההארעות הוא באנשים בני יותר מ 75 שנים. בערבים שיא התחלואה מגיע בגילאים 70 עד 75 ולאחר מכן קיימת ירידה בתחלואה

 

גורמי סיכון לסרטן המעי הגס:

גיל ומין – סרטן המעי הגס מתחיל להופיע כבר בגילאים מעל 30 שנים ושכיחותו נמצאת במתאם ישיר עם העלייה בגיל ואינה יורדת גם בקבוצת הגילאים לאחר 75. תמונת התחלואה זהה בישראל  באוכלוסייה היהודית כמו גם בערבית. מבחינת שיעורי התחלואה ומספר החולים המחלה מופיעה בשיעורים זהים בין נשים וגברים כך שמין אינו מהווה גורם סיכון במובן זה.

גורמי הסיכון העיקריים המוכרים, ואשר משתייכים לקבוצת גורמי הסיכון שלא ניתן לשנותם הם גורמים אישיים – תורשתיים – גנטיים כאשר הם כוללים:

סיפור משפחתי או אישי של פוליפים (אדנומות) במעיים – קיימים שני סוגים של ריבוי פוליפים במעיים. האחד הוא ממצא  ייחודי לאדם, כלומר מי שאין לו סיפור משפחתי אך לאדם עצמו יש ריבוי פוליפים והשני הוא בעל רקע משפחתי של קיום פוליפים במעי שיידונו בהמשך. בקבוצה זו ניתן למצוא גם את מי שהיה להם סרטן קודם. ככל שהפוליפים שנמצאו (בדרך כלל בבדיקת קולונוסקופיה קודמת) הם גדולים יותר (גדולים מסנטימטר אחד) או הם מרובים (קיום של מספר פוליפים) כך גדל הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס אצל אותו אדם. גם קיום של פוליפים או סרטן במעי הגס אצל קרוב/ת משפחה מדרגה ראשונה מעלה את הסיכון של קרובי המשפחה, וזאת גם בהיעדר ממצא של תסמונת גנטית כל שהיא (ראה בהמשך). אין מספיק מחקרים בשעה זו היכולים לכמת בצורה טובה את עודף הסיכון חאותם אנשים שבקרב בני משפחתם קיימת תופעה של ריבוי פוליפים שלא על רקע תסמונת גנטית ידועה, אך מחקרים רפואיים רבים מצאו עודף תחלואה אצל אנשים אלו ולכן ההמלצות הן להתחיל בבדיקות לגילוי מוקדם של המחלה כבר בגיל 40. לציין כי אנשים הסובלים ממחלה שנקראת אקרומגליה (Acromegaly) המתבטאת בגדילה של עצמות הגולגולת וכפות הידיים והרגליים בצורה שאינה מתאימה לגדילת שאר חלקי הגוף. אצל אנשים הלוקים במחלה (מאוד נדירה) זו, נמצאו ריבוי פוליפים במעי ומכאן שהם בסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס.
שעורים סגוליים לגיל מעי גס

תסמונות גנטיות-תורשתיות ידועות:

ריבוי פוליפים משפחתיים (Familial Adenomatous Polyps, FAP)מדובר במחלה שבה קיימים פוליפים מרובים במעי, סרובם הם פוליפים יחידית אךבחלק מהמקרים מדובר גם בקבוצות של פוליפים לאורך המעי, אשר מופיעים כבר בגילאי הבגרות וללא טיפול הם יכולים להיהפך לממאירים כמה עשורים לאחר מכן. הגורם למחלה היא מוטציה גנטית ב APC שנמצא בכרומוזום 5 והוא שכיח יותר ביהודים אשכנזים. למחלה זו מספר צורות מבחינת הפגיעה הגנטית והסיכון לתחלואה, אך כולן מאופיינות על ידי אותו סיכון מוגבר וההתייחסות אליהן מבחינת הצורך במעקב הוא זהה.

תסמונת ע״ש לינץ׳ (Lynch Syndrome, HNPCC)ראשי התיבות HNPCC מתארים מחלה תורשתית שאינה מאופיינת על ידי ריבוי פוליפים במעי אך מאופיינת  על ידי ריבוי מקרי סרטן המעי הגס אצל הלוקים בה וזאת בשל  מוטציה באחד מהגנים (MMR). קיימים קריטריונים להגדרת הסובלים מתסמונת זו (נקראים ׳קריטריוני אמסטרדם המעודכנים׳ והגדרת לוקה בתסמונת זו כוללת קיום של שלושה בני משפחה משני דורות אשר אובחנו עם סרטן המעי הגס כשלפחות אחד מהחולים אובחן לפני גיל 50 ואין להם תסמונת FAP). גם אצל החולים בתסמונת זו סרטן המעי מופיע בגיל צעיר ויש סיכוי גדול שהמחלה תופיע ביותר ממקום אחד לאורך המעי (בו זמנית או לאחר זמן מה). הלוקים בתסמונת זו  נמצאים בסיכון מוגבר גם לתחלואה במחלות ממאירות נוספות כמו סרטן הרחם וגם סרטן השחלה, הקיבה המוח וסרטן הכליה. קיימות עדויות גם על סיכון יתר לסרטן השד והערמונית בקרב חולים אלו.

מחלות דלקתיות של המעי – קיימות שתי מחלות עיקריות של המעי שלשתיהן רקע דלקתי ולמי שלוקה בהם סיכון מוגבר לסרטן המעי הגס. דלקת מעי (קוליטיס) כיבית (Ulcerative Colitis) היא מחלה המאופיינת בכיבים לאורך המעי הגורמים לכאבי בטן, שלשולים ויציאות דמיות כאשר מהלך המחלה מאופיין על ידי תקופות של רגיעה בתסמינים והתפרצויות שלהם מדי פעם. המחלה דורשת טיפול וניטור קבוע. קיים קשר ברור בינה ובין הסיכון לסרטן במעי הגס כשהקשר תלוי במשך המחלה, במידת ההתפשטות שלה במעי (איזה חלק במעי חולה האם בכל המעי או רק בחלק ממנו) ובחומרתה. חומרת המחלה היא, בין השאר, פועל יוצא של הטיפול במחלה ולכן אצל אנשים המטופלים היטב הסיכון להתפתחות הסרטן נמוך יותר, אם כי עדיין גבוה ביחס למי אינו חולה במחלה.

מחלה על שם קרוהן (Crohn Disease)מדובר במחלה דלקתית של המעי אשר פוגעת בדרך כלל במקטע אחד או יותר של המעי, יכולה להופיע בגיל צעיר וגורמת אף היא לכיבים במעי וביצירת מבנים דמויי פוליפים. המחלה יכולה להיות בדרגות חומרה שונות ופרט לכאבי בטן עלול להיות חום, שלשול, דימום ועלולות להיות גם חסימות במעי. אחד המאפיינים של המחלה הוא יצירת פיסטולות שהן מעין חורים בין לולאות המעי השונות והידבקות של הלולאות. הלוקים במחלה נמצאים אף הם בסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס, אם כי נראה שרמת הסיכון פתוחה במקצת מזו שבדלקת הכיבית. ההתייחסות לחולים במחלת קרוהן מבחינת ההנחיות לגילוי מוקדם זהים לאלו של הלוקים בדלקת כיבית של המעי ומומלץ לחולים במחלה לעשות בדיקות קולונוסקופיה שגרתיות-תקופתיות מגיל צעיר יחסית.

קרינה מייננת – אנשים אשר נחשפו לקרינה מייננת, בעיקר בילדותם או בנערותם, נמצאים בסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס. מדובר ברוב המקרים במי שקיבל טיפולי קרינה לסרטן בילדות. ההמלצות הנהוגות  למי שקיבל מנת קרינה מצטברת של יותר מ 30 גריי (30 Gy) לאזור הבטן הן לעשות בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי על ידי קולונוסקופיה בתדירות של אחת ל 5 שנים (או לפי ממצאי בדיקות קודמות) החל מגיל 35. אנשים מבוגרים אשר קיבלו טיפולי קרינה לסרטן הערמונית גם הם נמצאים בסיכון מוגבר, בעיקר לסרטן באזור הסופי של המעי הגס ו/או החלחולת

קיימות עדויות ברורות למדי כי חולי סכרת נמצאים בסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס כשעודף התחלואה בסכרתיים עומד על כ 40%

סכרת (Diabetes) קיימות עדויות ברורות למדי כי חולי סכרת נמצאים בסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס כשעודף התחלואה בסכרתיים עומד על כ 40% (המשמעות היא שהסיכון לחולה סכרת לקבל ממאירות במעי גבוה ב 40% מהסיכון למי שאינו סכרתי). קיימים מספר הסברים אפשריים לתופעה הקשורים לגורמי גדילה תלויי אינסולין אם כי המנגנון הברור הגורם לעודף תחלואה זו אינו ברור דיו.

השמנת יתר – קיימים מספר מחקרים רפואיים שנעשו על אוכלוסיות גדולות ואשר ברובם נמצא קשר בין השמנת יתר (המובעת במדד מסת הגוף של מעבר ל 25) לבין עודף תחלואה במחלה זו. ההשוואות נעשות בדרך כלל בין קבוצת אנשים עם מדד מסת גוף תקין (19- 24.9) לבין אנשים ברמות שונות של השמנה. נראה גם כי קיים מתאם בין רמת עודף המשקל לבין רמת הסיכון כך שמי שמשקלו גבוה יותר נמצא בסיכון גבוה יותר. לציין כי ממצאים אלו לא נצפו בחלק מהמחקרים שנעשו אך רוב המומחים מסכימים כי הקשר בין השמנת יתר וסרטן המעי הגס הוא קשר אמיתי.

שתיית אלכוהול – מחקרים רפואיים על אוכלוסיות גדולות מצאו קשר בין שתיית אלכוהול בכמויות גדולות יחסית (כשהמשמעות היא שתייה של יותר מ 15 גר׳ אלכוהול ליום שהיא שוות ערך לבקבוק בירה / כוס יין מדי יום) לבין תחלואה בסרטן המעי הגס. בחלק מהמחקרים נראה כי למי ששתו שני משקאות ביום באופן קבוע הסיכון עלה בכדי 50% ביחס למי שלא שתה כלל. מחקרים אחרים מצאו אפילו עלייה קלה בסיכון אצל מי ששתה כמות מועטה יחסית של 10 גר אלכוהול בכל יום.

תזונה ועישון – קיימים מחקרים המצביעים על עלייה מסוימת בסיכון לסרטן המעי הגס בקרב מעשנים. עם זאת יש לציין כי תוספת הסיכון אינה גדולה יחסית (בסיכום של יותר ממאה מחקרים נמצא עודף סיכון של 18%) ונראה כי הקשר הוא חזק יותר עם סרטן של החלחולת מאשר עם סרטני המעי הגס. נראה גם כי העישון קשור לשכיחות גבוהה יותר של פוליפים במעי ובמיוחד אצל אלו הסובלים מתסמונת לינץ׳.

תזונה עשירה בבשר אדום מוכרת כגורם סיכן לסרטן המעי הגס אך יש לציין כי הנתונים אינם קבועים וקיימים מחקרים בעלי איכות זהה שבהם נמצא קשר שכזה ומחקרים אחרים באותה איכות שבהם לא נמצא קשר. קשרים כן נמצאו באופן קבוע למדי בין בשר צלוי (״על האש״) לבין תחלואה גבוהה יותר במחלה וזאת ככל הנראה מההשפעה של החלקים החרוכים בבשר על המעי.

 

גורמים מגינים מפני סרטן המעי הגס:

פעילות גופנית וצריכת ירקות ופירות – קיימים מחקרים המצביעים על ירידה של כ 25% בסיכון לסרטן המעי הגס בקרב אנשים שעושים פעילות גופנית סדירה. הגורמים לכך אינם ברורים דיים אך הממצאים אודות קשר זה הם עקביים למדי. גם תזונה עתירה בפירות וירקות עשויה להפחית את הסיכון למחלה אך יש לציין כי מחקרים שונים הראו תוצאות שונות וכי לא ניתן לומר כי קיימת הסכמה כללית וקבועה של ירידה בסיכון למי שמרבים לאכול פירות וירקות. נעשו מספר לא מבוטל של מחקרים לגבי תועלת אפשרית מנטילת חומצה פולית בהקשר של סרטן המעי הגס וקיימים מחקרים סותרים בנושא (כשיש גם כאלו שמצאו עלייה בסיכון לתחלואה). ויטמין D וסידן , שניהם בנפרד יכולים להפחית את התחלואה מסרטן המעי הגס

פרסומת