סרטן הקיבה – מניעה וגילוי מוקדם

 סרטן הקיבה – מניעה וגילוי מוקדם

מניעת סרטן הקיבה:  
ככלל, לא נראה כי קיים צידוק בקיום פעולות לגילוי מוקדם של סרטן הקיבה באוכלוסייה הכללית (אוכלוסייה המוגדרת כבסיכון ממוצע) בארצות שבהן שיעורי המחלה אינם גבוהים במיוחד, כמו בישראל.

ככלל, לא נראה כי קיים צידוק בקיום פעולות לגילוי מוקדם של סרטן הקיבה באוכלוסייה הכללית (אוכלוסייה המוגדרת כבסיכון ממוצע) בארצות שבהן שיעורי המחלה אינם גבוהים במיוחד. ביפן, ובמספר מדינות בדרום אמריקה, שם שיעורי המחלה גבוהים במיוחד, נעשו פעילויות יזומות לגילוי מוקדם על ידי שימוש בצילומי קיבה עם חומר ניגוד (בריום) או על ידי שימוש בבדיקת דם לרמות פפסינוגן (כשהרעיון מאחורי הבדיקה הוא שארוע של גידול מלווה בדלקת בקיבה וכתוצאה מכך קיימת עלייה ברמת הפפסינוגן) אך נמצא כי שימוש בסוג סמן זה אינו רגיש דיו להעלאת חשד לקיום הממאירות

טיפול בזיהום על ידי הליקובקטר פילורי – אמצעי מניעה ראשונית (הסרת גורמי הסיכון) יעיל במיוחד הוא טיפול (לאחר איתור מתאים) של החיידק שכן המצאותו בקיבה מהווה את גורם הסיכון הראשון במעלה בגרימת סרטן הקיבה. הטיפול בחיידק הוא פשוט למדי (שימוש בשתי אנטיביוטיקות כמו אמוקסיצילין וקלריטרומיצין למשך 7-10 ימים) ונסבל טוב על ידי רוב המטופלים.

 

גילוי מוקדם של סרטן הקיבה:

כםי שצויין קודם לכן, למעט במקומות בהם שכיחות המחלה גבוהה במיוחד, אין מקום לביצוע פעולות יזומות לגילוי מוקדם של סרטן הקיבה. יוצאים מכלל זה אנשים שלהם סיכון מוגבר לתחלואה הכוללים אנשים מבוגרים עם דלקת אטרופית של הקיבה (Atrophic gastritis), אנשים שעברו הסרה חלקית של הקיבה או אנשים שלהם מחלה פוליפוזית תורשתית של המעי הגס עם דגש על אנשים שבמשפחתם הקרובה אובחנו קרוביהם עם סרטן הקיבה.

 קיימות המלצות של גופים בין לאומיים העוסקים בתחום והם מתייחסים לקבוצות הבאות:

קיום פוליפים בקיבה – אצל אנשים להם אובחן קיום פוליפים בקיבה קיימת סבירות שמקצת מאותם פוליפים יהפכו לממאירים ועל כן מומלץ להסירם ולבצע בדיקות גסטרוסקופיה חוזרות לאחר שנה מהסרתם ובאופן שוטף כל מספר שנים (3-5 בדרך כלל) או בתדירות אחרת וזאת בהתאם לממצאים.

אנשים לאחר ניתוח לכריתה חלקית של הקיבה – מדובר באנשים שלהם נכרתה חלק מהקיבה, בעיקר בשל קיום כיב משמעותי, ולא כאלו שעוברים ניתוחים בריאטריים לקיצור קיבה מטעמי השמנת יתר. אצל מי שעברו ניתוחים כאלו מומלצת בדיקת גסטרוסקופיה תקופתית שמטרתה, פרט לסקירה של הקיבה, לוודא קיום של כיבים אחרים או של החיידק (הליקובקטר פילורי). בבדיקות שכאלו מקובל לקחת גם דגימה ממקום החיבור שנעשה והצורך בבדיקות אלו מוכתב בעיקרו על ידי קיום תסמינים במערכת העיכול העליונה כמו צרבת, בחילות או כאב באיזור אפיגסטרי (מתחת לעצם החזה).

אנשים עם תסמונת לינץ (פוליפים משפחתיים)מקובל לעשות גסטרוסקופיה אבחנתית בסביבות גילאי השלושים לחיים כשמטרת הבדיקה הנה לוודא קיום של פוליפים בקיבה (זאת בנוסף על בדיקות קולונוסקופיה להערכת הפוליפים במעי והצורך בטיפול בהם) ולאחר מכן בתדירות של 5 שנים או בהתאם לממצאים