סרטן הריאה – מניעה וגילוי מוקדם

 סרטן הריאה – מניעה וגילוי מוקדם

מניעת סרטן ריאה:

סרטן הריאה הוא המחלה הממאירה שגובה את המחיר הגבוה ביותר בחיי אדם לעומת כל אחת מהמחלות האחרון כשמעל 10% מהפטירות בשל מחלת הסרטן השונות נגרמות כתוצאה ממנה. המניעה הברורה והישירה היא הימנעות מעישון, אם על ידי אי תחילת השימוש בטבק ומוצריו או על ידי הפסקת העישון למי שהחל בהרגל זה. יחד עם זאת, יש לזכור שלא כל התחלואה קשורה באופן ישיר בעישון (פעיל או סביל) וכי מזהמים סביבתיים או חשיפות תעסוקתיות שונות עלולות אף הן לגרום לתחלואה. חלקם של האנשים המוגדרים כ ״מעולם לא עישנו״ (Never smokers) עולה בהתמדה מבין החולים ועומד כיום על כ 20% מהחולים

המניעה הברורה והישירה היא הימנעות מעישון, אם על ידי אי תחילת השימוש בטבק ומוצריו או על ידי הפסקת העישון למי שהחל בהרגל זה. יחד עם זאת, יש לזכור שלא כל התחלואה קשורה באופן ישיר בעישון (פעיל או סביל) וכי מזהמים סביבתיים או חשיפות תעסוקתיות שונות עלולות אף הן לגרום לתחלואה.

מניעה נוספת שניתנת להיעשות היא זו הנקראת מניעה כימית (Chemoprevention) שמשמעותה שימוש בתרופות, או תוספי מזון, שהוכח כי יש בכוחם להפחית את התחלואה. היות והתהליך הסרטני הוא תהליך רב שלבי כשכל שלב נשען על ״הצלחת״ השלב הקודם, ניסיון לשבור את רצף השלבים או חסימה מהתקדמות בין שלב לשלב עשויה להביא לכך שלא יתפתח סרטן. למרות שקיים מחקר ענף בתחום, לא מוכרים בשלב זה אמצעים חד משמעים על מנת לעצור בוודאות את התקדמות סרטן הריאה. יש להדגיש כי הכוונה במאמר זה היא רק לאותם אמצעים שהוכחו באופן מדעי על ידי מחקר מסודר שיש בהם תועלת ולא לכל מיני ״גימיקים״ או ידיעות אנקדוטליות שמופיעות מדי פעם בעיתונות הפופולארית על יכולת של מוצר כזה או אחר להפחית את הסיכון.

בטא קרוטן – מדובר בחומר שהוא חומר המוצא לויטמין איי (רטינול A) ובעל צבע כתום-אדום, נמצא בפירות וירקות ובעצם אחראי לצבע של הפירות והירקות הכתומים והאדומים ונחשב כיעיל בהפחתת התחלואה והתמותה מסרטן הריאה. מספר מחקרים בדקו את השפעת צריכת בטא קרוטן על סרטן הריאה ובשני מחקרים רחבי היקף שנעשו נמצא כי הוספת החומר (בצורה של טבליות) לתזונה הרגילה אצל מעשנים הגדילו את הסיכון לתחלואה בסרטן הריאה ב 18-28% ויחד עם זאת את התמותה מסרטן הריאה. לאחר שהופסק הטיפול ירדו שיעורי התחלואה והתמותה. בשני מחקרים גדולים אחרים שנעשו לא נמצאו הבדלים בשיעורי התחלואה והתמותה מסרטן הריאה בקרב מי שצרך בטא קרוטן.

סלניום (Selenium)התוסף נבדק אצל חולי סרטן ריאה כששאלת המחקר הייתה האם נטילה קבועה של התוסף עשויה להפחית את חזרת המחלה. נמצאה ירידה קלה, ללא מובהקות סטטיסטית (כשהמשמעות היא שהממצא יכול להיות מקרי ולא כתוצאה מהשימוש בתכשיר), בשיעור הישנות המחלה.

ויטמין B12מחקר על קבוצה קטנה הראה כי אצל מי שטופלו עם הויטמין ביחד עם חומצה פולית הייתה ירידה קטנה בממצאים ציטולוגיים של כיח. המחקר לא בדק תחלואה או תמותה מסרטן הריאה אלא תאים בכיח שעשויים להעיד על תחילתו של תהליך שינוי בתאי הריאה.

 

גילוי מוקדם של סרטן הריאה:

מטרת פעולות לגילוי מוקדם (המוגדר גם כמניעה שניונית) של סרטן הנה לאבחן גידולים בשלבים בראשונים להיווצרותם, עוד בטרם כרמו לנזק משמעותי באיבר בו התפתחו ובוודאי שלא שלחו גרורות לאיברים סמוכים או מרוחקים. ההיגיון בתועלת שבגילוי המוקדם הוא שניתן לטפל ואף לרפא לחלוטין מי שאצלו התגלה גילוי בשלב התחלתי מכאן חשיבות המהלך. לגבי סרטן הריאה, ובשל שיעור הקטלניות הגבוה שלו, נעשו מאמצים למצוא טכניקה שתוכל לגלות את הגידולים בשלב המוקדם שלהם, טכניקה שתהייה מדויקת ככל הניתן וששיעור הממצאים שלמעשה הם לא גידולים ממאירים תהייה נמוכה ככל הניתן שכן פעולות לוידוא טיבו של ממצא חשוד הן בדרך כלל פולשניות (ביופסיות) ובעלות סיכון בריאותי בפני עצמן

נעשו ברחבי העולם מספר לא מבוטל של ניסיונות לאתר גידולים סרטניים בריאה בשלביהם המוקדמים על ידי ביצוע צילומי חזה תקופתיים … מהניסיון שנצבר במחקרים עולה המסקנה כי ניסיונות לגילוי מוקדם של סרטן הריאה על ידי שימוש בצילומי חזה אינם נותנים מענה ראוי של גילוי מוקדם, אינן מפחיתים את התמותה מסרטן הריאה ויש בהם סכנה מוחשית של אבחון יתר.

צילומי חזה – נעשו ברחבי העולם מספר לא מבוטל של ניסיונות לאתר גידולים סרטניים בריאה בשלביהם המוקדמים על ידי ביצוע צילומי חזה תקופתיים. המחקרים נעשו בדרך כלל על קבוצות של מעשנים שלהם מראש סיכוי גבוה יותר לסרטן הריאה. יתרונה של השיטה הוא בחשיפה של אותם אנשים לכמות קרינה מועטה יחסית וחסרונה הוא בכך שצילומי חזה אינם יכולים ברוב המקרים לזהות גידול קטן. במחקר רב משתתפים (יותר מ 150,000) שנמשך 20 שנים על אנשים מגיל 55 ועד 74 ואשר לא כלל רק מעשנים, לאחר 13 שנות מעקב לא נמצא הבדל בשיעורי ההארעות של סרטן הריאה אצל מי שעשו בדיקות צילומי חזה לעומת אלו שלא וזאת גם בקרב המעשנים באותה קבוצת מחקר. מחקר אחר שנעשה בשיטה דומה אך עם תוספת של בדיקות כיח לא הראה תועלת בבדיקות אלו אלא הצליח להדגים את הבעיה שבפעולות לגילוי מוקדם שהיא אבחון יתר. כפי שהוסבר בחלק אחר באתר (התהליך הסרטני) חלק מהגידולים הממאירים נסוגים מעצמם או שמנגנוני ההגנה השונים של הגוף מצליחים להשמיד אותם. פעולות לגילוי מוקדם, ובאופן כללי, עלולות לגלות את אותם גידולים שלמעשה לא יגיעו לכדי סרטן מפושט אלא יושמדו טרם שגשוגם. במחקר (הנקרא פרוייקט הריאה של מאיו) נמצא שדווקא בקרב הקבוצה שנסרקה למטרת גילוי מוקדם שיעורי התמותה מסרטן הריאה היו גבוהים יותר, אובחנו יותר סרטנים בשלבים מוקדמים ולא אובחנו יותר מחלות בשלבים מתקדמים יותר. מהניסיון שנצבר במחקרים אלו ואחרים עולה המסקנה כי ניסיונות לגילוי מוקדם של סרטן הריאה על ידי שימוש בצילומי חזה אינם נותנים מענה ראוי של גילוי מוקדם, אינן מפחיתים את התמותה מסרטן הריאה ויש בהם סכנה אמיתית של אבחון יתר והשגת אפקט ותוצאה הפוכה נזו המצופה כפי שנראה במחקר מאיו.

בדיקת CT במינון קרינה נמוך (Low dose CT, Spiral CT)מחקר שכלל יותר מ 50,000 משתתפים שנקרא National Lung Screening Trail NLST ונערך בארה״ב כלל גברים ונשים מעל גיל 55 שהיו או עודם מעשנים כבדים. הכניסה למחקר הייתה למי שעישן לפחות 30 שנות-קופסא שמשמעותם היא עישון חפיסת סיגריות אחת בכל יום למשך 30 שנה או כמות שוות ערך לכך (2 חפיסות במשך 15 שנים וכד׳) או מי שלו 30 שנות קופסא והפסיק לעשן עד 15 שנים לפני כן. חלק מהמשתתפים עברו בדיקות של צילומי חזה רגילים וחלק אחר עבר בדיקת סי. טי. במינון קרינה נמוך. המחקר הופסק באמצע לאחר שבניתוח נתונים חלקי (הליך המקובל במחקרים שמשמעותו שעוד לפני תום המחקר המתוכנן בודקים את הנתונים ובמידה ומוצאים ממצאים חשובים במיוחד מפסיקים את המחקר) וזאת כי נמצא שהתמותה מסרטן הריאה לאחר 6.5 שנות מעקב הייתה ב 20% פחותה בקרב אלו שעשו בדיקת סי. טי. לעומת הקבוצה השנייה. בסך הכל המחקר נמצא כי על כל 320 אנשים שנסרקו בבדיקת ה CT ניצלו חיים של חולה אחד בשל כך שנמנעה תמותה שלו מסרטן הריאה. אין עדיין מידע ברור לגבי נזקים בריאותיים כתוצאה מהסריקה (שכן היה בה שיעור גבוה של תוצאות חיוביות – מוטעות, כלומר שנראה כי מדובר בגידול אך הסתבר שאין גידול), שיעור אבחון היתר מוערך ב 13-25% וגם לו יש משמעות בשיקולי התועלת של הסריקה וגם הכדאיות הכלכלית לא נבחנה. כעת נערכים מספר מחקרים דומים ברחבי העולם במספר מדינות אירופאיות שתוצאותיהם אמורים להיות ב 2015-16. 

על סמך בחינת הידע הקיים היום  הגופים המובילים בתחום בעולם ממליצים על ביצוע בדיקת CT במינון קרינה נמוך למי שנמצא בסיכון גבוה המוגדר כאמור כעישון של 30 שנות קופסא לאנשים בגילאים 55-74.

ההמלצות הקיימות היום, על סמך בחינת הידע הקיים היום הגופים המובילים בתחום בעולם ממליצים על ביצוע בדיקת CT במינון קרינה נמוך למי שנמצא בסיכון גבוה המוגדר כאמור כעישון של 30 שנות קופסא לאנשים בגילאים 55-74. ההמלצה היא לעשות לפחות3 בדיקות רצופות, אחת בכל שנה . המלצות דומות הוצאו על ידי גופים שונים בארה״ב ובאירופה.

בישראל, ההמלצות הרשמיות אומרות ש ״אין הצדקה לבצע כשגרה בדיקת סריקה לגילוי מוקדם של סרטן הריאה״ אך ממליצים לבצע בדיקת צילום חזה למי שהיו חשופים לאסבסט. אין כל התייחסות למחקרים ולהמלצות של הגופים המובילים בעולם (וזאת למרות שההמלצות בישראל עודכנו באמצע 2012, אחרי שרוב הגופים הבין לאומיים קבעו ופרסמו את המלצותיהם). לא ברורה גישה זו של משרד הבריאות המתעלם מההמלצות המקובלות בעולם ונראה כי מעשנים כבדים בעבר או בהווה רצוי עבורם לעשות בדיקות לגילוי מוקדם לפי המלצות הגופים המובילים, אלא שברוב המקרים הם יאלצו לעשות זאת על חשבונם. כאשר הצידוק ה״מוסרי״ המרכזי להעלאה מתמשכת של מחירי הטבק בשל מיסים שמוטלים עליו הם ההוצאות הבריאותיות הכרוכות בנזקי העישון יש צורך לאפשר לאותם אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון לעשות בדיקות אלו לגילוי מוקדם ולא על חשבונם שכן הם כבר שילמו פעם אחת את עלות הבדיקות דרך רכישת מוצרי הטבק. הבדיקות נעשות בישראל בחלק גדול ממכוני הרנטגן ומחייבות הפניית רופא לביצוען. מדובר בבדיקת CT ללא חומר ניגוד, כך שאין צורך בבדיקות דם לקראטינין לפני ביצוע הבדיקה.  

פרסומת