סרטן השד הישרדות

 

סרטן השד (בנשים) הנה המחלה הממארת הנפוצה ביותר והיא מהווה כ15% מסך כל המחלות הממאירות. המחלה היא גם הנחקרת ביותר ומגוון אפשרויות הטיפול במחלה הוא גדול במיוחד כמו גם שרותי תמיכה שאינם תרופתיים אחרים. כ 3,500 נשים מאובחנות מדי שנה עם סרטן השד החודרני ועוד כ 600 עם סרטן השד הממוקד.הארעות ותמותה סרטן השד

שיעורי ההארעות (מקרים חדשים) ירדו לקראת סוף המאה שעברה מערכים של 98 מקרים חדשים לכל 100,000 נשים (יהודיות) בישראל לרמה של 91/100,000 בממוצע ונשארו באותה רמה משנת 2003 ואילך. שיעורי ההארעות המתוקננים לגיל מביעים את היחס בין מספר החולות לגודל האוכלוסייה (לאחר שעברו תקנון) ולכן אין משמעות הנתון שמספר החולות בפועל ירד. שיעורי התמותה המתוקננים לגיל ירדו אף הם בתקופה המקבילה משיעור של 22.5/100,000 לשיעורים של 17/100,000. השינוי בשיעורי התמותה יכולים להיות מוסברים על ידי שינויים שחלו בשיטות הטיפול וגם משינויים בשיעורי האבחון המוקדם של המחלה (שאכן עלו במקצת משיעור של 11 ל 13 לכל 100,000). השרדות סרטן השדצריך גם לקחת בחשבון ששיעורי התמותה עוקבים אחר שיעורי ההארעות ב״איחור״ מסוים שכן לא מדובר במחלה קטלנית במיוחד וכפי שעולה מהנתונים כ 87% מהנשים חיות לאחר 5 שנים מהאבחון ובשל כך נתוני התמותה של היום מביעים את תוצאות המחלות שאובחנו לפני 5 או 10 שנים

בתרשים המתאר את שיעורי ההישרדות ל 10 שנים ניתן גם להבחין בהבדלים בין שיעורי ההישרדות היחסיים לאלו המוחלטים (הישרדות נצפית) שהם מטבעם נמוכים יותר. כאשר נשאלת השאלה מה הסיכוי להיות בחיים לאחר 10 שנים מאבחנת סרטן השד לגבי אשה פרטנית, שיעורי ההישרדות הנצפית הם יותר חשובים כי נתונים אלו מביעים בפועל כמה נשים חיות לאחר 10 שנות אבחנה, וזאת משום שקיימות גם סיבות תמותה אחרות ולא רק סרטן השד. נתוני ההישרדות היחסית משקללים את הסיבות האחרות ועונות על השאלה מה הסיכוי לאשה לשרוד לאחר 10 (או כל תקופה אחרת) שנים רק בהתייחס לסרטן השד או במלים אחרות מהו עודף התמותה שנוצר רק כתוצאה מתחלואה בסרטן השד וזאת כאילו שאין סיבות תמותה אחרות (שחלקן יכולות להיות כתוצאה מטיפולים לסרטן השד). מהנתונים ניתן גם לראות את השינוי שחל בשני העשורים האחרונים בשיעורי ההישרדות כשקיום למעלה מ 80% מהנשים חיות לאחר 5 שנות אבחנה.השרדות חולות בסרטן השד לפי שלב בעת האבחון

נאמר כבר בחלק הדן ב ״מה זה הישרדות״ כי קיימים מספר גורמים עיקריים המשפיעים על סיכויי ההישרדות כשהחשוב ביניהם הוא השלב בו אובחנה המחלה. הנתונים מראים כי נשים אשר אובחנו עם מחלה ממוקדת או מחלה מינימלית בשד (שלב 0 או שלב I לפי ההגדרות המקובלות) חיות כמעט כמו אשה ללא סרטן השד ושיעורי ההישרדות הם בסביבות 98%. לעומת זאת, מי שאובחנה עם סרטן שד מפושט, שבעת אבחון המחלה היו גרורות מרוחקות. בנשים עם מחלה גרורתית שיעורי ההישרדות לאחר שנה אחת עומדים על קצת יותר מ 50% ומגיעים ל 10% לערך לאחר 5 שנים מהאבחנה.
כאשר בוחנים את שיעורי ההישרדות (היחסית) לפי גיל החולות בעת האבחנה מתברר קשר ישיר בין הגיל בעת האבחנה לבין סיכויי ההישרדות כאשר עיקר ההבדלים הם בין נשים שמאובחנות עד גיל 70 לעומת אלו המאובחנות בגילאים צעירים יותר. שיעורי ההישרדות בקבוצות הגיל הצעירות יותר זהים בארבע השנים לאחר האבחנה והחל מהשנה החמישית נפתח פער בהישרדות של 4% לאחר 8 שנות מעקב. נשים שאובחנו לאחר גיל 70 מציגות שיעורי הישרדות נמוכים, יחסית לשתי הקבוצות האחרות, עם פער של 4% בתחילת תקופת המעקב ואשר מגיע ל 6% בסופה. הסיבה לפערים אלו נעוצה ככל הנראה במצב התפקודי הכללי ובמחלות נלוות שהן יותר שכיחות בגילאים מבוגרים יותר ואשר מקשות על ההתמודדות עם המחלה והטיפולים הכרוכים בה. יחד עם זאת יש לציין כי ההבדלים הם לא מאוד משמעותיים כך 85% מהנשים שאובחנו מעל גיל 70 שורדות לאחר 5 שנים לעומת 89% אצל נשים צעירות יותר.השרדות חולות בסרטן השד לפי גיל בעת האבחנה

השוואה בין לאומית: שיעורי ההישרדות היחסית בישראל עומדים על 87% ביהודיות ו- 79% בערביות אצל נשים שאובחנו בשנים 2001-2006. בארה״ב שיעורי ההישרדות לכלל הנשים שאובחנו בשנים 2003-2005 היו 90%. נתונים השוואתיים שפורסמו על ידי ה OECD בנובמבר 2013 (ולא כוללים את נתוני ישראל), מצביעים על שיעורי הישרדות יחסיים הגבוהים העולם בארה״ב (89.3), 87.3% ביפן, 84.4% בהולנד ו- 81.3% באנגליה. ממוצע ההישרדות ב16 מהמדינות המתועשות החברות בארגון היה 84.2% (נתוני חולות שאובחנו ב 2004-2009).

פרסומת