סרטן השד הערכת סיכון לתחלואה

 

הסיכון (או הסיכוי) לחלות בסרטן השד קשור בקיומם של גורמי סיכון אישיים כפי שהוסברו בפרק הדן בגורמי הסיכון ובזה הדן במשמעות גורמי הסיכון. המונח ״סיכון ממוצע״ מתייחס לנשים שאין להם גורמי סיכון ידועים לסרטן השד. יש לזכור כי רוב רובה של התחלואה בסרטן השד מתרחש אצל נשים ב״סיכון ממוצע״ וכפי שנכתב בפרק גנטיקה וסרטן השד, מיעוטם של המקרים הם על רקע תורשתי-משפחתי-גנטיבנוסף על גורמי הסיכון לסרטן השד קיימים גם גורמים מגינים כך שהערכת הסיכון האישי היא בעצם שקלול של שני סוגי גורמים אלו

אין יכולת להעריך או לכמת את מידת הסיכון הנתרמת על ידי כל אחד ואחד מגורמי הסיכון לסרטן השד אלא צריך להתייחס אליהם כקבוצה שיש בה יותר או פחות מרכיבים (תלוי במספר הגורמים שיש לכל אישה).

נזכיר את הגורמים המגבירים את הסיכון לתחלואה ומגדירים מי נמצאת בסיכון גבוה יותר: מי שבמשפחתה הקרובה היו ארועים של סרטן השד (משפחה קרובה לעניין זה מתייחסת לאם או לאחות), מי שידוע שהיא נשאית של מוטציה מסוג BRCA, מי שאובחנה עם גידול שפיר בשד או שעברה ביופסיה עם ממצאים של היפרפלזיה אטיפית, מי שהיא בגילאים 70-75, נשים שתחילת המחזור אצלן היה מתחת לגיל 11 ו/או הפסקת המחזור מעל גיל 55, מי שמשתמשת בתחליפים הורמונליים לתסמיני גיל המעבר או מי ששותה משקאות אלכוהולים בכמות גדולה, ומי שיש לה השמנת יתר משמעותית (מדד מסת הגוף מעל 30) בעיקר בגילאים שלאחר הפסקת המחזור וכן מי שאובחנה בעבר עם סרטן השד

יש לציין כי אין יכולת להעריך או לכמת את מידת הסיכון הנתרמת על ידי כל אחד ואחד מהגורמים הללו אלא צריך להתייחס אליהם כקבוצה שיש בה יותר או פחות מרכיבים (תלוי במספר הגורמים שיש לכל אישה).

הסיכון הכולל לחלות בסרטן השד בישראל כשהכוונה לסיכון מהלידה ועד גיל 90 עומד על 12.4% בנשים יהודיות ו- 7.7% בערביות. במונחים אחרים מדובר בסיכוי של אחת ל 8 בנשים יהודיות ואחת ל 13 בערביות. מדובר בהסתברות לארוע ולא בכך שכל אשה בכל גיל יש לה סיכוי שכזה וגם לא מדובר בתיאור מצב נוכחי (אחת מ 7 החברות שלי תחלה בסרטן). הסיכון לתחלואה המתואר כאן הוא סיכון בכלל האוכלוסייה ללא קשר לגורמי הסיכון האישיים שקיומם או אי קיומם הנו בעל השפעה על הסיכוי לתחלואה.

נעשו מספר ניסיונות לאורך השנים להציע מודל לניבוי הסיכון לסרטן השד, מודל שיהיה מדויק וניתן ליישום. עד כה אין בנמצא מודל כזה שיכול לתת הערכה ברמה סבירה אודות הסיכון האישי לתחלואהשיעור סגולי לגיל  לפי מקום לידה שד.001

בישראל קיימת שונות בתחלואה בין נשים לפי מקום לידתן כך למשל מי שהיא ילידת ישראל שיעורי התחלואה אצלה עומדים על 94.6/100,000 בדומה לשיעורי התחלואה אצל נשים שנודלו באירופה ובאסיה אך אצל נשים שנולדו במדינות אפריקאיות השיעורים הם 70/100,000 ו 52/100,000 בערביות. נתוני ההארעות הללו הן הבסיס לחישובי הסיכון, שכן ככל שההארעות גדולה יותר הסיכון גדול יותר. יתירה מזאת, שיעורי ההארעות בגילאים השונים נבדלים באופן מהותי בין קבוצות מקום הלידה השונות (ראה תרשים) ובין קבוצות הגיל. משמעות נתונים אלו בהיבט הסיכון לתחלואה, שמחושב בדרך כלל לאשה בגיל מסוים, הוא שבנוסף לכל גורמי הסיכון שתוארו קודם לכן יש לקחת בחשבון גם משתנים אלו והשונות ביניהם. לפיכך, לא קיים כלי אמין שיכול לחשב את ההסתברות לארוע של סרטן השד ובאופן שרמת הדיוק שלו תהייה גבוהה

בישראל, בשל השונות הרבה באוכלוסייה , אין יכולת להפעיל מודל לניבוי תחלואה שיהיה מצד אחד בעל יכולת דיוק טובה ומצד שני לא מסורבל מדי וזמין לשימוש.

מזה שנים נעשים ניסיונות לבנות כלי שכזה, וקיים כלי אחד הנמצא בשימוש. המודל נקרא מודל גייל (Gail) והשימוש בו, אם כי מיועד רק לאנשי מקצוע, זמין באתר המכונים הלאומיים לסרטן בארה״ב. המודל משתמש בנתוני ארה״ב ומתייחס למספר גורמים: היסטוריה של סרטן שד בעבר, גיל, גיל תחילת המחזור, גיל בלידה ראשונה, סיפור משפחתי, תוצאות בדיקות ביופסיה והמוצא. תוצאת החישוב מובעת באחוזי הסיכון האישיים לעומת הסיכון באותה קבוצת גיל כך שהסיכון המחושב לאשה לבנה בת 55 שהמחזור החל בין גיל 7-11, לידה ראשונה בגיל 20-24, ללא סיפור משפחתי או ביופסיות בעברה עומד על 8.1% לעומת סיכון של 10.2% בממוצע בנשים בגיל זה. אם לאותה אשה יש קרובת משפחה אחת שלקתה בסרטן השד הסיכון יעלה ל 16.5% ואם לאותה אשה אין קרובת משפחה שלקתה בסרטן אך היא עברה ביופסיה אחת של השד הסיכון המחושב לפי מודל זה יורד ל 9.5%. השאלה האמיתית לדעתינו היא מנן ההשלכות המעשיות של תוצאות אלו. העובדה שמי שבמשפחתה הקרובה היו מקרי סרטן שד נמצאת בסיכון מוגבר ידועה וחזרנו עליה מספר פעמים, וכימות הסיכון (אם הוא 10.2% או לארוע של סרטן השד עד גיל 90 16.5%) לא ממש תורם מבחינת היכולת של האשה למנוע את התחלואה, פרט לאותם נושאים שכבר נדונו.

קיימים גם מודלים אחרים להערכה זו, חלקת מתבססים על קיום מוטציות מסוג BRCA וחלקם דומים במהותם למודל גייל.

בישראל, בשל השונות הרבה באוכלוסייה מבחינת המוצא כשגם ילידות ישראל המהוות את רוב האוכלוסייה הצעירה יחסית נמצאות בסיכון שונה שהתאם למוצא המשפחתי, אין יכולת להפעיל מודל שכזה שיהיה מצד אחד בעל יכולת דיוק טובה ומצד שני לא מסורבל מדי וזמין לשימוש. מעבר לכך כפי שכבר נאמר, עצם כימות הסיכון ברמת דיוק של אחוזים, לא משרתת את הנשים מבחינה מעשית יותר מאשר עצם הקביעה של מי שנמצאת בסיכון ממוצע או גבוה, ובשביל קביעה זו אין צורך בחישובים מורכבים.

בשולי הדברים נציין רק כי הפחתת הסיכון אפשרית בחלק מהמקרים כמו למשל על ביצוע פעילות גופנית סדירה, שמירה על משקל תקין, צמצום צריכת אלכוהול, צמצום חשיפה לקרינה מייננת כשהמלצות אלו נכונות עבור כלל הנשים ולא רק למי שבסיכון מוגבר בשל גורמים נוספים שאינם ניתנים לשינוי.

הגדרת אשה כ ״בסיכון גבוה״ אין משמעותה שאכן היא תחלה בסרטן השד כמו גם נשים בסיכון ממוצע אינן חסינות מהמחלה. יש לזכור כי בפועל רוב החולות הן נשים בסיכון ממוצע.

פרסומת