סרטן השחלות – מניעה וגילוי מוקדם

סרטן השחלות – מניעה וגילוי מוקדם

מניעת סרטן השחלות:

גלולות למניעת הריון – שימוש בגלולות למניעת הריון מפחית את הסיכון לסרטן השחלות, וקיימת תופעה של מנה-תגובה  בהקשר זה, כך שמי שנוטלת גלולות מגיל צעיר יותר ולמשך שנים ארוכות יותר כך עולה מידת ההגנה מפני מחלה זו. ממחקרים רפואיים עולה כי נטילת גלולות למשך 5 שנים נותנת הפחתה בסיכון לתחלואה של כ 50%. נראה עוד כי אותו אפקט מגן (אפקט של ירידה בסיכון לתחלואה) נשאר למשך שנים ארוכות גם לאחר הפסקת נטילת הגלולות. מצד שני, שימוש בגלולות למניעת הריון עלול להגביר במעט את הסיכון לסרטן השד (וכן את הסיכון להיווצרות קרישי דם, במיוחד אצל מעשנות).  

שימוש בגלולות למניעת הריון מפחית את הסיכון לסרטן השחלה, וקיימת תופעה של מנה-תגובה בהקשר זה, כך שמי שנוטלת גלולות מגיל צעיר יותר ולמשך שנים ארוכות יותר כך עולה מידת ההגנה מפני מחלה זו.

הריון והנקה – נשים שהיו להם יותר הריונות ואשר הניקו לזמן יותר ארוך נמצאות בסיכון מופחת לסרטן השחלה. 

כריתת רחם או קשירת חצוצרות – נשים אשר עברו הסרת רחם או שעשו פעולה של קשירת חצוצרות אף הן נמצאות בסיכון מופחת לסרטן השחלה  נדגיש כי אין מדובר כאן בהסרה של השחלות אלא של הרחם. כריתת השחלות מונעת, מטבע הדברים, את סרטן השחלה אך מדובר בפעולה שיש לשקול את עיתויה והתועלת הצפוייה ממנה, ועשויה להתאים לנשים נשאיות מוטציות BRCA שיש במשפחתם, או שהיה להן עצמן, סרטן בשד או בשחלות ובמיוחד בגיל צעיר. בכל מקרה, החלטות כאלו צריכות להתקבל גם בליווי ייעוץ גנטי מסודר. 

שמירה על משקל תקין – אחד מגורמי הסיכון הניתנים לשינוי לסרטן השחלה הנה השמנת יתר כשקיים קשר בין מידת ההשמנה ומידת הסיכון כך שככל שההשמנה גדולה יותר כך גובר הסיכון לתחלואה במחלה. שמירה על משקל תקין (המובע בדרך כלל במדד מסת גוף (BMI) עשוייה להפחית את הסיכון לתחלואה בסרטן השחלה (ולא רק). 

 

מקור הנתונים: הרישום הלאומי לסרטן

 

גילוי מוקדם של סרטן השחלות:

סריקה לשם גילוי מוקדם של סרטן השחלות אינו הליך מומלץ לנשים שאינן בסיכון גבוה למחלה, ואין כיום הוכחות כי ביצוע פעולות לגילוי מוקדם מפחיתות את התמותה במחלה (כשזו העילה המרכזית לביצוע פעילות לגילוי מוקדם בתחום המחלות הממאירות). נשים שבמשפחתן הקרובה היו ארועים של תחלואה בסרטן השחלות מוגדרות כקבוצה בסיכון גבוה כמו גם נשים שידוע כי הן נשאיות של המוטציות BRCA 1 ו-2, נשים עם מחלה פוליפוזית של המעי (תסמונת לינץ'), נשים עם שחלה פוליציסטית או נשים עקרות

סריקה לשם גילוי מוקדם של סרטן השחלה אינו הליך מומלץ לנשים שאינן בסיכון גבוה למחלה, ואין כיום הוכחות כי ביצוע פעולות לגילוי מוקדם מפחיתות את התמותה במחלה.

סמנים (מרקרים) הסמן העיקרי לסרטן השחלה נקרא CA-125 אשר נמצא בכמחצית ממקרי סרטן השחלה כשהוא בשלבים הראשונים שלו ובכמעט 80% במקרים של סרטן השחלה כשהוא במצב מתקדם.

כמו עם סמנים אחרים, הבעייה העיקרית בסמן זה הוא שהסמן אינו סגולי (ספציפי) לסרטן השחלות והערכים שלו עולים גם בדלקות הרחם, בגידולים שפירים אחרים של הרחם, במחלת שחמת הכבד (צירוזיס) או במחלה זיהומית של האגן (PID – Pelvic Inflammatory Disease), בסרטן הריאה, השד, הלבלב והרחם ובמצבים בהם קיים נוזל בחללי הצפק או הצדר (פלאורה). קיימים גם שינויים ברמות הסמן אצל נשים בגילאי הפוריות אשר מקשים על פירוש תוצאת הבדיקה בהקשר של סרטן אפשרי בשחלות. מכאן שבדיקת הסמן אינה אמצעי יעיל לגילוי מוקדם של סרטן השחלה. ניתן להשתמש בסמן אצל נשים בסיכון גבוה כאשר התועלת מושגת בבדיקות חוזרות ובבחינת מגמות רמות הסמן.

תסמינים (סימפטומים) כמנבאים תחלואה – מדובר על יצירת אינדקס של סיכון לתחלואה במבוסס על תסמינים עקיפים הכוללים כאבים באזור האגן או הבטן, נפיחות, הגדלה בגודל של הבטן, קושי באכילה, הרגשת מלאות מייד לאחר תחילת האכילה וכל אלו יותר מ 12 פעמים בחודש למשך פחות משנה – מצב זה נחשב לקיום תסמינים מחשידים. שילוב של אינדקס חיובי ושינוי מגמות רמות CA-125 נמצאו כמנבאים יעילים יותר לסרטן השחלה.

בדיקת סונר (אולטראסאונד) של האגן – הבדיקה נערכת בשני אופנים – בדיקה דרך הבטן ובדיקה דרך הפות (וגינה, TVUS – Trans Vaginal Ultrasonography), זו האחרונה נחשבת למדוייקת יותר. רגישות בדיקת הסונר נעה בין 80-100% אך הבדיקה אינה מסוגלת למצוא גידולים בשלבים הראשונים אלא בשלבים מאוחרים יחסית (שלב 3).

בשעה זו נערכים מספר מחקרים רחבי היקף על מנת לבדוק את יעילות הביצוע הסקירה לגילוי מוקדם של סרטן השחלה בשתי שיטות אלו (ומחקרים אחרים מתרכזים בסמנים אחרים שטרם הוכחה יעילותם). מהמידע שנמצא כעת אין מספיק הוכחות לתועלת ביצוע בדיקות לגילוי מוקדם לסרטן השחלות, כאשר הדגש הוא על המוקדם“. נראה כי האפשרויות העומדות כעת בתחום אינן מביאות את התוצאה המקווה של גילוי המחלה בשלבים המוקדמים.

מומחים חלוקים בדעותיהם באשר לתועלת ולכדאיות של ביצוע בדיקות אלו אצל נשים בסיכון שאינו גבוה במיוחד. יש לזכור כי בדיקות שאינן מהימנות (ומדויקות) דיין מביאות לביצוע בדיקות נוספות, חלקן פולשניות, אשר עלולות לגרום לסיבוכים רפואיים, ולעתים סיבוכים משמעותיים. לכן, בנשים שאינן בסיכון גבוה לא מקובל להמליץ על ביצוע הבדיקות.

לנשים בעלות סיכון גבוה לסרטן השחלות (כפי שתואר קודם לכן) מומלץ לעשות בדיקות אלו - בדיקת רופא נשים, סונר טראנס-וגינאלי ובדיקות CA-125 תקופתיות. מקובל להתחיל את ביצוע הבדיקות (בקבוצת הסיכון הגבוה) בגיל שהוא 5 עד 10 שנים לפני הגיל שבו חלתה קרובת המשפחה, או בגילאים 30-35, ולעשות את הבדיקות אחת לחצי שנה או שנה, בהתאם להמלצת רופא הנשים

1. Carlson KJ, Skates SJ, Singer DE. Screening for ovarian cancer. Ann Intern Med 1994; 121:124.

2. Bast RC Jr, Klug TL, St John E, Jenison E, Niloff JM, Lazarus H, Berkowitz RS, Leavitt T, Griffiths CT, Parker L, Zurawski VR Jr, Knapp RC A radioimmunoassay using a monoclonal antibody to monitor the course of epithelial ovarian cancer. N Engl J Med. 1983;309(15):883

3. Skates SJ, Menon U, MacDonald N, Rosenthal AN, Oram DH, Knapp RC, Jacobs IJ Calculation of the risk of ovarian cancer from serial CA-125 values for preclinical detection in postmenopausal women. J Clin Oncol. 2003;21(10 Suppl):206s

4. Andersen MR, Goff BA, Lowe KA, Scholler N, Bergan L, Dresher CW, Paley P, Urban N. Combining a symptoms index with CA 125 to improve detection of ovarian cancer. Cancer. 2008;113(3):484.

5. American College of Obstetricians and Gynecologists, ACOG Committee on Practice Bulletins–Gynecology, ACOG Committee on Genetics, Society of Gynecologic Oncologists. ACOG Practice Bulletin No. 103: Hereditary breast and ovarian cancer syndrome. Obstet Gynecol. 2009;113(4):957.

6. M. Robyn Andersen, Barbara A Goff, Kimberly A. Lowe et Al. Combining a Symptoms Index With CA 125 to Improve Detection of Ovarian Cancer Cancer. 2008 August 1; 113(3): 484–489.

פרסומת