סרטן עור שאינו מלנומה – מניעה וגילוי מוקדם

סרטן עור שאינו מלנומה – מניעה וגילוי מוקדם 

מניעת סרטן עור:

הגורמים העיקריים לסרטני העור שאינם מלנומה (Non-Melanoma Skin Cancer, NMSC) הם חשיפה לקרינה אולטרא-סגולית (על – סגולית), חשיפה לקרינה מייננת, חשיפה לארסן ודלקות כרוניות של העור. צמצום חשיפות אלו עשוי להביא למניעת המחלה. בנוסף, קיימים אמצעים למניעה תרופתית (מניעה כימית, Chemoprevention) המומלצים רק למי שנמצא בסיכון מוגבר לתחלואה

מניעת סרטני העור שאינם מלנומה מתייחסת בראש ובראשונה לגורמי הסיכון לתחלואה – חשיפה לקרינה על-סגולית, חשיפה לקרינה מייננת, מצב של כשל חיסוני, חשיפה לארסן ודלקות כרוניות של העור.

חשיפה לקרינה אולטרא-סגולית - המניעה המרכזית נעשית על ידי המנעות וצמצום חשיפה לגורמי סיכון וביניהם חשיפה לשמש (או למיטות שיזוף) ושימוש במסנני קרינה למי שעליו להיות חשוף. (עוד על מניעת חשיפה לקרינה זו כאן).

שימוש ברטינואידים – מדובר בתוצרי לוואי של ויטמין איי (A) הקיימים בצורה של משחות או גלולות. מספר מחקרים רפואיים מצאו כי יש קשר בין שימוש בתכשירים אלו ומניעת המחלה כאשר השימוש הוא גם בצורה מקומית (משחה) או בנטילת התכשיר בגלולה. שימוש שכזה מומלץ רק למי שנמצא בסיכון גבוה כמו אנשים שעברו השתלת איברים או שמערכת החיסון שלהם פגומה או לאלו בעלי הפרעות גנטיות הגורמות להם להיות בקבוצת סיכון כפי שתואר קודם לכן. יש לציין כי ההשפעה המיטיבה של השימוש ברטינול לא נצפתה בכל המחקרים ונראה כי ההשפעה פחותה (אם קיימת בכלל) בשימוש בתכשירים מקומיים (קרם) וקיימות עדויות לא מוצקות דיין לגבי התועלת שבכך. תופעת לוואי מהשימוש בתכשירים מבוססי רטינול היא העלאת רמות הכולסטרול (המהווה גורם סיכון עצמאי למחלות לב וכלי דם). 

 

גילוי מוקדם של סרטן העור:

כאמור, אין נתונים מסודרים אודות שיעורי התחלואה בסרטני העור שאינם מלנומה אך ההנחה היא שמדובר ביותר מ 20,000 מקרים חדשים המאובחנים בכל שנה.  בישראל, לא מופעלת תוכנית לאומית או תוכנית רחבת היקף לגילוי מוקדם של מלנומה או של סרטני העור שאינם מלנומה  אך מוצעות לציבור הרחב בדיקות סקירה בתקופת תחילת עונת הרחצה בכל שנה, ובדיקות למעקב אחר שומות הן שגרה בכל קופות החולים. 

בדיקת רופא נעשית במרפאה בתנאי תאורה טובים ועל הרופא לבדוק את כל גופו של הנבדק ולאתר נגעים חשודים. יש לשים לב לאיזור העורף והקרקפת שכן הם עלולים להיות מוסתרים על ידי שיער.

 בדיקה עצמית – קיימת חשיבות לבדיקה עצמית של העור במיוחד אצל בעלי עור בהיר או כאלו שהם מרובי שומות. החשיבות בבדיקה היא מעבר לממצאים עצמם, שכן הסיכוי לגלות מלנומה או גידולי עור שאינם מלנומה בשלביהם הראשונים ולהבחין בינם לבין שומות שפירות הוא נמוך, אך החשיבות האמיתית היא בחינוך לבריאות כך שמי שמבצע בדיקה עצמית, סביר יותר שיהיה במעקב רופא מקצועי ו/או יפנה לבדיקה כזו במידה ויהיה ממצא חשוד. ממחקרים עולה כי רק מיעוט אנשים שהם בסיכון מוגבר (בעלי עור בהיר או מרובי שומות) אכן מבצעים בדיקות שכאלו באופן שגרתי.

בדיקת רופא – בדיקת רופא נעשית במרפאה בתנאי תאורה טובים ועל הרופא לבדוק את כל גופו של הנבדק ולאתר נגעים חשודים. יש לשים לב לאיזור העורף והקרקפת שכן הם עלולים להיות מוסתרים על ידי שיער. התנאים להגדרת נגע כחשוד כוללים שוליים לא סדירים, נגע שאינו סימטרי, נגע מדמם או מכוייב, נגע בגודל של יותר מ 6 מילימטר, או נגע ששינה את גודלו צבעו או צורתו (בסריקה הקודמת או לפי דברי המטופל). נהוג היום במרפאות עור לעשות מעקב מצולם אחר הנגעים. היות וזמינות ועלות צילומים דיגיטלייים הם נמוכים במיוחד, נהוג לצלם את הנגעים העיקריים ולהשוות את אותם נגעים לצילום השמור במאגר הממוחשב ולא להסתמך רק על זכרון ותיאור מילולי של הנגע. יש לזכור כי אצל גברים שכיחות הנגעים גדולה יותר בגב, איזור שקשה יותר לעקוב אחריו, ובאוכלוסיות מסוימות, בהן לא נהוג גם במסגרת הביתית להיות חשופים, הסיכוי שבן או בת הזוג ישימו לב לשומות או לשינויים בהם הוא נמוך יותר. קיימת הדרכה לבדיקת שומות, המיועדת אומנם לרופאים אך הנה ברורה דיה בקישור הזה (באנגלית). 

 קיימים מספר אמצעים טכנולוגיים פשוטים לעזרת הרופא הבודק כשהנפוץ מהם הוא הדרמוסקופ, מכשיר המרכז תאורה ובעל זכוכית מגדלת ובעזרתו ניתן לבחון נגעים חשודים באופן ברור יותר.

 מעקב אחר אנשים בסיכון גבוה – אנשים בסיכון גבוה הם אלו שלהם עור בהיר, ריבוי שומות כאלו שהיו להם בעבר סרטני עור שאינם מלנומה, אנשים עם דיכוי חיסוני או עובדים החשופים לארסן ו/או ואלו שבמשפחתם הקרובה ארעו מקרים של סרטני עור שאינם מלנומה או גם מלנומה. המעקב יהיה במרפאות המתמחות בכך או בבדיקה תקופתית אצל רופא עור.

ההמלצות הנהוגות בישראל – בישראל המדיניות היא שאין לבצע בדיקות סקירה לגילוי מוקדם למלנומה או לסרטני העור שאינם מלנומה לכלל האוכלוסייה. ההמלצות לגבי מלנומה ממאירה של העור, שהן ישימות גם לאותם גידולים שאינם מלנומה מתייחסות לאוכלוסיות בסיכון, שהגדרתן כוללות אנשים שקיבלו קרינה מייננת למחלת הגזזת בילדותם או קיום קרוב משפחה מדרגה ראשונה שלקה במחלה, או קיום שומות לא טיפוסיות ו/או מי שנחשף לשמש מעל שעתיים מדי יום בשעות 10-16 (כשהכוונה על אף שלא מצויין כך היא לחשיפה תעסוקתית), עליו לבצע בדיקה עצמית ובדיקת רופא מומחה תקופתית. ההנחיות לא מציינות או מכווונות את תדירות הבדיקות שיש לעבור. נציין כי במדינות אחרות בעולם מדובר על מעקב חצי שנתי או שנתי אצל רופא מומחה

פרסומת