סרטן צוואר הרחם – מניעה וגילוי מוקדם

 סרטן צוואר הרחם – מניעה וגילוי מוקדם

מניעת סרטן צוואר הרחם:

מניעת סרטן צוואר הרחם כרוכה בהימנעות מחשיפה לגורם המחלה העיקרי שהנו וירוס הפפילומה האנושי. באופן תאורטי, הימנעות מקיום יחסי מין עשויה להביא לכך שלא תהייה חשיפה לווירוס, אך בדרך כלל סוג כזה של מניעה הוא לא סביר או מקובל. בחברות מסורתיות ושמרניות אכן שיעורי המחלה הם נמוכים ביותר וזאת בשל תחילת קיום יחסים לאחר מיסוד קשר עם בן זוג אחד וקבוע, אך בחברה מודרנית ולא שמרנית קשה יותר למצוא התנהגות שכזו. בכל מקרה, גם כשיש יותר מפרטנר אחד ליחסי מין, מומלץ להשתמש בקונדום על מנת למנוע העברת הווירוס מהגבר לאשה. ממחקרים עולה כי קיימת ירידה משמעותית בהדבקות בווירוס על ידי נשים כאשר הגברים השתמשו בקונדום

מניעת סרטן צוואר הרחם כרוכה בהימנעות מחשיפה לגורם למחלה שהנו וירוס הפפילומה האנושי…. ממחקרים עולה כי קיימת ירידה משמעותית בהדבקות בווירוס על ידי נשים כאשר הגברים השתמשו בקונדום.

חיסון כנגד וירוס הפפילומה – החיסון, שנמצא עדיין בויכוח מסוים לגבי נחיצותו בישראל וזאת בשל ההארעות הנמוכה של המחלה בישראל וחששות מסוימים מתופעות לוואי שלו, נותן הגנה גבוהה מפני הידבקות. החיסון מומלץ מגיל 9 ואילך וניתן בשלוש מנות בתוך חצי שנה (מנה ראשונה לאחר חודשיים ולאחר ארבעה חודשים מהמנה השנייה), עלותו עדיין גבוהה למדי (כמה מאות שקלים) והוא נכנס לאחרונה לשגרת החיסונים בישראל, למי שמעוניינת בכך. (החיסון הוכלל בסל הבריאות אך עדיין בתשלום של השתתפות עצמית יחסית גבוהה).

ספק קיים אם החיסון אכן מתאים לכלל האוכלוסייה בישראל. שיעורי סרטן צוואר הרחם בנשים ערביות הם מזעריים, מדובר בכ 15 נשים בשנה הלוקות במחלה, ובדומה לכך באוכלוסייה הדתית-מסורתית. קיימות קבוצות באוכלוסייה שאצלם שיעורי התחלואה גבוהים יחסית (עולות ממדינות חבר העמים לשעבר וילידות מדינות מצפון אפריקה ובנותיהם) ולפיכך, במחשבה יותר מעמיקה, היה מקום להציע את החיסון רק לאותן קבוצות אוכלוסייה בסיכון מוגבר ולא לחשוף את כל האוכלוסייה לחיסון, שיש הטוענים שיש לו תופעות לוואי משמעותיות לטווח ארוך (טענות שלא הוכחו בצורה ודאית בשעה זו). בכל מקרה, עלולה להיות בעיה נוספת בחיסון והיא בפן של חינוך לבריאות. מתן החיסון עלול להיות מלווה בתחושה מוטעית של בטחון אצל נערות צעירות שהחיסון מגן בפני מחלות מין אחרות או בפני הריון בלתי רצוי ועלול להפחית את השימוש באמצעי מניעה חשובים למניעת אותן תופעות. לא קיימת, נכון לשעה זו, כל פעילות הסברתית-ציבורית בנוגע לחיסון, תועלותיו הצפויות ומגבלותיו, פרט לפרסום מטעם החברות המייצרות והמשווקות את החיסונים. ראוי היה שאישור חיסון שכזה להכללתו לכלל הציבור ילווה גם בהסבר שלא יגרום לסוג של הטעיית הציבור (בכך שלא מסבירים את מגבלותיו או תועלותיו). אין ספק כי קיימת תועלת משמעותית בחיסון ואכן נראה כי שיעורי ההדבקה בווירוס ושיעורי סרטן צוואר הרחם עשויים לרדת בעקבות החיסון, וכפי שכבר נראה במקומות אחרים. לב העניין הוא שהתחלואה בישראל אינה דומה לזו שבמדינות מערביות אלא נמוך הרבה יותר ולפיכך (כמו גם בנושאים אחרים הקשורים למחלות הסרטן) אין מקום להמליץ לציבור בישראל דברים שיכולים להתאים למדינות אחרות מבלי לבדוק את ההתאמה לאוכלוסייה המקומית, וחבל שכך נעשה

מניעה וצמצום עישון – נמצאו קשרים בין עישון פעיל לבין סרטן צוואר הרחם ולפיכך מניעה או צמצום העישון למי שכבר מעשנת עשויים לתרום בהפחתת התחלואה במחלה

מקור הנתונים: הרישום הלאומי לסרטן, משרד הבריאות

 

גילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם:

בדיקת משטח מצוואר הרחם (פאפ)הרעיון המרכזי בבדיקת משטח צוואר הרחם הנה לדגום תאים מהאזור שבו סרטן צוואר הרחם מתחיל (אזור חיבור של שני חלקי צוואר הרחם הbקראים אקטו ו-אנדו צרביקס Ecto-Endo cervix) והסתכלות על מבנה התאים במיקרוסקופ. בדיקת משטח צוואר הרחם הנה הסתכלות ישירה על תאים שנלקחו במברשת ממספר איזורים בצוואר הרחם והונחו על משטח. קיימת שיטה שבה מוסיפים לתאים נוזל מסוים אך לא נמצאו הבדלים מבחינת רגישות הבדיקה (היכולת שלה לזהות תאים חשודים כשהם נמצאים) בין שתי השיטות. הבדיקה משמשת לגילוי מוקדם ואינה בדיקה לצורך אבחון סופי. הבדיקה תלויה במקום הלקיחה בנרתיק, במיומנות של הבודק ובאפשרות שלא כל התאים החשודים הועברו מהמברשת למשטח הדגימה. הבדיקה יכולה לזהות ברמה סבירה (רגישות של עד 80%) תאים ממאירים מסוג תאי קשקש, שהוא הסוג ההיסטולוגי של רוב סרטני צוואר הרחם, וברמה פחותה תאים שמקורם בבלוטות בצוואר הרחם (סרטן מסוג אדנוקרצינומה, רגישות של 50-70%). 

החיסון, שנמצא עדיין בויכוח מסוים לגבי נחיצותו בישראל וזאת בשל ההארעות הנמוכה של המחלה בישראל וחששות מסוימים מתופעות לוואי שלו, נותן הגנה גבוהה מאוד מפני הידבקות.

בדיקה לנוכחות וירוס פפילומה (HPV)קיימות מספר ערכות בדיקה לוירוס, שהנו הגורם המשמעותי ביותר בהתפתחות סרטן צוואר הרחם, הבודקות בעיקר את זנים 16 ו-18, שהם השכיחים בסרטן צוואר הרחם. הבדיקה מדויקת יותר בנשים מעל גיל 30 ויש לה ערך בגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם, ערך שנראה כי הוא גבוה יותר מבדיקת הפאפ, ושילוב של שתי הבדיקות ביחד נותן סיכוי גבוה יותר להתרעה על ממצא של סרטן צוואר הרחם מאשר כל אחת מהבדיקות בנפרד. הבעיה אצל נשים צעירות יותר היא שממצא של הוירוס יכול להיות זמני וחולף וביצוע בדיקות אלו עלול לגרום לבדיקות נוספות בחשד לקיום המחלה בשל מציאת נוגדנים לווירוס.

ההמלצות המקובלות על ידי קבוצות מומחים בינלאומיות בתחום לסריקה לשם גילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם הן להתחיל בה לאחר גיל 21 ותדירות הבדיקה המומלצת היא בדרך כלל כל שלוש שנים, אלא אם כן קיימים ממצאים המחייבים שינוי של תכיפות מועדי הבדיקה. קיימת הסכמה שאין מקום להמשך בבדיקות לאחר גיל 65, ולנשים מעל גיל 30 קיימות המלצות גם לבדיקת HPV. המלצות שונות במקצת קיימות במדינות שונות, לדוגמא בבריטניה ההמלצה היא ביצוע סקירה מגיל 25 עד 64 כשעד גיל 49 ההמלצה היא לבדיקת פאפ כל 3 שנים ומאז כל 5 שנים.

תוצאות בדיקת פאפ – התוצאות יכולות להיות של רקמה תקינה , כלומר שלא נמצאו תאים שאינם תקינים או יכולה להיות תוצאה שנקראת ASCUS ומשמעותה היא המצאות תאים לא טיפוסיים (לצוואר הרחם) שמשמעותם אינה ברורה (Atypical Cells of Undetermined Significance). מבחינה מעשית מדובר ככל הנראה בתאים שעברו תהליך דלקתי או תאים שנפגעו מווירוס הפפילומה. ממצא שכזה אין משמעותו שמדובר במחלה סרטנית והוא דורש מעקב בלבד.

תשובת בדיקה היסטולוגית של משטח צוואר הרחם המצוינת כ– CIN  משמעות הביטוי CIN הנו נאופלזיה (גדילה ושינוי של התאים בכיוון של שינוי סרטני) בתוך תאי צוואר הרחם (Cervical Intraepitelial Neoplasm) והיא מלווה על ידי אחת משלוש אותיות רומיות – I, II או III. קיימות שלוש דרגות של אותו מצב שנחשב כמצב טרום סרטני והספרה מתארת את דרגת החומרה כאשר בדרגה ראשונה (CIN I) מדובר בשינויים שנראים בתאים, דרגה II ודרגה III הם בעצם סרטן ממוקד של צוואר הרחם ודורשים התערבות. יש לציין כי ההבדל בין דרגה 2 ל 3 הוא קטן וקשה בחלק גדול מהמקרים לפתולוג הבודק את התאים לקבוע בבירור האם מדובר בדרגה 2 או 3 ועל כן חלק גדול מאותם מקרים שהם בעצם שינויים ברמה 2 יהיו מסווגים כ CIN III.

 

ההמלצות בישראל:

בישראל לא מתקיימת תוכנית יזומה ברמה לאומית לביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם  וזאת כי נקבע שאין צידוק לתוכנית שכזו.

קיימת המלצה לביצוע משטח צוואר הרחם מגיל 25 ועד 65 אחת לשלוש שנים

פרסומת