סרטן צוואר הרחם סקירה וגורמים

 

סקירת סרטן צוואר הרחם בישראל:

ברמה עולמית סרטן צוואר הרחם הנה מחלה שכיחה ומדובר בסרטן של אברי המין הנשיים השלישי בשכיחותו. בדרום אמריקה ובאפריקה המחלה מהווה את  סיבת המוות המובילה עקב סרטן בנשים. בישראל, לעומת זאת, מדובר במחלה שאיננה נפוצה עם כ 200 מקרים חדשים בשנה של סרטן חודרני וכ 600 מקרים של סרטן ממוקד כששיעורי התחלואה הם מבין הנמוכים ביותר בעולם המערבי. בישראל, בניגוד לשאר מדינות העולם, יש רישום אודות מצב טרום סרטני של המחלה, המוגדר כניאופלזיה של תאי צוואר הרחם (Cervical Intraepitelial Neoplasia, CIN) שנהוג לקרוא לו סרטן ממוקד. ההתפתחות הטבעית של המחלה מתחילה בשינוי של תאי צוואר הרחם במספר מהלכים ממצב של שינוי זעיר (CIN I) לשינוי בולט יותר המוגדר כ CIN בדרגה III. בהנחה שהמצב לא מאובחן אזי המחלה עלולה להיהפך למחלה סרטנית חודרנית הנקראת סרטן צוואר הרחם. בישראל, כאמור, יש רישום של נתוני הסרטן הממוקד וכך ניתן ללמוד על מצב טרום סרטני של המחלה. אחת השאלות המעניינות העולות מכך היא האם העובדה ששיעורי הסרטן החודרני הם נמוכים, יחסית לאוכלוסיות דומות בעולם, נובע בעצם מקיום מערכת יעילה של אבחון וטיפול בסרטן הממוקד שלא נותן למחלה להתפתח לכדי סרטן חודרני ובכך משאיר את רמת התחלואה בסרטן זה נמוכה. מגמות סרטן צוואר הרחם החודרני

שיעורי התחלואה בסרטן החודרני הם כאמור נמוכים יחסית וקיימת יציבות בתחלואה מתחילת שנות התשעים. בסוף שנות השמונים הייתה עלייה בתחלואה, וזו ככל הנראה קשורה לגלי ההגירה מבריה״מ לשעבר. בתוך האוכלוסייה הישראלית קיימות מספר תת קבוצות של נשים שאצלם התחלואה גבוהה יותר. האחת היא ילידות מדינות המגרב (מרוקו אלג׳יר טוניס) שאצל נשים שנולדו שם קיימת תחלואה גבוהה יחסית. מעניין לציין כי במחקר שנערך בישראל נראה כי גם אצל בנות של אותן נשים קיימים שיעורי תחלואה גבוהים יותר מאשר ילידות ישראל אחרות שאימהותיהן נולדו במקומות אחרים. הנתון מעורר את השאלה האם מדובר בגורמים גנטיים שאחראים לכך או גורמים בתנהגותיים שגם הן יכולים להיות ״מועברים״ מאמהות לבנותיהן. הקבוצה השנייה שבה שיעורי התחלואה גבוהים הן ילידות מדינות חבר העמים, ויותר מכך, נשים לא יהודיות שנולדו במדינות אלו והיגרו לישראל. נתונים אלו – של שיעורי תחלואה נמוכים יחסית וקיום ״קבוצות מיקוד״ מחדדים עוד יותר את השאלה של הצורך בחיסון כלל האוכלוסייה כנגד נגיף הפפילומה, כפי שהוחלט עליו לאחרונה.מגמות סרטן צוואר הרחם הממוקד

בנשים הערביות שיעורי התחלואה נמוכים באופן משמעותי מאלו שביהודיות  וגם שם נרשמת יציבות בתחלואה. מדובר ב 15-20 מקרים חדשים בכל שנה בכל האוכלוסייה הערבית, ובהתייחסות לחיסון, ברור שאין כל הגיון לחשוף עשרות אלפי נשים ערביות לחיסון בשעה שמדובר במספר חולות כה נמוך, וגם כאן היה מקום להצהיר באופן ברור (למרות מחאות צפויות) שאין מקום לחיסון זה באוכלוסייה הערבית (ועל אותו משקל גם באוכלוסייה הדתית בקרב היהודים). 

שיעורי סרטן צוואר הרחם הממוקד נמצאים בעלייה מתמדת בשלושים השנים האחרונות וגם כאן קיימת עלייה, או ״קפיצת מדרגה״ בתחלואה בסוף שנות השמונים ועלייה משמעותית הרבה יותר  משנת 2005. מספר החולות החדשות המאובחנות עומד על כ 750 מקרים בכל שנה בשנים האחרונות ומשתווה למספר החולים ברוב המחלות הממאירות המשמעותיות.  גם באוכלוסייה הערבית קיימת עלייה מתמשכת בשיעורי התחלואה אם כי השיעורים עצמם וקצב העלייה מתונים הרבה יותר. העלייה בשיעורי ההארעות בחמש השנים האחרונות מהווה הכפלה של השיעורים (משיעורים של 12-13/100,000 ל 24/100,000 מקרים חדשים בשנה) ויש לציין כי ארועים כאלו, של עלייה כה משמעותית בזמן קצר, אינם נראים בדרך כלל בהקשר למחלות הסרטן. הסיבות האפשריות לעלייה זו יכולות להיות שינויים או מידע טוב יותר שמועבר לרישום הלאומי לסרטן, שהם שינויים ״טכניים״ ברישום או כתוצאה של מודעות גבוהה יותר מצד הנשים לחשיבות בדיקות סקירה לסרטן צוואר הרחם (המחלה הממוקדת מאובחנת בבדיקת פאפ) וגם לשכלול שיטות הבדיקה עצמה. שיעורים סגולייים לגיל צוואר הרחם החודרני בהתייחסות לשאלה האם שיעורי התחלואה של המחלה החודרנית נמוכים בגלל שמגלים יותר מחלות בשלבים המוקדמים, יהיה מעניין לעקוב אחר שיעורי התחלואה של המחלה הממוקדת ולראות האם הם אכן משפיעים על שיעורי התחלואה במחלה החודרנית. בשעה זו, אין אפשרות להבין מהנתונים האם מדובר בכך או שהעלייה בשיעורי התחלואה במחלה הממוקדת הם נפרדים ולא קשורים למחלה החודרנית. 

 

גורמי סיכון לסרטן צוואר הרחם:

נגיף הפפילומה האנושי (Human Papilloma Virus, HPV) הידבקות בנגיף הנה גורם הסיכון המשמעותי ביותר לסרטן צוואר הרחם. מבין כמה עשרות תת סוגים של הוירוס קיימים 15 היכולים לגרום לסרטן צוואר הרחם כשתת הסוגים 18 ו-18 נחשדים לשכיחים ביותר בגרימת הסרטן. הדבקה בוירוס היא על ידי מגע מיני לא מוגן ויכולה להיעשות באזורים הגניטליים, האנאליים ובאזור הפה. ברוב המקרים, ההדבקה היא ללא תסמינים בכלל, והאדם שנדבר אינו יודע כלל על ההדבקה, מה גם שבחלק גדול מהמקרים הגוף מצליח לגבור על הוירוס במהלך מספר חודשים או עד שנתיים מההדבקה. הוירוס גורם ליבלות (warts) באיזור הנגוע שיכול להיות איבר המין של הגבר או הפות (ואגינה) הנשית. היבלות יכולות להופיע ללא קשר ישיר עם קיום יחסי מין וגם מספר חודשים לאחר קיום יחסים. מדובר בנגעים קטנים, בדרך כלל בצורה המזכירה כרוב, הם יכולים להיות שטוחים או מורמים מהעור, לרוב בצבע העור עצמו הם יכולים להישאר באותו גודל, להיעלם מעצמם או לגדול. הוירוס יכול לגרום גם לסרטן באזור פי הטבעת ובפין, למרות שמדובר בשתי מחלות נדירות ביותר ומדובר במספר מקרים בודדים של אנשים הלוקים במחלות אלו בכל שנה. 

קיום יחסי מין – הגורם העיקרי למחלה, וירוס הפפילומה, מועבר ביחסי מין לא מוגנים. לפיכך, ככל שיש יותר שותפים למין כך גדל הסיכון להדבק בוירוס ולחלות במחלה. קיום יחסי מין בגיל צעיר אף הוא מהווה גורם סיכון ונמצא כי קיום יחסי מין לפני גיל 18 מעלה את הסיכון פי 2 ויותר לעומת מי שמתחילה לקיים יחסים בגיל 21 או לאחר מכן. הסיכון גובר גם בקיום יחסי מין עם מי שהיו לו מספר רב של שותפות לקיום יחסי מין. לציין כי הסיכון פוחת בקיום יחסי מין עם גברים שעברו ברית מילה.

מצב חברתי-כלכלי – קיים קשר בין מצב כלכלי נמוך וסיכון למחלה. הקשר הוא ככל הנראה קשור בקיום יחסי מין ובהדרכה וזמינות מידע ואמצעים לקיום יחסי מין בטוחים (שימוש בקונדום).

תורשה וגנטיקה – למרות שלא ידועים כיום שינויים גנטיים ספציפיים (מוטציות לדוגמא) הקשורות קשר ישיר עם סיכון מוגבר, נראה כי במשפחות קיימת נטייה לתחלואה גבוהה יותר. בהקשר זה יש לציין כי בישראל שכיחות המחלה גבוהה יותר בקרב ילידות צפון אפריקה. במחקר שנעשה בישראל נמצא כי בנות לאמהות ילידות צפון אפריקה גם הן בעלות שיעורי תחלואה גבוהים יותר במחלה (נתון המביע סיכון גבוה יותר), וככל הנראה הגורמים לעלייה בסיכון הם גורמים תורשתיים

פרסומת