סרטן ריאה בלא-מעשנים

 סרטן ריאה בלא-מעשנים

סרטן הריאה הנה המחלה הממאירה (סרטן) שבעטיה נפטרים הכי הרבה אנשים בישראל (כ 1,700 פטירות בשנה) למרות שמבחינת שכיחות המחלה היא אינה המחלה השכיחה ביותר לא בגברים (יהודים) ולא בנשים. למעשה, בגברים יהודים המחלה מדורגת במקום השלישי בשכיחותה ובנשים במקום החמישי. באוכלוסייה הערבית סרטן הריאה מהווה בעיה משמעותית שכן הארעות (מספר המקרים החדשים המאובחנים) נמצאת בעלייה כמעט קבועה בשלושת העשורים האחרונים

חולים בסרטן הריאה שלא עישנו מעולם מהווים כרבע עד חמישית מכלל החולים בסרטן הריאה כששיעור החולים מקבוצה זו נמצא בעלייה.

במדינות אירופה ובארה״ב שיעורי התחלואה הם גבוהים יותר מאשר אלו באוכלוסייה היהודית בישראל ובחלק לא קטן מהמדינות הללו השיעורים כפולים מאלו שבישראל.

גורם התחלואה הראשון בחשיבותו הנו שימוש במוצרי טבק (עישון), ועל הקשרים אלו קיים מחקר ענף, וסקירת הנושא נמצאת כאן.

נושא לא פחות חשוב הוא סרטן הריאה אצל מי שלא עישן מעולם (מוכר כ never smokers). קבוצת חולים אלו, המהווה כרבע עד חמישית מכלל החולים בסרטן הריאה כששיעור החולים מקבוצה זו נמצא בעלייה. לא קיימים ברמה עולמית נתונים טובים או מספיק ברורים אודות שיעור חולי סרטן הריאה שלא עישנו מעולם ולכן גם קשה לכמת באופן מדויק את העלייה בשיעורי סרטן הריאה בקבוצה זו, וזאת בעיקר בשל כך שברישומי סרטן מרכזיים בעולם לא נרשם מצב העישון של החולים. בישראל, נראה שהבעיה אף משמעותית יותר – לפני כעשור נעשה ניסיון לבדוק נתונים אלו ונמצא שגם בנתונים הרפואיים (כמו סיכומי מחלה) של חולים בסרטן הריאה רק באחוז קטן ביותר מהם (10-15) היה ציון של הנתון האם החולה עישן או לא, מצב שבו לא הייתה אפשרות למחקר זה להתקדם.

שיעורי סרטן הריאה בלא מעשנים שונה בין אוכלוסיות מערביות למזרחיות, ובעוד 15-20% מהחולים בסרטן הריאה במדינות המערב הם כאלו שלא עישנו, שיעור החולים הלא מעשנים מגיע ל 30 עד 40% במדינות המזרח הרחוק. קיימות גם טענות שסרטן הריאה בלא מעשנים הוא בכלל ב״מחלה אחרת״ שכן קיימים מאפיינים שונים של המחלה בלא-מעשנים המייחדים ומבדילים אותה. סרטן הריאה בלא מעשנים נוטה יותר להיות מהסוג ההיסטולוגי של אדנוקרצינומה, שיעור (אחוז) הנשים החולות במחלה הוא גבוה יותר, הגיל בעת האבחנה הוא צעיר יותר והישרדות חולים אלו טובה יותר ביחס לסרטן הריאה במעשנים (לאחר שנלקחים בחשבון משתנים העלולים להשפיע על תוצאת חישוב ההישרדות). אחד הגורמים לשעורי ההישרדות הטובים יותר הם העובדה שהסוג ההיסטולוגי השכיח יותר אצל חולים אלו (אדנוקרצינומה) גורם מחלה פחות אגרסיבית

אצל לא-מעשנים שיעור החולים המאובחנים עם מחלה מסוג היסטולוגי של אדנוקרצינומה הוא גבוה יותר, וחולים מקבוצה זו אשר מאובחנים בסרטן מסוג תאים שאינם קטנים מאובחנים בממוצע 7 שנים לפני חולים מעשנים. במספר מחקרים נמצאה שכיחות גבוהה יותר של סרטן הריאה אצל קרובי משפחתם של חולים.

נשאלת השאלה אם כן, מהם הגורמים הקשורים לתחלואה אצל אלו שלא עישנו מעולם ? חולים מקבוצה זו אשר מאובחנים בסרטן מסוג תאים שאינם קטנים (NSCLC) מאובחנים בממוצע 7 שנים לפני חולים מעשנים. מוכרת התופעה שסרטן שמופיע בגיל צעיר יותר הוא בעל מאפיין גנטי חזק יותר, כמו למשל בסרטן השד, וכן במספר מחקרים נמצאה שכיחות גבוהה יותר של סרטן הריאה אצל קרובי משפחתם של חולים (וזאת לאחר שנלקחו בחשבון מצב העישון הפעיל או הסביל של הנבדקים). קיימים מספר מחקרים המצביעים על שכיחות גבוהה יותר, שנעה בין פי 2.6 ל- פי 6 בסרטן הריאה בקרובי משפחה של לא-מעשנים שחלו בסרטן הריאה, אם כי בחלק מהמחקרים מדובר בבני זוג ולא בקשרים משפחתיים-גנטיים. המסקנה הכללית שעולה מהמחקרים שנעשו בנושא היא שקיימת שכיחות יתר של סרטן הריאה אצל קרובי משפחה של חולים בסרטן הריאה כששכיחות היתר הזו מודגשת יותר אצל מי שחלה בגיל צעיר יחסית (לפני גיל 50). שכיחות היתר, שבעצם מביעה גם סיכון עבור קרובי המשפחה של החולים, אינה מאוד משמעותית אך היא קיימת.

ענף מחקר רפואי אחר הוא מחקר של שינויים גנטיים המוכרים כמוטציות או פולימורפיזם (כשמשמעותם שינויים גנטיים ״קטנים״ במספר איזורים של הגנום כאשר סך כל השינויים מביא לאפקט מסויים שבדרך כלל משמעותו קשר לסיכון לתחלואה). מחקרים בתחום זה מצביעים על שינויים בדי. אן. איי (DNA) אצל אנשים לפי מצב העישון שלהם כשהמשמעות היא שניתן להבדיל בין אנשים שמעשנים לכאלו שלא על סמך אותם שינויים גנטיים וחשיבות מיוחדת ניתנת למחקר בתחום גנים המפעילים ועורכים בקרה אודות פעילות אנזימים הקשורים למחוללי סרטן (קרצינוגנים). מוכרות מספר מוטציות שמשתנות אצל מי שמעשן לעומת מי שאינו כמו p53, KRAS או EGFR שאלו שאינם מעשנים מביעים אותם ברמה גבוהה יותר. קיום מוטציות אלו והקשר שלהם למצב העישון עשוי לחדד את התובנה שסרטן הריאה בלא-מעשנים נוצר בדרך שונה והגורמים לו גם הם שונים מסרטן הריאה במעשנים.

סיבות נוספות לסרטן ריאה במי שלא עישן מעולם יכולות להיות השפעות סביבתיות כמו עישון פסיבי. ההערכה היא שאצל נשים של מעשנים תוספת הסיכון עומדת על 20% ו 30% לגברים (כשהמשמעות המעשית היא שהסיכון לתחלואה בסרטן הריאה אצל גברים יהודים העומד על 4.8% באוכלוסייה הכללית יהיה 6.24% ובהתאמה יעלה מ 2.2% ל 2.6% בנשים יהודיות), אך אין בתוספת סיכון זו כדי להסביר את כל או עיקר התחלואה בלא-מעשנים. יתירה מזאת, העובדה שהמאפיינים ההיסטולוגיים (סוג התאים מהם מתפתח סרטן הריאה) אצל לא מעשנים שונה מאלו אצל מעשנים, תומך עוד פחות בכך שחשיפה זו מהווה סיכון משמעותי לתחלואה, שכן גורמי סיכון דומים גורמים לתחלואה דומה ולא כך במקרה זה. גורמים סביבתיים נוספים המוכרים כקשורים לסרטן הריאה הם חשיפה לגז הראדון, חשיפה לאזבסט, לאדי קדמיום, לכרום, לניקל או לזפת. החשיפה לרוב החומרים הנ״ל היא תעסוקתית בעיקרה. מוכרת גם השפעתם של חלקיקים נשימים זעירים(PM 10 או5) הקשורים גם הם למחלה והחשיפות אליהם הם מזיהום אוויר כולל זיהום תחבורתי.

 

Pallis AG, Syrigos KN  Lung cancer in never smokers: disease characteristics and risk factors Crit Rev Oncol Hematol. 2013 Dec;88(3):494-503

Lo YL, Hsiao CF, Chang GC, Tsai YH, Huang MS, Su WC, Chen YM, Hsin CW, Chang  Risk factors for primary lung cancer among never smokers by gender in a matched case-control study. Cancer Causes Control. 2013 Mar;24(3):567-76

Couraud S, Zalcman G, Milleron B, Morin F, Souquet PJ. Lung cancer in never smokers–a review. Eur J Cancer. 2012 Jun;48(9):1299-311

Chee-Keong Toh, Wan-Teck Lim Lung cancer in never-smokers Clin Pathol 2007;60:337–340 

פרסומת