עישון פסיבי וסרטן ריאה

 עישון פסיבי וסרטן ריאה

עישון פסיבי הנקרא גם ״עישון מיד שנייה״ (Second-hand Smoking) הוא החשיפה של אנשים שאינם מעשנים באופן פעיל לעשן הנובע מעישון טבק (בסיגריות, מקטרת, פייפ או נרגילה) בסביבתם הקרובה. הדוגמא הטובה ביותר של חשיפה לעישון פסיבי היא של בני זוג שהאחד מהם מעשן (בתוך הבית) או ילדים שהוריהם מעשנים בסביבתם

ההערכות בדבר עודף הסיכון למי שאינו מעשן והוא חשוף לעישון פסיבי שונות בין מחקרים שונים, שכן מדובר בהערכה בלבד, והן עומדות על עודף סיכון סביב 10-15%

הערכת הנזק הבריאותי, ובהקשר של הסיכון לסרטן הריאה, היא מורכבת ואינה מדוייקת שכן מדובר בהערכה בלבד והיא מבוססת על מחקר (ושיטה) שהוצעה בשנת 1992 כאשר הנחת הבסיס הייתה שעישון היא הסיבה המרכזית לסרטן הריאה (והיא אכן הסיבה המרכזית אך בהחלט, לפי הידע הקיים היום אינה היחידה שכן כ 20-25% מסרטני הריאה מופיעים אצל מי שלא עישן מעולם) וכי מקרי התחלואה בסרטן הריאה הם תוצאה של חשיפה לעישון.

ההערכות בדבר עודף הסיכון למי שאינו מעשן והוא חשוף לעישון פסיבי שונות בין מחקרים שונים, שכן מדובר בהערכה בלבד, והן עומדות על עודף סיכון סביב 10-15%.

קיימים כמה עשרות מחקרים רפואיים שפורסמו בעיתונות המדעית בהקשר של הסיכון לסרטן הריאה אצל מעשנים פסיביים, כשהמחקרים נחלקים ביניהם לפי צורת המחקר שנעשתה (ובכך גם איכותם והאפשרות להסקת מסקנות מהם). מבלי להיכנס לפירוט שיטות המחקר השונות, ניתן לומר כי קיימות תוצאות שונות במחקרים שונים, וזאת ככל הנראה בשל מגבלות והטיות הקשורות לשיטות המחקר השונות, אך בסיכום עולה כי המחקרים מצביעים על עלייה בסיכון לסרטן הריאה אצל מי שחשוף לעישון באופן קבוע, כשכאמור במסגרת ביתי החשיפה הגדולה ביותר וגם במקומות העבודה, ודאי לפני יישום החוקים למניעת עישון. אחת הטענות המרכזיות היא שרוב המחקרים היו בשיטת מקרה-ביקורת שלה מספר חסרונות מהותיים היכולים לגרום לעיוות התוצאות.

יחד עם זאת, מחקר רחב היקף שנערך על 76,000 נשים וכלל מעקב אחריהן במשך יותר מעשור, שפורסם לאחרונה לא נמצא קשר בין עישון פסיבי לסרטן הריאה ורק בתת קבוצה במחקר שכללה נשים שחיו יותר מ 30 שנים עם מעשן נמצא קשר שהיה בגבול המובהקות הסטטיסטית (כלומר שככל הנראה הוא אינו נובע ממיקריות) אך לא ענה על התנאי של קיום אותה מובהקות שהנה חשובה להוכחת קשר סיבתי. מסקנות החוקרים ואנשי מדע בתחום שהגיבו לממצאי המחקר (שפורסם באחד מהעיתונים המובילים בתחום הסרטן) שאכן נראה כי חשיפה לרמות נמוכות של עישון פסיבי אינה טומנת בחובה סיכון בעל משמעות. 

גם אם נקבל לחלוטין את ההערכות (שגם הן לא מאוד מבוססות, יש לומר) שנעשות בארה״ב לגבי מספר החולים בסרטן הריאה בקרב חשופים לעישון פסיבי, שהרי בישראל מדובר ב- עד 10 מקרים חדשים כל שנה, מקרים שיכולים וצריכים היו להמנע בכל מקרה.

אחת השיטות המקובלות לבדוק את מספר (ושיעור) החשופים לעישון במסגרת ביתית היא (בנוסף על ראיון אישי) הנה על ידי בדיקת רמות חומר ששמו קוטינין שהוא תוצר הפירוק הראשי של הניקוטין, בבדיקת דם או רוק. במחקרים שנעשו בארצות הברית עולה כי 40% מהאוכלוסייה נמצאים בקבוצת האנשים החשופים לעישון בהגדרות של רמות קוטינין שהם מעט יותר מסף הבדיקה ופחות מאלו המקובלות במעשנים. יחד עם זאת, קיימת שונות ברמות הקוטינין בקבוצות אוכלוסייה שונות, וזאת ככל הנראה על רקע שוני הקשור למאפיינים גנטיים. ההערכות המקובלות היום בארה״ב הם שעישון פסיבי גורם לכ 3,000 מקרי סרטן ריאות בשנה במדינה, וזאת ביחס לכ 370,000 מקרים סך הכל, או 0.8% מכלל המקרים. אם נקבל הערכה זו, ובהתאמה לישראל (ההתאמה היא גם למספר המקרים בישראל וגם לשיעורי התחלואה שהם חצי מאלו שבארה״ב), ניתן להניח בצורה סבירה כי בישראל בין 8 ל 10 מקרי תחלואה בסרטן הריאה קשורים לעישון פסיבי.

נראה כי הבעייה המרכזית הקשורה בעישון פסיבי היא חשיפת ילדים לגורם זה כשהבעיות הרפואיות הקשורות עם חשיפה זו קשורות יותר במחלות בדרכי הנשימה כמו אסטמה, ארועי דלקות בדרכי הנשימה וכמו כן נמצא קשר עם תסמונת מוות בעריסה.

לסיכום, אין ספק שחשיפה לעישון פסיבי אינה חשיפה רצויה (כמו גם חשיפה לזיהום תחבורתי או תעשייתי), ויש להמנע מחשיפה זו, יחד עם זאת, במחקרים הרפואיים שנעשו בתחום אין אחידות דעים, שיטות המחקר שבהם נערכו חלק לא קטן מהמחקרים הם בעייתיות (מבחינת האפשרות למתן תשובה ברמת סבירות ומתקבלת על הדעת) וכאמור השוני הרב בין תוצאות מחקרים שנערכו בשיטות דומות מלמד רק על הבעייתיות שבתוצאותיהם.

סביר להניח שה״אמת״ נמצאת, כמו תמיד, באמצע וקיים סיכון יתר לתחלואה בסרטן הריאה אצל מי שחשוף לעישון פסיבי קבוע ומתמיד ובמיוחד לבן/בת זוג של מעשן/ת ״כבד/ה״ וסיכון מסויים, ברמה נמוכה משמעותית מכך אצל מי שחשוף/ה לעישון מדי פעם שהוא בוודאי שלא עולה על הסיכון ממזהמים סביבתיים אחרים כמו תחבורה או זיהום אוויר ממפעלי תעשייה כדוגמא.

כפי שנאמר, גם אם נקבל לחלוטין את ההערכות (שגם הן לא מאוד מבוססות, יש לומר) שנעשות בארה״ב לגבי מספר החולים בסרטן הריאה בקרב חשופים לעישון פסיבי, שהרי בישראל מדובר ב- עד 10 מקרים חדשים כל שנה, מקרים שיכולים וצריכים היו להמנע בכל מקרה.

 

Steliga MA(1), Dresler CM. Epidemiology of lung cancer: smoking, secondhand smoke, and genetics. Surg Oncol Clin N Am. 2011 Oct;20(4):605-18

Peres J. No clear link between passive smoking and lung cancer. J Natl Cancer Inst. 2013 Dec 18;105(24):1844-6

Oberg M(1), Jaakkola MS, Woodward A, Peruga A, Prüss-Ustün A. Worldwide burden of disease from exposure to second-hand smoke: a retrospective analysis of data from 192 countries. Lancet. 2011 Jan 8;377(9760):139-46

Vital signs: nonsmokers' exposure to secondhand smoke — United States,1999-2008. MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2010 Sep 10;59(35):1141-6.

פרסומת