תופעות לוואי של טיפול כימותרפי

 

תופעות לוואי של טיפול כימותרפי מובאות להלן. צריך לזכור כי לא כל התרופות גורמות לאותן תופעות, התופעות הן תלויות-מינון (דהיינו ככל שהמינון גבוה יותר הסיכוי לתופעות גבוה יותר) וכי יש שונות אישית בן אדם לאדם בתגובות לתרופה מסויימת. טיפול כימותרפי יכול לגרום גם לתופעות לוואי ארוכות טווח כמו גם להגברת הסיכון לסרטן בעתיד. השיקול להתחיל בטיפול כימותרפי, למרות הסיכונים הללו, תלוי במצב החולה והמחלה וברצונו של המטופל לאחר שהוסברו לו אפשרויות אלו.

עיקרי תופעות הלוואי מובאות להלן. תופעות הלוואי הספציפיות לתרופות השונות מובאות בעמוד התרופה. 

לא כל התרופות גורמות לאותן תופעות, התופעות הן תלויות-מינון (דהיינו ככל שהמינון גבוה יותר הסיכוי לתופעות גבוה יותר) וקיימת שונות אישית בן אדם לאדם בתגובות לתרופה מסויימת.

אובדן שיער: התאים בזקיקי השערות אחראים לגדילת השיער ותאים אלו מתחלפים באופן מהיר ולכן רגישים לתרופות כימותרפיות. תלוי בתרופה, נשירת השיער עלולה להתחיל לאחר שבועיים מתחילת נטילת התרופה. תופעה זו היא בדרך כלל חולפת ויש לזכור כי כאשר השיער צומח מחדש הוא עלול להיות בגוון ומרקם שונה מזה המקורי. אין אפשרות להמנע מנשירת השיער אך אפשר להתכונן לכך ולרכוש (ויש אפשרות גם לשאול) פיאה לתקופת הטיפולים. עור הקרקפת (החשוף) עלול להיות רגיש יותר מאשר באופן שגרתי לשמש וחלק מהתרופות גם גורמות להגברת הסיכון בחשיפה לשמש. יש לזכור את כללי ההימנעות מחשיפה לשמש, במיוחד בשעות שבין 10 בבוקר ל 4 אחר הצהריים ולבעלי עור בהיר. (מימין תמצאו קישורים להרחבת הנושא) 

בחילות והקאות: חלק מהתרופות עלולות לגרום להקאות ובחילות. יש כיום מספר תכשירים זמינים למניעת תופעות אלו. בדרך כלל הרופא האונקולוג יימליץ על תרופות למניעת הבחילות וההקאות וגם יתן מרשמים לתרופות אלו לפני תחילת הטיפול ואם לא - אל תהססו לבקש. התרופות העיקריות בשימוש נמצאות מתוארות בעמוד המתייחס למניעת בחילות והקאות בקישורים שלמעלה. שתיית מים לפני תחילת הטיפול עשוייה להקל על תופעות אלו(מימין תמצאו קישורים להרחבת הנושא) 

יובש בפה ושינויי טעם: חלק מהתרופות עלולות לגרום ליובש בפה ולשינוי בהרגשת הטעם או הרגשת חום וקור וזאת בשל פעולת התרופות על ריריות הפה. התרופות עלולות לגרום גם לסיכון מוגבר לדלקות חניכיים ושיניים. לשם כך יש להקפיד ביתר שאת על הגיינת הפה - צחצוח עם מברשת רכה של איזור החניכיים ושימוש במי פהללא אלכוהול לשטיפה וזאת לפחות שלוש פעמים ביום באופן קבוע. (ניתן גם לעשות שטיפה עם מי מלח (שמינית כפית) וסודה לשתייה (רבע כפית) בכוס מים פושרים. להשתדל לאכול מזון לא מוצק או קשה בתקופה זו ולהמנע ממזונות חריפים ואלכוהול. במידה וקיים טעם מתכתי בפה עדיף לאכול עם סכום מפלסטיק ולא ממתכת

מומלץ לערוך בדיקת מצב השיניים וחלל הפה אצל רופא שיניים לפני תחילת הטיפולים כך שבתחילתם יהיו השיניים וחלל הפה במצב תקין ובכך יפחתו הסיכויים למחלות באזור הפה.

מומלץ לערוך בדיקת מצב השיניים וחלל הפה אצל רופא שיניים לפני תחילת הטיפולים כך שבתחילתם יהיו השיניים וחלל הפה במצב תקין ובכך יפחתו הסיכויים למחלות באזור הפה.

שלשול או עצירות: במידה ומתפתח שלשול לאחר טיפול יש לדאוג למשק הנוזלים בגוף כלומר לשתייה מרובה (שניתן בקלות לעקוב אחריה - צבע השתן צריך להיות צהוב בהיר). רצוי להוסיף מה שנקרא כלכלה עוצרתכלומר מזונות כמו אורז או תפוא, טוסטים או בננות (במידה ואין בעייה עם ערכי האשלגן (פוטסיום) בדם ולהמעיט במוצרי חלב פירות וירקות כגון עגבנניות, אלכוהול או מזונות מטוגנים. במקרה של עצירות גם יש לשתות יותר ולאכול מזונות כמו שזיפים או מיצי פירות. לשתי התופעות יש טיפול תרופתי גם טבעי וגם רגיל (כמו תכשירי ביסמוט לשלשול או לקסטיבים לעצירות) ורובם ניתנים לרכישה ללא מרשם. פעילות גופנית מתונה אף היא עשויה לתרום במניעת עצירות. (מימין תמצאו קישורים להרחבת הנושא) 

עור וציפורניים: כתוצאה מטיפול כימותרפי יכולות להיות תופעות של גירוד ואודם באזורים שונים בעור וכן שינויים בצבע הציפורניים ובחוזקן. שינויים אלו הם זמניים עקב השפעת הטיפול. לבעיות עור ניתן להשתמש בקרמים ללחות או לגירוד עורי, תכשירים אלו אינם דורשים מרשם. יש לזכור כי ככלל רצוי להמנע מחשיפה לשמש במהלך הטיפולים ובוודאי באם קיימות תופעות עוריות שכאלו.

במידה ומתפתח שלשול לאחר טיפול יש לדאוג למשק הנוזלים בגוף כלומר לשתייה מרובה.

פיריון ומיניות: בנשים, בשל השפעת התרופות על השחלות ייתכנו ארועים של גלי חום ועצבנות, יובש בנרתיק והופעה בלתי סדירה של המחזור החודשי, וירידה בחשק המיני. בגברים ייתכנו מצבים של בעיות בזיקפה ותיתכן ירידה בחשק המיני. יש לשים לב כי תרופות כימותרפיות עלולות לפגוע בזרע הגברי הן מבחינת מספר הזרעונים ותפקודם ולכן באם יש כוונה להביא ילדים בעתיד יש לשקול תרומת זרע והקפאתה או שאיבת ביציות בנשים וזאת לפני תחילת הטיפולים. בדרך כלל עם תום הטיפולים הפוריות חוזרת למצבה הקודם.

שינויים בספירת הדם: שינויים אלו הם מעבדתיים בעיקרם (כלומר ניתן לגלות אותם בבדיקת דם) אך הם יכולים להסביר חלק מהתופעות הכלליות בעת טיפול כימותרפי. ירידה במספר הכדוריות האדומות (אנמיה) הנה תופעה שגרתית ועלולה לגרום לעייפות ולעתים גם לקושי בנשימה בייחוד במאמץ. בהתאם למגמת הירידה ולערכים המוחלטים של הכדוריות האדומות וההמוגלובין יישקל מתן עירוי דם (בדרך כלל כאשר ההמוגלובים יורד מתחת ל 8 ג'/ליטר, אך תלוי במצב הכללי ובקצב הירידה ייתכן מתן דם גם בערכים גבוהים או נמוכים מכך). תופעה נוספת הנה ירידה במספר הטסיות (טרומבוציטים) העלולה לגרום לכך שדימומים כתוצאה מחתכים שטחיים ייעצרו לאחר זמן ממושך יותר מאשר קודם לכן וקיימת סכנה לדימומים פנימיים ובכך גם להחריף את האנמיה. הרמה התקינה של הטסיות היא של לפחות 150,000 (150k) וירידה לסביבות 70-80,000 הנה ירידה סבירה שלא מצריכה התערבות פרט להמשך המעקב. עדיף להשתמש במברשת שיניים רכה, להזהר בשימוש במכשירים חדים ולהתגלח עם מכונה חשמלית ולא עם תער. קיימת גם ירידה במספר הכדוריות הלבנות המשמשות להגנה על הגוף מזיהומים שונים וכתוצאה מכך עלולים להתפתח זיהומים (בדרך כלל מחלות שגרתיות) כולל עלייה בחום הגוף, כאבי גרון, שיעול או צריבה במתן שתן. במידה וקיימים ארועים שכאלו יש לפנות לרופא המשפחה לאבחן מקור הבעייה. בהקשר זה יש לשים לב לתופעה הנקראית ״חום נויטרופני״ המצריכה התייחסות והתערבות מיידית.